ארמניה: צאצאי נֹח השאירו לכם הצעה בתיבה
היחסים שלה עם טורקיה עלו על שרטון, צאצאיה רואים עצמם כבני נוח ורצח העם שעברה עדיין מהדהד - לא, זו לא ישראל אלא ארמניה, שמציעה לכם לבוא ולהכיר צד אחר של הקווקז
זה כבר יותר מ-20 שנה (1991) שארמניה השתחררה מכבלי הקומוניזם הרוסי, אבל המטייל במדינה הקווקזית עדיין יכול להרגיש את בתוליה כיעד תיירותי.
עוד טיולים בקווקז בערוץ התיירות:
- הסוד של גאורגיה: גבוהה, נעימה, זולה וידידותית
כמדינה שנמצאת בחבל הקווקז, משמרת ארמניה דגם חיים כפרי, פשוט ואותנטי המשלב נופים הררים לצד חיים מערביים, במיוחד בעיר הבירה, ירבאן, שבה חיי לילה מתפתחים (אחלה מקום לחובבי ג'אז), מסעדות שמגישות אוכל אותנטי (הרבה בשר כבש עם ירקות לצד לַבַאש - הלחם המקומי) ובעיקר אנשים חמים וטובים.
מי את שרילין סרקיזיאן?
הכל התחיל לפני כמה שנים, התאריך לא כל כך ברור, אבל היה זה נֹח שהחליט לעצור עם התיבה שלו על הר אררט
שבאזור, ולבדוק אם הגשם הפסיק לרדת. מאז אותו יום רואים עצמם הארמנים כצאצאיו של יפת, בנו של נוח, וממשיכיו.
חוקרים נוצרים בטורקיה:
מצאנו את תיבת נח
ynet
קבוצת חוקרים טוענת כי מצאה את שרידי הספינה המיתולוגית בהר אררט
כיום חיים בארמניה כשלושה מיליון תושבים, במדינה המשתרעת על שטח של כ-30 אלף קמ"ר. רוב הארמנים, בדומה לישראל, חיים בפזורה מחוץ למדינה ובין המפורסמים שבהם תמצאו את שרילין סרקיזיאן, הלא היא הזמרת שֵר האמריקנית, וגם את אנדריי אגסיאן, המוכר לנו כשחקן הטניס האמריקני אנדריי אגסי.
אנשים חמים וטובים. ארמני עם שפם ארוך-ארוך(צילום: זיו ריינשטיין)
יש מה לעשות בלילה. כיכר הרפובליקה בירבאן(צילום: זיו ריינשטיין)
מתחילים "לחשוב תיירות"
כ-750 אלף תיירים הגיעו אל ארמניה ב-2011, ובמדינה הקווקזית מתחילים יותר ויותר "לחשוב תיירות", גם כמנוע לצמיחה כלכלית וגם כאמצעי להיחשף למערב. אפילו ראש הממשלה, טיגראן סרקיזאן, חושב שעל מדינתו ללמוד משהו מהישראלים לגבי תיירות וצליינות דתית.ראש ממשלת ארמניה:
"מחכים שהישראלים יבואו"
זיו ריינשטיין, ירבאן
המדינה שגובלת עם טורקיה מחד ועם איראן מאידך, מנצלת את הסכסוך באזור לקליטת תיירים מישראל. בראיון מיוחד ל-ynet אומר ראש הממשלה: "אנו מכינים את הקרקע לישראלים"
כמה אלפי שנים אחרי עידן נֹח, עלו הארמנים על מפת ההיסטוריה בסביבות שנת 2,700 לפנה"ס, עת היו שייכים לממלכת אוררטו העתיקה ששלטה באזור. עברו מספר מאות, ובשטחה של ארמניה נגסו גם הרומאים שביססו בה את גבולה הצפון-מזרחי של האמפריה העצומה שלהם.
עדויות לכך ניתן לראות, למשל, במקדש גארני, המרוחק כ-30 ק"מ מהבירה, ירבאן. המקדש, שמשוחזר בחלקו, מציג את פאר הבנייה הרומית
מהמאה הראשונה לספירה והוקדש לאל השמש - מיתרה. את הבנייה מימן נרון קיסר - השליט הרומי באותם הימים - והאזור היה גבול האמפריה עם פרס.
