עבור הזכר המקודש של המתים, אני כותב את הדברים כפי שהם. ללא ניסיון ליפות ובלי צנזורה עצמית. כך צריך כשאין מילים לתאר את ההפתעה ואת הזוועה. בבוקר שבו מאות משפחות בישראל איבדו את יקיריהן ומבכות את מה שהיה ולא ישוב.
לפני עריכת החשבון ותיאור המחדל, הנה אמת אחת: חמאס, ארגון טרור פונדמנטליסטי ורצחני, הוא האויב. אפילו טעויות רבות, קשות מנשוא, כאלה שעליהן שילמנו מחיר יקר, לא צריכה להסוות את האמת הזו. חמאס הוא האויב. הארגון הזה ניסה והצליח להרוס פה כל סיכוי לשלום, להסדר, או אפילו לרגיעה במשך עשרות שנים. הוא התארגנות המבוססת על תאוות חיסול למדינת ישראל ורצח המוני של אזרחיה.
היו שסברו שאפשר להשתמש בחמאס לצורך הפיצול הפנים-פלסטיני וכדי למנוע מדינה פלסטינית. אחרים האמינו שהוא יתמתן עם השנים, או יבלום את עצמו אם החיים ברצועת עזה ישתפרו. ממשלות נתניהו, אחת אחרי השנייה, ניסו להתקיים לצד חמאס, עם "סבבים" ומלחמה בלתי נגמרת. הנה הדבר הראשון שגילינו אתמול: זה בלתי אפשרי. גם אם יש רגיעה, ויש פועלים פלסטינים שעובדים בישראל, חמאס ימתין לרגע המתאים כדי לחולל טבח המוני. קאטו הזקן, איש רומא, היה מסיים כל נאום שלו בציווי: ואת קרתגו צריך להשמיד. לפעמים אומות נתקלות באויב כה מר, שאי אפשר להתקיים לידו.
2 צפייה בגלריה
yk13620406
yk13620406
(צילום: רויטרס, STRINGER)
למרבה הצער, התגלו אתמול דברים רבים נוספים. על עצמנו. גילינו שחיל המודיעין שלנו, שהושקעו בו מאות מיליארדי שקלים לאורך השנים, שנחשב לפאר השכל הישראלי, לזרע שממנו צמחה תעשיית ההייטק - לא הצליח לספק למדינת ישראל את הדבר החשוב והקריטי ביותר. התרעה. אזהרה מפני מהלומה אסטרטגית. 50 שנים אחרי הפתעת אוקטובר, אחרי הכישלון המחפיר של אגף המודיעין, הוא כשל שוב.
אז, ערב מלחמת יום הכיפורים, התחולל ויכוח פנימי; הנושא הובא להכרעת הדרג המדיני, לאור ידיעות עקשניות על אפשרות למלחמה. ב-2023, עד כמה שידוע לנו הבוקר, לא התחולל כלל ויכוח כזה. מול זירה פשוטה יחסית, חשופה, קרובה וקריטית כמו רצועת עזה, ישראל התגלתה כעיוורת. סומא באפילה. כיצד יהיה ניתן לסמוך על הערכות המודיעין הבוקר - ביחס לאיראן, חיזבאללה וכל השאר - כאשר מוחמד דף, אויב מר אך מוכר, הצליח לשטות בהם ובמידה רבה בשירות הביטחון הכללי?
בניגוד למלחמת יום הכיפורים, כאן לא מדובר על קו גבול שמשתרע על כל תעלת סואץ ורמת הגולן. זו רצועת עזה. ובניגוד למלחמה ההיא, כאן אלה בעיקר אזרחים שנאלצו להילחם, לעיתים קרובות לבדם, על חייהם. במלחמת 23' אזרחים נרצחו, נחטפו מבתיהם, הובלו לרצועת עזה כמו מטען אנושי, עם תמונות קורעות לב והופכות קרביים שלא חשבנו שייראו אי פעם בתולדות ישראל. נשים וילדים שנשבים באיומי רובה. גופות ישראליות שמועמסות על טנדרים ומובהלות לעזה לצהלת ההמון. טבח חפים מפשע במהירות ובהיקף שלא נראו כאן. חגיגות זדון ושידורים חיים מתוך יישובים ישראליים. ב-73' צה"ל ניהל קרבות קשים בכל נקודה, וכך ניצלו האזרחים. מלחמת יום כיפור? לא. מה שראינו אתמול היה פוגרום. אמיתי. ניסוי כלים לרצח עם. לא הקרב בחווה הסינית, אלא קישינב.
במלחמת יום הכיפורים, עיקר המחדל היה מודיעיני. ב-2023, היה מחדל ענק בכמעט כל רמה שאפשר לחשוב עליה. בעיקר ביכולת הביצוע והלחימה של מערכת הביטחון. ונניח שהמודיעין מעריך שחמאס לא יתקוף. האם מערכת הביטחון המפוארת שלנו, שבה הושקעו מיטב משאבינו, אומרת כי במצב כזה תושבי עוטף עזה מופקרים לגורלם? במשך כמעט יום שלם? אזרחיות ואזרחים מתקשרים, בוכים ומתחננים לעיתונאים ומבקשים שצה"ל יגיע אליהם, שעות ארוכות? יום של אימה? מסתירים את ילדיהם בשעה שהמחבלים מנסים לפרוץ לביתם או מעלים אותו באש?
