רשימת חדי הקרן הישראלים בתחום הרפואה (ביוטכנולוגיה, פארמה, מכשור רפואי ו-Digital Healthcare) קצרה למדי. כאשר בוחנים את רשימת החברות שהגיעו לשווי שוק של מיליארד דולר, רואים שחדי הקרן הם בעיקר חברות ותיקות מתחום הפארמה כמו ענקית התרופות טבע, חברות ביוטכנולוגיה, או חברות המשלבות את שני התחומים. "אחת מיוצאות הדופן ברשימה היא Novocure, חברת המדיקל הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר, 11.5 מיליארד דולר, שהיא חברת מכשור רפואי", אומר משה קליימן, מנכ"ל Matrix Medika.
בולטות בחסרונן ברשימה חברות מתחום הבריאות הדיגיטלית, הרושם צמיחה ניכרת בשנים האחרונות. למרות הצמיחה המסחררת, בגל האחרון של היוניקורנים הישראלים, כמעט לא נצפו חברות מעולם הבריאות הדיגיטלית. השאלה המסקרנת, אם כן, היא 'למה'? מדוע אנחנו שומעים בכל בוקר על חד קרן ישראלי חדש בתחומי הסייבר והפינטק, אך לא בתחום שהוא אחד מנושאי הדגל של תעשיית ההיי טק הישראלית - תחום הרפואה באופן כללי, ובריאות דיגיטלית בפרט? שוחחנו עם משה קליימן, מנכ"ל Matrix Medika, המספקת פתרונות מקצה לקצה עבור סטארטאפים וחברות הייטק בתחום הטכנולוגיה הרפואית, על הסיבות לכך, ועל כמה חברות שאולי יצטרפו למועדון בקרוב.
3 צפייה בגלריה
(צילום: I Stock)

ענף הבריאות הדיגיטלית בצמיחה אדירה: היקף השקעות הון הסיכון בקטגוריה במחצית הראשונה של 2021 עלה על כלל ההשקעות בשנת 2020 כולה

היעדר חד קרן ישראלי בתחום הבריאות הדיגיטלית עומד מול צמיחה מסחררת של התחום: על פי נתוני חברת המחקר Global Market Insights, גודלו של תחום ה-Digital Healthcare ב-2020 עמד על כ-141 מיליארד דולר, כאשר ההערכה כי נתון זה יזנק ל-427 מיליארד דולר ב-2027.
לדברי קליימן, עוד סימן ברור לנסיקה בתחום מגיע מכיוון קרנות הון סיכון שהגדילו את המיקוד שלהן בבריאות דיגיטלית. "כך למשל, על פי דו"ח של חברת המחקר Mercom Capital, השקעות הון הסיכון בקטגוריה הגיעו ל-15 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021 בחישוב גלובלי, בהשוואה ל-6.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2020. למעשה, היקף ההשקעה במחצית הראשונה של השנה הנוכחית עולה על כלל ההשקעות בשנת 2020 כולה. תחום הרפואה מרחוק (Telehealth) היווה קרוב ל-30% מההון שגויס במחצית הראשונה של 2021, על פי הדו"ח. ישנן קרנות שהוקמו למטרת השקעות במכשור רפואי, אך זיהו את הפוטנציאל האדיר של תחום הבריאות הדיגיטלית ושינו את הכיוון שלהן לחלוטין", מספר קליימן.
היתרונות של עולם הבריאות הדיגיטלית, עבור יזמים, חברות וסטארטאפים, הם רבים: טווחי זמנים קצרים יותר מפיתוח פארמה או ביו, לרוב רגולציה פחות תובענית והגעה מהירה יותר לשוק, מה שמוביל להחזר מהיר יותר על ההון המושקע. כאשר מוסיפים לכך את החוזקות הטכנולוגיות של ישראל בתחמי הענן והדיגיטל, אשר דוחפות את היזמות וההשקעות לכיוונים האלו, נותרת השאלה הגדולה: מדוע אין קולות דהרה של חדי קרן בתחום?

התחום עדיין בתחילת דרכו - מבחינת שילוב טכנולוגיות, פנייה לקהל הרחב ורגולציה

אחת הסיבות לכך היא שהתחום עדיין בתחילת דרכו. "עולם המדיקל הוא ענף שמרן ומסורתי, שנמצא תמיד בהפרש פאזה מהטכנולוגיה", אומר קליימן, "רק לאחרונה טכנולוגיות של ענן וסייבר הפכו לחלק בלתי נפרד מעולם המדיקל, בכל ההיבטים - טכנולוגית, ניהולית, השקעות, ניהול השקעות ועוד".
3 צפייה בגלריה
(צילום: I Stock)
בנוסף, תחום המדיקל המסורתי לא פונה לקהל הרחב, וההצלחה שלו אינה פונקציה של מכירות במסות. "למעט בפארמה, נדיר מאוד לפגוש חברת מדיקל שמוכרת להמונים", אומר קליימן. "עם זאת, בעולם הבריאות הדיגיטלית הגבול מיטשטש. חברות ואפליקציות המספקות ניטור וטיפול מרחוק כבר מתמקמות קרוב מאוד לעולם הצרכנות ופונות לכל משק בית. גם בהיבט הזה, אנחנו בתחילת הדרך".
עוד גורם אשר נמצא עדיין בתהליכי הסתגלות והתאמה לתחום הבריאות הדיגיטלית הוא הרגולציה. "הרגולציה עדיין מפחידה יזמים ומשקיעים", אומר קליימן. "ה-FDA נמצא בעצמו בתהליך למידה ועיכול של התחום על גווניו השונים, מהשפעות סייבר ועד הבנת ההשלכות של Machine Learning על הרגולציה".
על פי הניתוח של קליימן, "אנחנו נמצאים היום במקום בו הסייבר והפינטק היו לפני שנתיים ולכן, לדעתי, אנחנו צופים לראות תוצאות אינטנסיביות בעולם המדיקל בעוד שנתיים מהיום".

