שתף קטע נבחר

  • מרושתים

פשקוויל רשת

הפרסומות שואפות לתמצת את "רוח השעה", לדוגמה פרסומת במוסף כלכלי ( "דה מרקר", 25.7.2007, עמ' 19). במדור "פרסום שיווק ומדיה", צדה את עיני מודעה שתפסה עמוד שלם שחור ושטוח. תהיתי האם זהו חור שחור הבולע את הצופה? יד חשופה לרוחב העמוד, הצביעה לנקודת מגוז רחוקה, דמיונית ומושכת. על היד כרוכה רצועה שחורה, הנמשכת מהאצבעות ועד לזרוע. האם אלו תפילין? האם יש כאן שילוב של מדע ודת?

 

לא! זוהי הזרה, הסליל הוא עכבר מחשב המסתלסל על הזרוע בג'סטה של הנחת תפילין. מתחת לכף היד נמצא כיתוב: "מאמינים באינטרנט". קשה להאמין! האם זו פרסומת בעלת קונוטציות דתיות בעיתון חילוני?! מה הקאץ'? העין המבולבלת סורקת את העמוד השחור למצוא רמזים נוספים. בתחתית העמוד כיתוב נוסף: "ככה זה כשאנחנו מאמינים באינטרנט, הלקוחות שלנו מאמינים באינטרנט ובע"ה, גם אתם תאמינו באינטרנט. אמן . כתובת אתר באינטרנט (מקאן דיגיטל). האם דה-מרקר הפך ללוח מודעות, עליו נתלה ניאו-פשקוויל המודיע "מקאן דיגיטל כבש את פסגת הפרסום באינטרנט"? האם לאיקונוגרפיה של הפרסומת, יש גם איקונולוגיה סמויה?

 

"ממים" ויראליים

לברור העניין נשתמש בפוסטים שלי ב"מרושתים". אכן, האל מ "יש אלוהים והוא באינטרנט" מתערב בכלכלה, מסייע לחברות פרסום שמאמינות באינטרנט ולאלה שמתפרסמים על-ידן, וכגמול ובע"ה, מקדם אותן להיות מספר אחד קיברנטי, הוא "איש השנה". מכאן, הגלישה במרחב הקיברנטי, ועבודת השם באמצעות הנחת תפילין דומות ואולי זהות! ראו שתי תמונות המדגימות את התהליכים של גלישה במציאות וירטואלית והנחת תפילין, במאמר "הקתדראלה האולטימטיבית" מתוך "איש השנה". האינטרנט מגלם את המציאות היחידה הקיימת ובה יש להאמין.

 

הטופולוגיה של מרחב זה שטוחה ובעלת חורי תולעת, באמצעותם עוברים בזמן אפסי בין מרחבים, כאשר היד מצויה במרחב הממשי, מצביעה ונעלמת בייחודיות של החור השחור! המידע השוכן בסייברספייס הוא למעשה "ממים" אותם "גנים-ביטים",

משכפלים דיגיטאליים שהופצו ברשת שהיא שלוחה של הזיכרון שלנו, שם הם מתרבים, צצים ומופיעים על אופק האירועים של החור השחור של הסייברספייס, הלא הם ערוצי התקשורת השונים, ונטמעים ישירות בתודעתנו, כיוון שכולנו מרושתים בזמן אמת.

 

ריצ'רד דוקינס תיאר בספרו "הגן האנוכי" (עמ' 204-205) את התהליך: "כל אימת שמתהווים תנאים שבהם יכול סוג חדש של משכפל ליצור עותקים של עצמו, בהכרח עתיד אותו משכפל להתבסס ולפתוח באבולוציה מסוג חדש לעצמו. לאחר שהחלה האבולוציה הזאת, אין שום צורך כלל שהיא תהיה משועבדת לקודמתה. האבולוציה הישנה של ברירת הגנים, שהביאה להיווצרות המוח, מספקת את ה"מרק" שבו קמו ונהיו הממים הראשונים. לאחר שהופיעו ממים המעתיקים את עצמם, נפתח תהליך האבולוציה שלהם, המהיר יותר".

 

המידע הדיגיטאלי (הרעיונות של הפוסטים) הופך ל"ווירוס" המופץ ברשת במהירות האור, ויוצר אובייקטים שונים, חלקם אמנותיים או פרסומות. האובייקטים הם למעשה מימדים אחרים של הרעיונות. במקרים אלה מתעוררת שאלת "זכויות יוצרים" של מחוללי המידע במרחב ההיפרבולי.

 

הסימפוניה הויראלית

דוגמה לכך היא היצירה המוזיקלית Viral Symphony של Joseph Nechvatal (אינה מדבקת וניתנת להורדה חופשית מהרשת). האמן, המגדיר את תחום יצירתו, כניסויית- דיגיטאלית- פוסט מושגית, יצר וירוס מחשבים, שהופעל על קובץ של מוזיקה. התוצאה היא סימפוניה בת 28 דקות המהווה "נוף" קולי דימיוני.

 

למעשה פעולת הווירוס הרנדומאלי תיצור סימפוניה שונה בכל פעם שתיפגוש קובץ זה או אחר. היצירה מפרקת את הצלילים למרכיבים הקטנים ביותר, או בונה "עננים" גדלים ומתעצמים של רעש. חלקים מהיצירה מזכירים את "Umma Guma" של Pink Floyd. ייתכן שהדימיון נובע מווירוס בעל "ראש טוב", שהיה רדום משנות ה-70 של המאה שעברה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אבי רוזן. לחצו על התמונה לביוגרפיה
מומלצים