שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      כולם יגישו דו"ח מס? "זה שוויון אמיתי בנטל"
      הגירעון התקציבי ורצון האוצר להעמיק את הגבייה ואת הטיפול בהון השחור, עלולים להביא לכך שכל אזרח בישראל יחוייב להגיש דו"ח מס שנתי - כמו בארה"ב. האם זה מה שיביא את הכסף הגדול למדינה? בכירים במשק מטילים בכך ספק, וגם לא רואים איך רשות המסים תעמוד בזה עם העומס הנוכחי שיש לה

      המשבר הכלכלי של 2008 שינה את כללי המשחק בעולם בכל בנוגע לתחום המיסוי. נשיא ארצות הברית ברק אובמה החליט לשים במוקד תשומת הלב את מעלימי המס ובעקבותיו עשו זאת גם מדינות נוספות, מה שהוביל לשינוי דרמטי בכל מערכת הבנקאות העולמית.

       

      לקראת פסח: מענקי מס הכנסה שלילי יוקדמו

       

      גם מדינת ישראל רוכבת על הגל הזה, כשברקע נמצאים הגירעון המצטבר והירידה בהכנסות ממסים, שמשמשים כטריגר להגברת האכיפה ולמלחמה במעלימי המס.

       

      קמפיין האנשים בשחור והשקת המלשינון הם אולי הדברים העיקריים שנזכור מכהונתו של מנכ"ל רשות המסים שסיים את תפקידו השבוע - דורון ארבלי, כשברקע מתגבשות תוכניות נוספות להגדלת ההכנסות ממסים.

       

      המהלכים השונים אותם בוחנים באוצר וברשות המסים, מעסיקים לא מעט רואי חשבון, אך לא פחות מכך מטרידים גם את הציבור הרחב. האם מלבד התוכנית להעלות מסים, הכוונה היא גם כי כל אזרח בישראל יחוייב בסופו של דבר, לדווח באופן אישי לרשויות המס על הכנסותיו ולהגיש מדי שנה דו"ח, בדיוק כמו שנעשה בארצות הברית?

       

      האם יש בכלל תועלת בכך? ומדוע להעניש את רוב הציבור העובד, המשלם מסים בהגינות ולהטריד אותו בחובה נוספת?

       

      לדברי השופט בדימוס פרופ' דן ביין, שותף מייסד במשרד עורכי דין המתמחה בדיני מסים, לחובת דיווח כללי תניב תועלת נמוכה. "חיוב כל נישום קטן להגיש דו"חות, לא יניב סכומים גדולים. במקביל, רשות המסים תוצף בכמות עצומה של דו"חות, כבר היום הם בקושי מסתדרים. אתה צריך מנגנון עצום ואז 'יצא שכרו בהפסדו'".

       

      ביין מוסיף כי "יכול להיות שיש בזה אקט חינוכי, שיופחת הפיתוי לקבל כסף בשחור - ייתכן, אבל זה יכול להועיל בטווח הארוך, אני לא בטוח שבטווח הקצר זה יניב תוצאות".

       

      גם רו"ח דוד גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון, מאמין כי מדובר בהוצאה גדולה שקשה יהיה לגייס בעבורה כסף. "המשמעות היא שצריך לגייס כוח אדם ברשות המסים שיוכל לקלוט את כל הנתונים. צריך לעשות את זה בתקופה שבה יש קריאה לקצץ בהוצאות השכר של המגזר הציבורי".

       

      "יצטרכו לבחון תועלת של כל מהלך. כלומר מה העלות בעקבות כניסה להוצאות נוספות, פה יצטרכו לשכנע שההכנסות הצפויות מתוכנית כזו או אחרת יעלו על ההוצאות הנדרשות להפעלתה. ההערכה שלי היא שזה יהיה קשה מאוד לשכנע במצב כזה של גירעון", אומר גולדברג. הוא לא שולל את הרעיון, אך מציע קודם להקים מועצה ציבורית של לשכות וארגונים במשק שיבחנו ויקדמו את המהלך.