הקורונה האיצה את הביקוש אך גם חשפה את האתגרים

מצד אחד, הקורונה היוותה זרז שלא היה כמותו עבור כל תחום הבריאות הדיגיטלית, בשל המעבר של האוכלוסייה לרפואה מרחוק על רקע הסגרים והמגבלות. "אך כשמביאים לקדמת הבמה את הטכנולוגיות והצרכים הרפואיים והקליניים, נחשפים גם הקשיים", אומר קליימן. "החל ממודלים עסקיים ברי קיימא ועד התמודדות של מערך הרפואה עם מציאות חדשה, שבה צריך לתת את הדעת על טכנולוגיית ענן, הגנות סייבר ועוד".
מפגש בין עולם הרפואה הישן והמסורתי לבין העולם הטכנולוגי והחדשני
עוד גורם המעכב את החברות בתחום הבריאות הדיגיטלית בדרך אל הצמיחה לממדים של חד קרן, הוא המפגש בין העקרונות והיסודות של עולם המדיקל (צרכים וניסויים קליניים, רגולציה) לבין עולם הטכנולוגיה החדש (ענן ומובייל, IoT, סייבר ועוד). "מדובר במפגש לא קל לעיכול ולמימוש, עם פער שיקח זמן לגשר עליו", אומר קליימן. "רבים מהיזמים מעולם הרפואה מגיעים מהתחום הקליני או מתחום המכשור הרפואי וצריכים לבנות את הגשר לטכנולוגיה. יזמים אחרים מגיעים מהעולם הטכנולוגי וצריכים לבנות ולחצות את הגשר לעולם הקליני והרגולטורי".
"כאשר בוחנים מקרוב את התפתחות ענף הבריאות הדיגיטלית בישראל, אפשר להעריך שנראה יותר חדי קרן רפואיים כבר בעוד כשנה-שנתיים"
לדברי קליימן, למרות האתגרים והחסמים בדרך לצמיחה, אין ספק שהיזם הישראלי ועולם ההייטק המקומי לומדים מהר וצפויים לסגור את כל הפערים. חברת Matrix Medika מלווה חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ושמה לעצמה כמטרה לקדם את התחום בישראל. "אנחנו רוצים לקדם המצאות, חידושים, מוצרים ופתרונות יוצאי דופן, משנים ומשפרי חיים", אומר קליימן, "אנחנו מלווים יזמים וחברות משלב הייזום, הרעיון והגדרת המוצר, דרך כל האתגרים הטכנולוגיים והפרוייקטלים ועד הרגולציה הנדרשת ובהמשך גם ההטמעה בשוק. המשמעות היא שאנו זוכים לעקוב מקרוב אחר התהליכים האלה, ויש לנו מבט מבפנים על האופן שבו הענף מתפתח בישראל. להערכתי, נראה יותר ויותר חדי קרן רפואיים כבר בעוד כשנה-שנתיים".
3 צפייה בגלריה
משה קליימן, מנכ"ל מטריקס מדיקה
משה קליימן, מנכ"ל מטריקס מדיקה
משה קליימן, מנכ"ל מטריקס מדיקה
(צילום: עמוס בר זאב)

החברות המועמדות לחד הקרן הישראלי הבא בתחום הבריאות הדיגיטלית

כאמור – הפוטנציאל בתחום קיים, הצמיחה לא עוצרת, ההשקעות זורמות פנימה והחברות מביטות באומץ על האתגרים בדרך לצמיחה - מי תצטרף למועדון היוניקורן הישראלי מתוך עולם הבריאות הדיגיטלית? קליימן מסמן כמה שמות.
יש את Immunai, המצטרפת הטרייה למועדון חדי הקרן ואת Memic ו-Nanox שעשו זאת לא מזמן. "יש כמה חברות פעילות בתחום, כמו AiDoc, Wiz.Ai, K Health ועוד מספר חברות (לא גדול) שאנחנו עוקבים אחריהן והדרך שלהן כלפי מעלה", אומר קליימן.
בין החברות המחזיקות בפוטנציאל לצמיחה משמעותית, ניתן לציין את Nonagon ו- Tytocare, המפתחות מכשיר ייחודי המנגיש את הרפואה מרחוק, באמצעות ביצוע בדיקות קליניות ומעקב רפואי ללא צורך בהגעה למרפאה. על פי ההערכות, השימוש במכשיר חוסך 80% מהביקורים בקופת החולים ובחדר המיון.
חברה נוספת היא Nyxoah, המפתחת שתל לפתרון של דום נשימה "ונמצאת בדרך לתת פתרון לאחת הבעיות הקשות ביותר בחיי הנישואין- נחירות", אומר קליימן.
ויש עוד כמה חברות וטכנולוגיות מעניינות ומבטיחות כמו liberDi, השואפת לבצע מהפכה בעולם הדיאליזה עם מכשיר דיאליזה ביתי קטן ונייד, כך שחולי הדיאליזה יזכו לאיכות חיים ולא ינהלו את חייהם סביב ביקורים בבית החולים שלוש פעמים בשבוע; את XACT Robotics בתחום הלוהט של רובוטיקה ואחרות.
"אני מעריך שלפחות אחת מתוך הרשימה היא החד קרן הרפואי הבא של ישראל"