בסמוך למקדש בנו הרומאים בית מרחץ ובו חדר למים חמים (קלדאריום) שחוממו דרך היפוקאוסט - רצפה כפולה שעליה היו עמודונים קטנים ומעליהם ריצוף החדר. במפלס הרצפה התחתונה הדליקו אש והאוויר החם עבר בין העמודים וחימם את הרצפה העליונה, וגם את הקירות. ידעו לחיות הרומאים האלה.
שריד ארכיטקטוני מפואר מהאמפריה הרומית. מקדש גארני(צילום: זיו ריינשטיין)
מתפרנסים ממה שיש. מוכר תפוחים על אם הדרך בארמניה(צילום: זיו ריינשטיין)
האומה הראשונה שקיבלה עליה את הנצרות
שלוש מאות לאחר מכן כבר התנצרה ארמניה. שני שליחים מבשרי נצרות, ברתולומיאוס ותידאוס, היו אלו שניסו להפיץ את הנצרות באזור עם היווסדה של הדת, אולם הארמנים קיבלו על עצמם את הנצרות רק ב-301 לספירה, ולמעשה היו בני האומה הראשונה שהתנצרה בעולם.טבח, תקומה, קדושה, וטבע
רשמי סיור בארמניה
ד"ר מוטי רוזן, טבע הדברים
המדינה בת העשרים סוחבת עמה היסטוריה עקובה מדם, לצד אתרים עוצרי נשימה שמאזכרים את תולדותיה. מסע בארמניה
היה זה גרגורי המאיר (לוסיבוריץ' בארמנית), נזיר ארמני למשפחת אצולה שהתנצר באסיה הקטנה (טורקיה כיום) ושב למדינתו, אך נכלא על ידי המלך תירדאת השלישי בצינוק עמוק באדמה במשך 13 שנה. המסורת הארמנית גורסת, כי כוחות עליונים הענישו את המלך על מעשיו ופניו הפכו פני חזיר. מיטב רופאי האומה לא הצליחו לרפאו מדמותו המוועיתה, עד שאחותו חלמה חלום שבו נאמר לה שרק גרגורי יוכל לעזור לאחיה החזרזיר.
פני המלך הפכו לחזיר, אך בשוק בירבאן מוכרים רגלי חזיר למאכל(צילום: זיו ריינשטיין)
תירדאת שיחרר את גרגורי, ששרד בצינוק בזכות אלמנה שהבריחה לו אוכל דרך פשפש קטן, והאחרון השיב למלך את פניו האנושיים בחזרה. בתמורה, ניצר תירדאת את כל ארמניה והשאר היסטוריה. כיום נמצאת כנסייה בשם "חור ויראפ" (Khor Virap) שפירושה "הבור העמוק" במקום שבו הוחזק גרגורי, ואף ניתן לבקר באותו בור שעל-פי המסורת שרץ נחשים ועקרבים שאירחו לו לחברה.
מנזר אחר שכדאי לבקר בו הוא נורבנק (Noravank) או "המנזר החדש" בשפה הארמנית, שהוקם במאה ה-13. הכנסייה היפהפייה במנזר מעוטרת בעשרות צלבים החקוקים על קירותיה, כמו גם עיטורים של קדושים נוצרים ואף עיטור של האב - אלהים בנצרות (שנדיר למצוא דמות שלו באמנות), משקיף על מריה, אמו של בנו, המשיח.
כאן החלה הנצרות בארמניה. כנסיית חור ויראפ(צילום: זיו ריינשטיין)
עשרות צלבים יפהפיים חקוקים על קירותיו. מנזר נורבנק(צילום: זיו ריינשטיין)
מצליחים לארגן מניין בבית הכנסת
מעבר לנצרות, ששלטת במדינה וכמעט כל תושביה הם נוצרים אורתודוקסים, גם יהדות היא מנת חלקה של ארמניה. הרומן של היהודים וארמניה החל לאחר גלות בבל, במאה השישית לפנה"ס, עת התיישבו באזור יהודים מארץ ישראל שנפוצו לכל עבר.כיום ישנם בארמניה רק כ-400 עד 500 יהודים, והמרכז היהודי היחיד שלהם כולל מבנה שבו מטבח כשר, בית ספר יהודי קטן וכמובן בית כנסת שלפי הרב גרשון, רב הקהילה שגם נולד במדינה, מצליח למלא מניין בתפילות שבת. במתחם היהודי ישמח הרב לארח תיירים ישראלים, ויעזור בכל הנוגע לאוכל כשר ושאר נושאי יודאייקה.
