נתחיל בנתונים: בישראל נעשה שימוש בכ־1.6 מיליון מכלי פלסטיק של חומרים להגנת הצומח מדי שנה. כמות שוות ערך לכ־500 טון פלסטיק בר־מחזור ולנפח פסולת של 15,000 מטרים מעוקבים. נכון להיום אין פתרון בר־קיימא אמיתי למחזור מכלים אלה והחוק אף מאפשר להשליך אותם בתום השימוש לפחי אשפה רגילים, לאחר שטיפה וניקוב. אולם בפועל מכלים רבים מוטמנים ללא שטיפה או מושלכים בסמוך לשדות חקלאיים ומזהמים את השטחים הפתוחים, וכך פוגעים בסביבה.
בתחילת השנה פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אסטרטגית לצמצום הטמנת פסולת, משיעורו הנוכחי של כ־80% ל־20% הטמנה עד 2030.
למקום הזה נכנסת חברת אדמה, מהחברות המובילות בעולם בתחום הגנת הצומח. החברה, שמפתחת פתרונות ייחודיים ומגוונים עבור חקלאים בכל העולם להתמודדות עם עשבים, מזיקים ונגעים, ובכך מסייעת בהגנה על היבול והתוצרת החקלאית, יזמה פיילוט ראשון מסוגו בישראל: איסוף ומחזור מכלי פלסטיק ריקים של חומרים להגנת הצומח של כלל היצרנים. במסגרת הפיילוט, שמסתיים בימים אלה, ובו השתתפו יישובים במועצות האזוריות יואב ולכיש, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, הוצבו בשטחי היישובים עשרות "תחנות ירוקות" לטובת איסוף המכלים. המכלים הריקים שנאספו, הועברו למפעל אדמה אגן, שם עברו תהליך מיון נוסף וגריסה, שבסופו הועבר חומר הגלם לטובת ייצור צינורות פלסטיק לתשתיות תקשורת.
עבור החברה הייתה זו הצלחה גדולה. הפרויקט עמד בקנה אחד עם מדיניות הקיימות והסביבה שלה ועם ההבנה האסטרטגית, שקידום פעילות סביבתית תורמת לכלכלת ישראל ולאזרחיה. לאור הצלחת הפיילוט, בוחנת בימים אלו חברת אדמה, דרכים להרחבתו.
ד"ר ערן סגל, מנהל תחום סביבה וקיימות גלובלי באדמה, מציין: "פרויקט 'התחנה הירוקה' הוא חלק מתפיסת האחריות התאגידית ESG של אדמה. ככלל, אחד מהיסודות של מדיניות החברה הוא התרומה לחברה והסביבה על בסיס עקרונות הקיימות. זהו עיקרון מנחה בכל קבלת החלטה, כולל החלטות מסחריות". ד"ר סגל ממשיך ומתאר איך נולד הפרויקט: "אנשי החברה, המטיילים ברחבי ישראל ובשמורות הטבע, הבחינו בלא מעט מכלי פלסטיק חקלאיים ריקים זרוקים בשטח. יצרנו קשר עם המשרדים הרלוונטיים ורשות הטבע והגנים, ושיתוף הפעולה הפורה איתם הוליד את פרויקט 'התחנה הירוקה' – פתרון סביבתי ראשון מסוגו למחזור מכלי פלסטיק של חומרים להגנת הצומח.
על־פי החוק, חקלאים רשאים לשטוף ולנקב את האריזות הריקות ולזרוק אותן למכלי אשפה רגילים. הרוב לא עושים זאת. במקום זה מכלים אלה נזרקים לפח ללא שטיפה, כמו כל פסולת אחרת, ובמקרה הגרוע יותר פסולת זו נזרקת בשטחים החקלאיים, הגובלים בשטחים הפתוחים. ההצעה שלנו הייתה להציב ביישובים חקלאיים, שבהם משתמשים בחומרים להגנת הצומח, תחנות איסוף מותאמות, בדומה לכלובי איסוף בקבוקי שתייה. הצבנו כ־20 'תחנות ירוקות', יידענו את החקלאים ואת אנשי השטח בפרויקט ופתחנו קבוצת וואטסאפ, שבה קראנו לחקלאים לדווח לנו כשהתחנות מלאות, כדי שנגיע לפנותן. במהלך הפיילוט מיינו ידנית הרבה אריזות ריקות ומצאנו, שברוב המוחלט של היישובים שהשתתפו בפיילוט, המכלים נשטפו והפלסטיק שנגרס נשלח כחומר גלם ממוחזר לייצור. במשך ארבעה חודשים אספנו כ־6 טון של פלסטיק משתי רשויות בלבד".
לאור הצלחת הפיילוט, מה תהיה תוכנית ההמשך?
"לתוכנית ההמשך נידרש לשיתוף פעולה ולאישורים מצד המדינה, הגופים הציבוריים והמועצות האזוריות. אנחנו מאמינים, שכל הגופים מבינים את גודל הבשורה ואת השינוי הסביבתי שהפרויקט מביא. תוכנית ההמשך שלנו כוללת הצבת 200 תחנות ירוקות בכ־150 יישובים, בשיתוף עם המועצות האזוריות הרלוונטיות. לפיילוט ההמשכי, שמוצע כרגע לכשלוש שנים, יש פוטנציאל איסוף של כ־200 טון פסולת, שהם כ־40% מכלל פסולת הפלסטיק במדינה, שמקורה במכלי חומרים להגנת הצומח. אם הרגולטור ייתן אור ירוק למיזם שלנו, זה יקרה ברמה הלאומית".
מה משמעות הצלחת הפיילוט עבורכם ועבור המדינה?
"הובלת שינוי סביבתי. מחזור פלסטיק יביא לצמצום השימוש בו ולתרומה סביבתית רחבת היקף, מאחר שפלסטיק אינו מתפרק בטבע. כמו כן הפרויקט מאפשר לחקלאי להיפטר מהפסולת במקום ייעודי, מצמצם את כמות הפלסטיק שמוטמנת או מושלכת בשטחים פתוחים, שומר על הסביבה ואף מסייע במימוש יעדי המשרד להגנת הסביבה. אני מאמין, שלאור הבנת החזון שלנו והצלחת הפיילוט, יוצבו בעתיד הקרוב תחנות ירוקות בכל יישוב חקלאי, ותפעול הפרויקט ינוהל על ידי חברות מסחריות, כמקובל בעולם".