       

      מטפלים גם בביטוח הלאומי

      פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל, מאמין כי כבר במציאות הנוכחית יש חוסר יעילות ברשות המסים ולכן קשה לראות מציאות בה יאשרו לה תקציב כה גדול להרחיב את הפעילות.

       

      "רשות המסים בישראל לא מתפקדת ביעילות", כותב בלס במסמך שפרסם בנושא. "בישראל מועסקים 20 פקידי מס לכל עשרה עובדים במשק מול שישה פקידים ברשות המס האמריקאית על אותו מספר עובדים, למרות שבארצות הברית יש חובת דיווח על הכנסות לכלל האזרחים, ואותם פקידים ממונים על גביית מס הכנסה ודמי הביטוח הלאומי".

        

      בלס מוסיף כי "העומס על רשות המסים הישראלית בכל הקשור לבדיקת השומות של משקי הבית הוא קטן יחסית. הרשות מכירה בכך, ומסיבה זו התנגדה באופן מסורתי להחיל את חובת הדיווח הכללי, בטענה שהיא תחייב כמות גדולה מאוד של כוח אדם שאין לה".

       

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)

       

      שוויון בנטל? "זה הרבה יותר חשוב מגיוס חרדים"

      למרות שנראה כי מהלך כזה לא יניב הכנסות גדולות לקופת המדינה וההוצאות שיידרשו כדי לבצע אותו יהיו גדולות, רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, בעל משרד המתמחה בתכנון מס, סבור כי המהלך הזה מחוייב המציאות.

       

      "כשאין חובת דיווח כללית המשמעות היא שרשע וטוב לו וצדיק ופחות טוב לו. בלי דו"ח, שמתברר אחר כך שהוא כוזב, אי אפשר למצות את הדין. אנחנו מדברים הרבה על שוויון בנטל - חובת דיווח כללי הרבה יותר חשובה מגיוס חרדים. זה שוויון אמיתי בנטל".

       

      איך יעשו את זה בפועל, מדובר בעומס גדול על הרשות וגם טרחה עצומה לאזרחים? מי שירוויח מזה אולי זה רק רואי החשבון כי זה יביא להם לקוחות.

       

      "יש אפשרות לעשות את זה באמצעות האינטרנט. במיוחד כשמדובר על דו"חות פשוטים של שכירים. אפשר גם שתהיה הדרכה למילוי טפסים בלשכות של רשות המסים בארץ, ללא תשלום. אין כאן שום אינטרס של רואי החשבון, אני באופן אישי לא מגיש דו"חות עבור לקוחות ורוב האנשים לא צריכים להיעזר בכלל ברו"ח כדי להגיש דו"ח כזה.

       

      ואיך יממנו את כל האופרציה הזו?

       

      אני חושב שמשרד האוצר יכול לתקצב את התוספת לרשות המסים כי היא תממן את עצמה פי מאה. כשיש לך גרעון אתה צריך גם לחשוב על מקורות הכנסה, לא כל הזמן לקצץ. במקום להקדיש כל כך הרבה שעות עבודה ומשאבים במי חייב לדווח ומי לא – שישקיעו את השעות הללו בטיפול בדיווח הכלכלי".

       

      בארצות הברית זה עובד?

       

      "אני חושב שבארצות הברית" זה פעל מבחינה חינוכית", אומר פרופ' ביין. "הכמות של האנשים שמנסים לתחמן את המס היא יותר קטנה גם כי שם משתמשים באמצעים פליליים בצורה יותר מהירה. קשה לחשוב על מצב שבו יבדקו כל דו"ח אבל אפשר לפתח שיטה שיבדקו כל דיווח עשירי ואז כל אחד נמצא בסיכון - וזה יביא תועלת".

       

      בר זכאי: "בארצות הברית השיטה הזו הוכיחה את עצמה והלוואי שהיתה לנו רבע מההרתעה שלהם".