האם צה"ל הגדול, אחד הצבאות החזקים בעולם לכאורה, לא יכול תוך שעתיים-שלוש להגיע לכל נקודה בישראל שיש בה השתלטות מחבלים, גם כאשר מדובר בחדירה נרחבת? אולי לא להכריע מיד בכל קרב, אולי לא לחסל את המחבלים - אבל לפחות ליזום מגע ולנהל אש? מעבר לאובדן הכבד בחיי אדם, אי אפשר שלא לחשוב עוד כמה ישראלים ימותו בגלל שאויבינו המרים, מטהרן ועד ביירות, זיהו חולשה. הריחו את דם אחינו ואחיותינו המתפשט במים.
אמש שוחחתי עם אדם עם ניסיון רב, ביטחוני וצבאי. הוא היה בהלם - המילה היא הלם - מההתנהלות של מערכת הביטחון והממשלה. "במצב כזה", הוא אמר, "מורידים לדרום כל מה שיורה. לא עושים תכנון מורכב. זה מצב חירום. חותרים למגע עם מחבלים בכל יישוב, בכל נקודה. במהירות. מבחינתי שיורידו פלוגת תותחנים מאימון בגולן. שיביאו פאקינג משמר אזרחי. מה שצריך. מה קרה להם? איך הם לא הבינו שהעיקר זה הפעלת כוח, מספרים, בעוצמות?".
2 צפייה בגלריה
רוטמן, נתניהו ולוין. במה התעסקתם?
רוטמן, נתניהו ולוין. במה התעסקתם?
רוטמן, נתניהו ולוין. במה התעסקתם?
(צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי, יונתן זינדל)
לא הייתה לי תשובה. ואין לי תשובה גם כעת. יש רק דבר אחד שמשותף למה שהתרחש אתמול ול-1973: הנס של ישראל הוא אנשיה ונשותיה. אלה שהתייצבו אתמול לשירות, שהלכו לתרום דם, שפתחו את ביתם, שירו במחבלים, שהסתתרו, שרצו וחילצו, שהתגייסו ויתגייסו שוב ושוב. ההירואיות של ישראלים מהשורה, משדרות, זיקים, בארי, רעים, ניר עם, כפר עזה, ניר עוז ואופקים, של שוטרים ומכבי אש, חיילי צה"ל ואנשי שב"כ, היא האור שנצנץ באפילה של אתמול. אבל האפילה כבדה מאוד.
כוכביות

גילינו עוד משהו: יש מחיר על מופקרות. שקט הוא רפש, ואת האמת צריך לומר על הממשלה הקיצונית והלאומנית ביותר בהיסטוריה של ישראל. היא התבררה כחלושה, חלולה וכושלת. איפה היה ראש הממשלה במשך שעות ארוכות אתמול בבוקר, ובעצם - איפה הייתה הממשלה כולה, ששתקנות איננה מאפיינת אותה? נפתלי בנט הלך לימ"ח אתמול, והצטייד. יאיר גולן עלה על מדים וירד דרומה, מחלץ בעצמו ישראלים מהשטח. מה עשו למען עם ישראל כל הגיבורים הגדולים בסגנון סטרוק, בן גביר, סמוטריץ'? שרת ההסברה לא הצליחה אפילו להנפיק ציוץ סביר באנגלית.
ב-15 במאי התייהר נתניהו בריאיון בערוץ התעמולה שלו ש"החזרנו את ההרתעה, שינינו את המשוואה". לפני 15 שנים הוא הבטיח למוטט את שלטון חמאס. כמה גדול הניתוק בין הצהרותיו הנפוחות אתמול ובין המציאות של תושבי עוטף עזה, שכפריהם, עריהם וקיבוציהם היו זרועי גופות. אולי זה קשור לכך שנתניהו מוקף בממשלה של חדלי אישים (ברובם), חסרי ניסיון ביטחוני וקבלות ביצועיות, בצוות של מלחכי פנכה; בכך שהוא מקפיד להתראיין אך ורק לרשתות זרות או לעיתונאים חנפים. אף אחד מאלה לא שואל אותו שאלות קשות, אף פעם. שליטים מהסוג הזה אינם רק אטומים; הם גם מובילים לביצועים גרועים. לכישלון ולמחדל.
נדב איל איילנדב איל אביגיל עוזי
ייתכן שחמאס היה פותח במתקפתו גם ללא המשבר העמוק בישראל, זה שהחל בשל הניסיון של נתניהו, שמחה רוטמן ויריב לוין להפיכה משפטית. אבל ספק גדול אם היה סבור שישראל כה חלשה בלעדי היוזמה האסונית הזו. אמ"ן טעה אנושות בהערכתו הטקטית, אבל לא בתמונה הגדולה: בסוף יולי 2023 הוזהר ראש הממשלה בארבעה מכתבים חריגים ששיגר ראש אגף מודיעין שיש פגיעה חריפה בהרתעה, וכי אויביה של ישראל באיראן ובצפון מזהים "נקודת חולשה היסטורית". הסיפור הזה הובא בידי הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, בכותרת הראשית של העיתון.
כאשר איראן התעצמה, חיזבאללה המשיך בהכנותיו למתקפה וברצועת עזה חמאס הכין בחשאי את מתקפת הרצח ההמוני שלו - עסקה הממשלה בעיקר בסוגיית המהות הבאה: האם החרדים יקבלו ראשונים את הפטור מגיוס, או שמא לוין יקבל את שינוי הוועדה למינוי שופטים. בספרות הקלאסית נכתב: "אלה שהאלים רוצים להשמיד, הם ראשית הופכים למטורפים". ממשלת ישראל הובילה מחול של טירוף בשעה שיריביה ארבו באפלה. אין ספק, בתנאים הללו, בצורך בהקמת ממשלת חירום לאומית, עם אנשים מוכשרים וראויים, בעלי עמדות מרכזיות וקבלות מוכחות. שילמנו מחיר יקר על הפקרות, קיצוניות ופלגנות.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:01, 08.10.23