מוגש מטעם לוטוס אסיה
שיטת הפאלון גונג מגיעה מסין. כיום, כשחושבים על סין, האסוציאציות הראשונות שעולות הן אולי "עלי אקספרס", מוצרים זולים ורכבים חשמליים. אך מאחורי סין המודרנית משתרעת תרבות עתיקה ועשירה בת כ־5,000 שנה, שהציבה במרכזה במשך דורות את השיפור המוסרי והרוחני של האדם.
מתרגלת פאלון גונג במהלך תרגיל המדיטציה של השיטה
מתרגלת פאלון גונג במהלך תרגיל המדיטציה של השיטה
מתרגלת פאלון גונג במהלך תרגיל המדיטציה של השיטה
(תמונה: FalunInfo)
בתרבות הסינית המסורתית, ההתפתחות הרוחנית לא הייתה תחביב לשעות הפנאי, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים. במשך דורות הבודהיזם, הדאואיזם והקונפוציוניזם עיצבו את עולמה הרוחני והמוסרי של הציוויליזציה הסינית. לצדם התפתחו דרכים רבות לטיפוח הגוף והנפש, שלימים נכללו תחת השם צ’יגונג.
צ’יגונג אינו שיטה אחת, אלא שם כולל לשיטות תרגול שונות, ששילבו תנועות איטיות, מדיטציה והתמקדות בשיפור הלב והמחשבה. חלקן הועברו בסוד ממורה לתלמיד ואחרות תורגלו בציבור הרחב. במשך דורות הן היו אחד המאפיינים השורשיים של התרבות הסינית המסורתית.
למרות מסע הדיכוי של התרבות הסינית המסורתית, שבו פתחה המפלגה הקומוניסטית הסינית לאחר עלייתה לשלטון, בראשית שנות ה־90 התחדש העניין הציבורי בצ'יגונג, וברחבי סין התפשטה תופעה שכונתה "קדחת הצ'יגונג". אולם לצד הפריחה של הצ'יגונג המסורתי, הופיעו גם "מאסטרים" מזויפים, שניצלו את תקוותם של אנשים להחלים ממחלות והונו את הציבור. על פי ההערכות, באותה תקופה היו בסין כ־2,400 שיטות צ'יגונג, והיה קשה להבחין בין האמיתי למזויף.
בתוך הבלבול והמבוכה, בשעה שרבים חיפשו דרך אמיתית לטיפוח הגוף והנפש, הוצגה לציבור שיטת הפאלון גונג שעמדה לחולל שינוי עמוק בסין.

