כנען זה כאן: יזמי הנדל"ן חוזרים לשמות בעברית

אולי חזרנו להיות פטריוטים ואולי משבר הדיור השאיר בנו את אותותיו וגרם לנו למאוס בסממני היוקרה. כך או כך, נראה כי במסגרת יותר ויותר פרויקטים חדשים למגורים, השפה העברית זוכה לעדנה מחודשת: לא עוד מגדלי YOO ומתחם SEA AND SUN - כי אם פרויקט כרמיאלה ומתחם יערה על הפארק.

• אוליגרך רוסי יקנה את בית נתניהו בקיסריה?
• בקרוב מול חופי נתניה: מגדל יוקרה עם 104 דירות
•  372 דירות יוצאות לדרך בשכונת המשתלה בת"א
• "מי קונה מותג עם כיתוב בעברית"?
  

• למרות החוק: העברית נעלמת מהשלטים בקניונים
  

בדיקה של חברת שיווק הנדל"ן אלדר מצביעה על מגמה חדשה, שלפיה יותר פרויקטים מכנים את עצמם בשמות עבריים. בקרב 200 פרויקטים שנבדקו נמצא כי 61% מהם בחרו בשמות עבריים, לעומת 39% שממשיכים בטרנד הלועזי.

מדובר בנתון מפתיע למדי, שכן בשנים האחרונות נראה היה שפרויקטים בעלי שמות לועזיים הם אלו שנותנים את הטון. חברת חבס הטמיעה את השם YOO שהפך לסמל סטטוס, ואחריה התרוממו פרויקט LIFE של חברת דונה במודיעין, I-TOWER של חברת רוטשטיין בבאר יעקב, מגדלי ONE של חברת אשדר בבת ים, פרויקט VIEW של חברת צרפתי בנס ציונה, מתחם ECO של חברת זיתוני בכפר סבא - והרשימה לא נגמרת.

מגדלי YOO. השמות הלועזיים - פאסה(צילום: מוטי קמחי)

כמה קבלנים קוראים לפרויקט על שם הנכדה?

עוד בדקה חברת אלדר את מקורו של השם העברי אותו בוחר הקבלן. 36% מהשמות כוללים את שם החברה. הדבר בולט במיוחד כאשר מדובר בחברה או בקבלן מוכרים יחסית. כך, לדוגמא, חברת אזורים הקימה את פרויקט "אזורים רחובות החדשה", חברת צרפתי שמעון הקימה את פרויקט "צרפתי בשמורה" בנס ציונה, חברת דונה הקימה את פרויקט "דונה בפסגה" בשכונת פסגת זאב בירושלים ועוד ועוד.

בכ-30% משמות הפרויקטים קיים אזכור של הסביבה הטבעית שבו נמצא הפרויקט, למרות שלא פעם מדובר באזור עירוני לחלוטין - והטבעיות שבו נשארה בגדר זיכרון ישן. אם המקום שוכן בסמיכות לים, לפארק, לגינות, או לנוף כפרי - ככל הנראה הדבר ישולב בשם הפרויקט. כך, לדוגמא, צרפתי שמעון בחר בשם "צרפתי בכלניות" עבור פרויקט שהוא מקים בראשון לציון; חברת שרביב הקימה את שכונת "גבעת האלונים" בקריית אתא; וחברת צמח המרמן בנתה את פרויקט "יערה על הפארק" בצור יצחק.

למרות הניסיונות להיפטר מהגינונים היוקרתיים שמאופיינים על ידי מילים לועזיות, נראה כי חלק מהקבלנים עדיין מנסים לשווק את עצמם בצורה זו. על פי הבדיקה של חברת אלדר, כ-10% משמות הפרויקטים כוללים את המילים "גולד", "רויאל", "פלטינום" וגם מילה עברית אחת - "אחוזה".

באשר למקוריות, נראה כי חלק מהיזמים לא התאמצו במיוחד: כ-12% משמות הפרויקטים כוללים את מיקומו של הפרויקט. כך, למשל, בתל-אביב חברות אלעד ישראל מגורים וצמח המרמן מקימות את פרויקט "בצלאל" במתחם שוק בצלאל; קבוצת חבס הקימה את מגדל "רוטשילד 1"; חברת נוה שוסטר בנתה את "מגדל סוטין 29" בצפון הישן; איש העסקים הרשי פרידמן מחזיק בפרויקט "בארי נהרדע" בצפון העיר; וקרן הנדל"ן פייר בנתה את פרויקט היוקרה "הירקון 96".

