שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים

אתם באמת יודעים מה תוסס בקוקה-קולה?

המציאות יצרה חיבור מדהים: הפחמן הדו-חמצני, זה שכל העולם מדבר עליו בהקשר של התחממות כדור הארץ, הוא מה שגרם לקוקה-קולה ישראל להוריד מוצרים מהמדף. מה הקשר? אולי העובדה שטעם החיים שלנו קשור בצריכה של עוד ועוד מוצרים שאיננו יודעים איך הם משפיעים עלינו ועל הסביבה

איך זה קרה לפחמן הדו-חמצני? איך הוא הפך מגז חסר אופי וידידותי לאדם לגז מזהם ולאויב האנושות? וכאילו לא מספיקות לו כל האשמות בדבר ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים, הנה הגיעה פרשה תוססת חדשה - פרשת קוקה-קולה - ושמו נקשר בזיהום המשקה הכי הכי בעולם.

 

האמת היא שרק המציאות יכולה לרקום חיבור שכזה, בין גז החממה שיעמוד במרכז הדיונים של מנהיגי העולם בוועידת קופנהגן בעוד שבועיים, לבין הגז שנותן להמונים טעם לחיים. אבל החיבור בין קוקה-קולה ודומותיה לבין המאבק הסביבתי עמוק ומורכב הרבה יותר.

 

סמל תרבות הצריכה

קוקה-קולה, כנראה המותג החזק ביותר בעולם, היא גם אחד הסמלים העיקריים של תרבות הצריכה המטורפת שלנו. הכוונה לאורח החיים הבזבזני-נהנתני שמוביל לפגיעה במשאבי הטבע ולהפרת האיזון הטבעי, ובסופו של דבר חוזר אלינו כבומרנג בצורת שינוי האקלים ובפגיעה בבריאות ובאיכות החיים. קוקה-קולה היא סמל כה מובהק של החיים המודרניים עתירי האנרגיה והפסולת שאפשר, אם תרצו, לבנות סביב המשקה מדד חדש: מדד קוקה-קולה. כל מדינה בעולם תתבקש להפחית פליטות גזי חממה בהתאם לשיעור צריכת הקוקה-קולה לאדם.

 

הקוקה-קולה החלה כתרופה נגד כאבי בטן ובבסיסה תמצית של עלי הקוקה - אותם עלים מהם מופק הקוקאין. זהו ללא ספק חומר טבעי. כיום מורחק הקוקאין מהמשקה, אבל גם המרכיבים האחרים שלו, כגון חומצה זרחתית, סוכר או ממתיק מלאכותי, יכולים להיות מאוד לא ידידותיים לבריאות שלנו.

 

פרשת קוקה-קולה:

 

כמו בכל דבר, הכל תלוי בכמות. כן, אפילו חומרים טבעיים והכרחיים לגוף כמו מלח וסוכר יכולים להפוך למפגע בכמות קטנה או גדולה מדי, והאיזון הוא מה שחשוב. זה נכון גם לגבי רבים ממוצרי המזון שלנו, לבטח כאלה המכילים חומרים סינטטיים.

 

כך למשל בחומרים שמקורם בדישון או בהדברה בשלב הגידול של הצמח, בתוספת של תרופות ואנטיביוטיקות לבשר ובאין סוף סוגים של מייצבים, טעמים, צבעי מאכל וחומרים שנותנים למזון את הטעם, הריח, המראה וחיי המדף הארוכים. כולם יכולים, במינון חריג, לפגוע בנו. התהליכים הכימיים שדרושים כדי להפיק את אותם חומרים פוגעים בנו בעקיפין כי הם גורמים לעיתים לזיהום מים, אוויר או קרקע.

 

תרשו לי לדאוג קצת, בסדר?

הפחמן הדו-חמצני מספק לקוקה-קולה את הבועות שמקציפות את המשקה ומתסיסות אותו בפה. במקרה הנוכחי הופק הפחמן הדו-חמצני על ידי חמצון של חומר אורגני. חומר זה מקורו במגוון תהליכים כימיים, אפילו כחלק מטיפול בשפכים תעשייתיים. תהליכים אלו, בדומה לשרפה של חומר אורגני, מובילים לרוב גם לפליטה של תרכובות אורגניות לא רצויות כמו בנזן (חומר מסרטן ומסוכן) ותרכובות חנקן וגופרית מזהמות - ממש כמו בתהליכי שרפה של דלק במנועי המכונית או תחנת הכוח.

 

אלא שהפעם הגיעו אותם מזהמים למשקה. חברת קוקה-קולה ומשרד הבריאות מיהרו להרגיע שהכמות אינה מזיקה, אבל אולי - ותסלחו לי על הספק - הם יעוררו אצלנו דאגה לרגע קט.

 

האינדקס הירוק

ילדים ירוקים

ילדים ירוקים

מתנה ירוקה

מתנה ירוקה

טיפוח אורגני

טיפוח אורגני

משלוחים אורגניים

משלוחים אורגניים

תיירות אקולוגית

תיירות אקולוגית

גינה אורגנית

גינה אורגנית

האם המסקנה מכל הסיפור היא להפסיק לשתות משקאות מוגזים, להפסיק לאכול או לנשום? בוודאי שלא. אבל בכל זאת אפשר ללמוד משהו מסיפור הפחמן הדו-חמצני בקוקה-קולה - משהו על אחריות ואיזון.

 

ראשית, יצרני המזון שלנו חייבים לגלות אחריות, זהירות יתרה ושקיפות מלאה בתהליכי הייצור הכוללים של המוצר. אבל גם אנחנו הצרכנים צריכים להיות קצת יותר מודעים וביקורתיים, ובעיקר לשמור על האיזון העדין שבין לחיות את החיים המודרניים ולשתות אותם עד תום, ובין לשמור על כדור הארץ.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קונים, אוכלים, שותים, נוסעים. טעם החיים
מומלצים