ישמחו לקבל ישראלים. הרב גרשון בבית הכנסת בארמניה(צילום: זיו ריינשטיין)
ברנדי עם כבוד
אחד מהמפעלים שארמניה הכי מתגאה בהם הוא הברנדי, ולא סתם ברנדי אלא "אררט ברנדי", הנושא את שם ההר המיתולוגי, שנמצא כיום בשטח טורקיה, אבל הכיסופים אליו לא נגמרים. הכל במדינה ממתוג עם השם "אררט", החל מסיגריות, דרך בתי מלון, מפעל ברנדי ושאר פיצ'פקעס עם איור של ההר המושלג, שמסרו הרוסים לטורקים במסגרת הסכם הגבול לאחר מלחמת העולם הראשונה.נידח ומרתק
החיים על הקווקז הגבוה
זהר לפיד, טבע הדברים
למרגלות פסגות של קרח-עד מסתתר אזור כפרי, ששמר על מסורות בנות מאות שנים. טיול בחבל ארץ בגאורגיה כמו מסע בזמן: החקלאות, האירוח החם - והפיתוח שמזדחל בעצלתיים
המפעל שנוסד ב-1887 מייצר ברנדי, שעד היום נקרא בארמניה קוניאק, ומייצא 92 אחוזים ממנו לחו"ל, ובראש ובראשונה לרוסיה. בסיור במפעל ניתן להתרשם מחביות האלון הגדולות שנותנות טעם של שוקולד ווניל לנוזל הזהוב, להביט בתמונות של מנהיגים שונים בעולם שביקרו במפעל וכמובן לערוך דגימה קטנה משלכם.
"אררט ברנדי" מתפאר ב-120 מדליות זהב שזכה הברנדי שלו בתחרויות בעולם, אך הדבר שכדאי להתפעל ממנו הוא דווקא בקבוקי ברנדי ישנים בני יותר ממאה שנה, השמורים בתצוגה, כמו גם בקבוקים עם כיתוב קירילי-סובייטי מהתקופה הקומוניסטית. מסופר שבוועידת ילטה,
שנערכה ב-1945 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה בחצי האי-קרים, הוגש לווינסטון צ'רצ'יל מעט מהברנדי הארמני והוא לא הפסיק להתלהב. סטלין, במחווה פוליטית יפה, שלח לו ארגז על חשבון הבית.
הברנדי הארמני הוא גאוות המדינה. חביות במפעל "אררט"(צילום: זיו ריינשטיין)
רצח העם הראשון במאה ה-20
ואכן הר אררט, הר געש בגובה 5,166 מטר שלו מיוחס מקום עצירתה של תיבת נוח, הוא הסמל של ארמניה שאותו רואים מכל מקום, אך הארמנים לא יכולים לגעת בו. ממש כמו משה רבנו שהביא את בני ישראל אל הארץ המובטחת, אך זכה רק להביט בה מרחוק.הצבעים של ארמניה
טיול שיביא לכם פריחה
ד"ר אורי פרגמן-ספיר
חבל הטרנסקווקז שבארמניה מפגיש בין שני אזורים אקלימיים (מדבר מדרום ואזור גשום מצפון), היוצרים מגוון צמחייה ופריחה בין נופים עוצרי נשימה. ביקור בממלכת הצומח של מז' אירופה
אררט הוא מקור מחלוקת ראשי בין טורקיה לארמניה, אך ה"חתול השחור" שעבר בין שתי המדינות לא נוגע רק בריב על ההר, אלא, כמובן, לרצח העם שאותו ביצעו הטורקים-עות'מנים בימי מלחמת העולם הראשונה ומעט אחריה, בין 1915 ל-1918.
הרצח, שבו איבדו את חייהם כמיליון וחצי ארמנים, אינו מוכר ברוב מדינות העולם גם כיום, לרבות ישראל שעושה זאת ממניעים פוליטיים הקשורים ליחס ישראל-טורקיה. יש לציין שהארמנים דווקא מבינים את ההגיון לאי ההכרה הישראלית, אך לא מסכימים איתו. ראש הממשלה הארמני אפילו אמר לאחרונה, ש"לבסוף ישראל תכיר בטבח ועדיף מוקדם מאשר מאוחר".