עוד עולה מהבדיקה כי הקבלנים הם לא רק אנשים שרוצים להשאיר חותם, הם גם יכולים לעשות את זה. ב-7% מהפרויקטים נמצא כי הם נקראים על שם בן משפחה של היזם (בעיקר ילדים ונכדים). כך, לדוגמא, פרויקט "אחוזת טליה" בירושלים נקרא על שם נכדתו של הקבלן חיים זקן; פרויקט "לאורה" ביפו נקרא על שם רעייתו של היזם איציק אמסלם. אגב, רק 5% מהשמות שנבדקו מחזיקים במילה אחת - בלי סיבוכים מיותרים: פרויקט "כרמיאלה" בכרמיאל, פרויקט "גלריה", מגדל "צמרת" ופרויקט "דואט" בתל-אביב.

הדמיית פרויקט בצלאל בתל-אביב. השמות חוזרים למקורות(הדמיה: ישר אדריכלים)

המטרה: כל השכונה תקרא על שמו של הפרויקט

אז איך יודעים אם שם הפרויקט יתפוס או לא והאם זו הסיבה שהקבלנים מעדיפים באחרונה שמות עבריים? "ניתן לבדוק אם השם שנבחר לפרויקט יתפוס או לא על ידי שני פרמטרים",מסביר רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר. לדבריו, "הפרמטר הראשון הוא האם הלקוחות שביקרו בפרויקט ונחשפו לשם ישתמשו בו לאחר הביקור - או בשם החברה שבונה אותו. הפרמטר השני והחשוב יותר הוא האם שם הפרויקט ישרוד גם לאחר תום השיווק - ויהפוך לשמה של השכונה".

צחי אלפסי, מנכ"ל חברת אלפסי קונטקט המתמחה במיתוג ערים ובפרויקטים למגורים, מספר כי הקבלנים החלו להשתמש בשמות לועזיים לפרויקטים שלהם לפני כ-8 שנים. "לאנשי השיווק זה אפשר לתת תחושה של חו"ל. אין מה לעשות - השימוש בלועזית משרת את המטרה", הוא אומר.

לדברי אלפסי, הדיונים הראשוניים בנושא מיתוג הפרויקט מתרכזים קודם כל בבחירת השם - שבאה להשלים את החוויה שהפרויקט מנסה ליצור. לפיכך יש חשיבות רבה לשאלה אם לבחור בשם לועזי או עברי. אלפסי מבהיר כי "עם השנים, כל חברה בארץ התחילה להתהדר בשם לועזי - והאפקט הזה איבד את הייחוד שלו. כיום יש כבר תהליך של חזרה ושל חיבור לארץ ישראל".

לדבריו, "בשנה האחרונה מרגישים יותר פטריוטיות ויותר אנטי כלפי יאפיות וסטייל. יש חזרה לקרקע שלנו כעם. כיום זה מאוד חברתי להתחבר לשורשים שלנו - גם המחאה החברתית השפיעה על התחושה הזו, וחברות הבנייה הבינו שצריך להתחבר לאנשים - לא לשדר יוקרה וריחוק".

אלפסי נותן כדוגמא את הניסיונות למתג את השכונה החדשה המתוכננת בימים אלה בחלקה הצפוני של העיר קריית גת. "הנטייה תהיה ללכת על שם עברי, והשפה העברית יכולה לספק הרבה מילים יפות שיעבירו את המסר הרצוי", הוא אומר. עם זאת, הוא מבהיר שלא מן הנמנע כי חלק מהשכונה יקבל שמות לועזיים. "ייתכן שכדי למתג את אזור התעשייה בעיר מחדש הוא ייקרא 'סוהו'", הוא מודה.

הדמיה של השכונה החדשה בצפון קריית גת. תקבל שם עברי?(הדמיה: מינהל מקרקעי ישראל)