תחילתה של הפאלון גונג

ב־13 במאי 1992 נשא מר לי הונג־ג’י, מייסד הפאלון גונג, את הרצאתו הראשונה בפני כ־180 אנשים בבית ספר בעיר צ’אנגצ’ון. הוא הציג דרך טיפוח מסורתית המבוססת על עקרונות מוסריים ברורים, ומשלבת ארבעה תרגילים בעמידה ומדיטציה בישיבה. בניגוד למורים אחרים לצ’יגונג שפעלו באותה תקופה, הרצאותיו של מר לי הונג ג'י התמקדו בשיפור עצמי, באמות מידה מוסריות ובשאיפה להפוך לאדם טוב יותר.
בלב השיטה נמצאים שלושה עקרונות: אמת, חמלה וסובלנות – גֶ’ן, שָן, רֶן בסינית. אמת אינה מתבטאת רק ב"לא לשקר", אלא גם ביושרה, הגינות ואמינות. חמלה מתבטאת בבחירה להיות טוב לב ולחשוב על טובתו של האחר גם בזמן קונפליקטים ומצוקות. סובלנות מתבטאת לא כחולשה, אלא ככוח פנימי עמוק, ביכולת לשאת קשיים בלי לרצות לנקום, בלי מרירות ובלי לאבד את טוב הלב.
ההכרה בפאלון גונג לא איחרה לבוא. בתערוכת הבריאות האוריינטלית שנערכה בבייג’ינג ב־1992 זכתה השיטה להכרה של המארגנים כשיטת הצ’יגונג הטובה ביותר בכנס. שנה לאחר מכן זכה מר לי הונג־ג’י בתואר ״מאסטר הצ’יגונג הפופולרי ביותר״.
ב־1993 הודה המשרד הסיני לביטחון הציבור למר לי על סיוע לאנשים שנפצעו בעת מילוי תפקידם, והעניק לו תעודת כבוד. עיתון שהיה כפוף למשרד שיבח את תרומתו ל״שמירה על הסדר והביטחון הציבוריים ולקידום היושרה בחברה״.
בשנת 1995 יצא לאור ״ג’ואן פאלון, הספר המרכזי של השיטה, העוסק בטיפוח הלב, במוסר, בקארמה ובדרך לשלמות רוחנית. שפתו הפשוטה והנגישה אפשרה למיליוני אנשים להתחיל בדרך של שיפור עצמי, וכבר ב־1996 היה הספר לרב־מכר בסין. מאז הספר תורגם לכ־50 שפות והוא זמין לקריאה ללא תשלום באתר השיטה.
בכירים בקונגרס העממי, ובהם צ’יאו שי, מבכירי המפלגה הקומוניסטית, ולשעבר יו״ר הוועדה המתמדת של הקונגרס, סיכמו כי לשיטה היו ״מאות תועלות לעם הסיני ולמדינה, ואף לא נזק אחד״.
לכל מקום שאליו הגיע מר לי הונג־ג’י כדי ללמד את השיטה, הרשויות העניקו לו תמיכה והוקרה. לצד ההכרה הגוברת בשיטה, הפאלון גונג התפשטה במהירות. מי שביקר בסין באמצע שנות ה־90 היה יכול לראות מדי בוקר קבוצות מתרגלים המבצעות את התרגילים האיטיים בפארקים, בערים ובכפרים בכל רחבי המדינה.
מתרגלי פאלון גונג בתרגול בוקר בגואנגג'ואו שבדרום סין, 1998
מתרגלי פאלון גונג בתרגול בוקר בגואנגג'ואו שבדרום סין, 1998
מתרגלי פאלון גונג בתרגול בוקר בגואנגג'ואו שבדרום סין, 1998
(תמונה: FalunInfo)
בשנת 1998 מסרה ועדת הספורט הלאומית של סין כי היא משוכנעת ש״תרגילי פאלון גונג והשפעותיהם מצוינים״, וכי השיטה תרמה תרומה יוצאת דופן לחיזוק היציבות החברתית ואמות המידה המוסריות, וכי ראוי להכיר בתרומתה.
כך, בתוך שנים ספורות בלבד, הפכה דרך שהוצגה לראשונה בפני קבוצה קטנה בבית ספר בעיר צ’אנגצ’ון לשיטת הצ’יגונג הנפוצה והפופולרית ביותר בסין, עם למעלה מ־70 מיליון בני אדם המתרגלים את השיטה.
לאחר הסמינר האחרון שמר לי הונג־ג’י העביר בסין, הוא הוזמן ללמד את הפאלון גונג גם בחו״ל: תחילה בשגרירות סין בצרפת בפני אנשי השגרירות, ולאחר מכן בשוודיה ובצפון אמריקה. כיום קרוב למאה מיליון בני אדם מתרגלים את השיטה ביותר ממאה מדינות.

מה משך כל כך הרבה אנשים לפאלון גונג?