       

      ממזומן ל"ארנק הדיגיטלי"

      מנכ"ל רשות המסים הנכנס, משה אשר, דיבר השבוע בטקס החלפת המנ"כלים, על הצורך להילחם בתופעת תכנוני המס האגרסיביים והפרשנות "היצירתית" שנותנים לה רואי החשבון. אולי דווקא זה המקום שממנו ניתן להגדיל את קופת המדינה, שם גם נמצא הכסף הגדול.

       

      מסתבר שקיימים לא מעט מקורות נוספים שיש בהם גבייה בעייתית.

      לדברי פרופ' ביין הבעיות והפתרונות בהחלט לא מתמקדות רק בחובת דיווח כללית. "יש למשל חברות שמסתמכות על חוות דעת שהן מתכסות בה למקרה שיעלו עליהן. הן מדווחות ולא מציינות שיש בעייתיות בדיווח שלהן וגם לא מציגות את חוות הדעת - כי לא תמיד בודקים ומבקשים מהן. יש הצעה שנישום שיצטייד בחוות דעת כזו יהיה חייב לצרף אותה לדו"ח שהוא מגיש - כך ישר ידעו שיש בעיה".

       

      ביין מציין מהלך נוסף שיכול להגביר את השקיפות: ייתכן וצריך לאסור לבצע עסקאות במזומן. "כבר היום לא ניתן לבצע במזומן עסקאות בסכום מסויים. אנחנו גם הולכים לקראת 'הארנק האלקטרוני'. ככל שנתקרב לשם - כשהכל יהיה מתועד, יהיה קשה מאוד להעלים מס".

       

      גולדברג: "צריך להרחיב את בסיס המס ולהקטין את שיעור המס ולטפל בעבריינים בענישה אפקטיבית. יש ענפים שמס הכנסה לא נמצא בהם, שהסיכוי למצוא שם הון שחור הוא גבוה. יש גם ענפים שבמקביל לענף הרשמי מתקיימת בהם זרימה של כספים לא מוצהרים".

       

      יש לציין כי תחומים נוספים שיש בהם לא מעט פרצות בחוק, אליהם מתנקזים מיליארדי שקלים לא מדווחים, הם פעולות שנעשו בחו"ל, בתחום הנדל"ן ומס שבח.

       

      "איך אפשר להשוות למורה שעובד בשחור?"

      אולי צריך באמת להתמקד במתכנני המס הגדולים, שגורעים מיליארדי שקלים מקופת המדינה?

       

      בר זכאי דוחה את הטענות כלפי מתכנני המס. "במקום להתנפל על הגורמים המדווחים ולכעוס על הפטורים שלהם, צריך לפנות לאלה שעובדים בשחור ולא מדווחים".

       

      אתה לא רואה הבדל בין מתכנני מס שחושבים כל היום איך יוכלו להשאיר בכיסם עוד עשרות מיליונים לעומת שכיר שנותן מהצד קצת שיעורים פרטיים כדי להגדיל את ההכנסות שלו בעוד 500 שקל בחודש?

       

      "היום אנחנו לא מבדילים בין הטובים לרעים. מי שעושה תכנון מס על פי חוק הוא פועל על פי חוק, ומורה שעובד בשחור הוא מרמה - איך אפשר להשוות ביניהם? אם החוק לא מוצא חן בעיניך תשנה אותו, איך אתה יכול להשוות לעבירת מס?".

       

      מנכ"ל רשות המסים, דורון ארבלי מסר בתגובה: "אני תומך בהחלת חובת דיווח כללית כחלק מהתמודדות עם תופעת העלמות המס, אך הרשות טרם ערוכה למהלך כזה. לאור זאת יש להיערך בהתאם, הן מחשובית והן ברמת ההנחיות התפעוליות ליישום של המהלך" (התגובה התקבלה טרם פרישתו מהתפקיד - א"ר).

       

      צבי לביא סייע בהכנת הכתבה

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      שווה את ההשקעה? הרשות ממילא עמוסה
      צילום: Index Open
      דוד גולדברג, נשיא לשכת רואי חשבון
      פרופ' דן ביין
      מומלצים