לציון האירוע שעדיין מהדהד בראשם של התושבים, הקימו הארמנים מעין "יד ושם ארמני" משלהם המגולל את אותו רצח, שלדידם, התבצע בהטבעות ושריפות המוניות. הטורקים, מצידם, טוענים שמתו רק 300 אלף במהלך המלחמה ולא כרצח שיטטתי.
אתר ההנצחה הארמני בירבאן, שנבנה ב-1965, אינו גדול ושופע מידע כמו "יד ושם" שלנו מפאת דלות החומרים ואמצעי התיעוד של אותם הימים, אולם עדיין שווה להיכנס ולהתרשם מהתמונות, התעודות ושאר ממצאים המעידים על הטרגדיה הארמנית ורצח העם הראשון במאה ה-20.
הסמל של ארמניה שנמצא בטורקיה - מבט מהאוויר. הר אררט(צילום: זיו ריינשטיין)
מתחת לפני השטח
דמיון נוסף בין ארמניה לישראל נוגע דווקא לנושא הגיאו-פוליטי. שתי המדינות מוקפות שכנות שלהן יש איתן עימות בשאלת הגבולות. מעבר לגבול הבעייתי עם טורקיה, ארמניה מחזיקה גבול עם אזרבייג'ן ומחלוקת ארוכת שנים בנוגע לשטחים.הסכסוך מתמקד בשני אזורים: הראשון, מובלעת העונה לשם נחיצ'באן (Nakhchivan) ונמצאת בשליטת אזרבייג'ן וגובלת עם ארמניה מצפון ומזרח, אולם מכילה גם אוכלוסייה ארמנית. אזור שני הוא נגורנו-קראבאך (Nagorno-Karabakh) שבצפון-מערב אזרבייג'ן, ועל השליטה בו נערכו קרבות עקובים מדם בין שני הצדדים, בעיקר עם התפוררות ברית המועצות בין 1988 ל-1992.
פתרון בנוגע לאחזקת השטחים לא נראה באופק, והאיבה בין שתי המדינות רבה ומתרחשת מעל ומתחת לפני השטח. ארמניה אפילו הודיעה שלא תשתתף באירויזיון שיתקיים באזרבייג'ן השנה.
כך או כך, ארמניה לא נותנת למאבקים הללו להשפיע על היום-יום שלה. היא קורצת למערב למרות שנתמכת ברוסיה, ומתחילה לגלות את הפוטנציאל התיירותי שלה. עכשיו נותר גם לכם לעשות זאת.
לא שוכחים את רצח העם ב-1915. מוזיאון ההנצחה הארמני(צילום: זיו ריינשטיין)
מכוניות ישנות הן דבר שבשגרה בארמניה. גם צורת התדלוק(צילום: זיו ריינשטיין)
מודיעין שלום
עיר בירה: ירבאן
שפות: ארמנית ורוסית
מטבע מקומי: דראם ארמני (100 דראם = 1 שקל בערך)
איך מגיעים: שתי טיסות שבועיות מאפריל של חברת "ארמביה" ו"אשת טורס"
שדה תעופה: סווארטנוס (Zvartnots)
זמן טיסה: שעתיים וחצי לערך
דרושה ויזה? כן, עושים בשדה"ת בארמניה ב-30 שקל
מזג אוויר: מושלג עד אפריל, אביבי וקייצי עד ספטמבר
אל תחמיצו: מנזר נורבנק
קניות: ישנם מותגים בירבאן, אך לא "גן-עדן" של שופינג
-
הכותב היה אורח של חברת התיירות אשת טורס
דגל ארמניה: אדום- שמש, כחול - מים, ושניהם יחד יוצרים כתום - חיטה
צילום: זיו ריינשטיין
המקומיים מתפרנסים מהעוברים והשבים. מוכרת ארמנית
צילום: זיו ריינשטיין
לא שוכחים את העבר. מוזיאון רצח העם הארמני
צילום: זיו ריינשטיין
פרסום שימושי
מומלצים