מדוע השיטה התפשטה במהירות כה רבה? תחילה רבים הגיעו מתוך רצון לשפר את בריאותם, אבל נשארו מפני שגילו דרך רוחנית לחיים. מתרגלים רבים תיארו שהם אנרגטיים, בריאים, רגועים ואופטימיים יותר. רבים שיפרו את יחסיהם עם בני משפחתם וגילו משמעות עמוקה יותר בחיים וצמיחה רוחנית.
כמו כן, השיטה מותאמת לחיים בסביבה המודרנית: אין צורך להתנזר, להסתגר, או להתנתק מהמשפחה. להפך, דווקא בתוך נסיבות החיים הרגילות ובתוך אתגרי היום-יום, בתוך המשפחה, במקום העבודה או בחברה, ניתן לשפר את עצמנו. השיטה ממקדת את האדם להסתכל פנימה לתוך עצמו בכל מצב, למצוא היכן הוא יכול להשתפר, ולא להטיל אחריות או אשמה על אחרים. באופן זה האדם יוצר הרמוניה עם עצמו ועם הסביבה.
בנוסף, בפאלון גונג אין רישום חברים, דמי חבר או היררכיה. אפשר ללמוד, לתרגל בקבוצה בפארק או לבד בבית ולהתקדם בקצב אישי. מתרגלים ותיקים מלמדים בהתנדבות כל מי שמעוניין, וחומרי הלימוד, שתורגמו לעשרות שפות, זמינים ללא תשלום באינטרנט.
מתרגלי פאלון גונג בצעדה בוושינגטון, ארה״ב, 2024
מתרגלי פאלון גונג בצעדה בוושינגטון, ארה״ב, 2024
מתרגלי פאלון גונג בצעדה בוושינגטון, ארה״ב, 2024
(תמונה: FalunInfo)

ההכרה בפאלון גונג

ההכרה בפאלון גונג לא נותרה בגבולות סין. לאורך השנים זכו השיטה ומייסדה באלפי פרסים, אותות הוקרה ומכתבי הערכה מרחבי העולם.
ב־1994 העניקה העיר יוסטון בארה"ב למר לי הונג־ג’י את התארים ״אזרח כבוד״ ו״שגריר של רצון טוב״, ושנתיים לאחר מכן הכריזה על ״יום לי הונג־ג’י״. מאז הכריזו ערים ומדינות רבות נוספות בצפון אמריקה על ימים מיוחדים לכבוד פאלון גונג.
מר לי היה מועמד מספר פעמים לפרס נובל לשלום, הוצע כמועמד לפרס סחרוב לחופש המחשבה בידי חברי הפרלמנט האירופי, וזכה בפרס הבין־לאומי לחופש הדת של Freedom House.
ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה, אמר כי פאלון גונג ״מייצגת את הטוב ביותר בתרבות ובערכים הסיניים״. אריק לאבק, לורד אייבברי, שכיהן כחבר בית הלורדים הבריטי, תיאר אותה כ״מערכת אמונה שלווה לחלוטין, המעודדת את אמות המידה הגבוהות ביותר של התנהגות מוסרית״. ומארק פאלמר, שכיהן כשגריר ארצות הברית בהונגריה, כינה אותה התנועה הרוחנית הגדולה והחשובה ביותר באסיה כיום.
אך אולי את השפעתה העמוקה ביותר של שיטת הפאלון גונג אי אפשר למדוד במספר הפרסים שקיבלה או המדינות שאליהן הגיעה. היא מתגלה ברגעים הפשוטים של החיים: כאשר אדם בוחר לוותר על טינה במקום להשיב מכה, לומר את האמת גם כשהדבר אינו נוח, או לחשוב כיצד מעשיו ישפיעו על האחר.
עבור המתרגלים, אמת, חמלה וסובלנות אינן רק סיסמה, אלא אמות מידה שהם מבקשים לחיות לפיהן. הם אינם נדרשים לעזוב את חייהם כדי לצאת למסע רוחני; דרכם הרוחנית היא התמודדות עם הקשיים, הקונפליקטים והבחירות בחיי היומיום.
שלושת העקרונות האלה נשמעים פשוטים, כמעט מובנים מאליהם. אך דווקא בפשטותם טמון כוחם. בעולם שבו קל כל כך להאשים, לכעוס ולהתרחק זה מזה, ייתכן שמעולם לא נזקקנו יותר לאמת, לחמלה ולסובלנות.
מוגש מטעם לוטוס אסיה