"בג"ץ לא אסר את תפילת נשות הכותל"
בית המשפט המחוזי מעניק פרשנות חדשה להחלטת בג"ץ בעניין נשות הכותל, קובע כי מעולם לא נאסר על נשות הכותל להתפלל כמנהגן, ותוהה מדוע דווקא המנהג האורתודוכסי הוא השולט באתר. נשות הכותל: "השתנו כללי המשחק"
ניצחון נוסף לנשות הכותל : בית המשפט המחוזי בירושלים מעניק פרשנות חדשה להחלטת בג"ץ בעניינן, וקובע כי השופטים כלל לא אסרו על קבוצת המתפללות לקיים את מנהגן ברחבת הכותל המערבי. לדברי השופט משה סובל, בית המשפט העליון התנה את איסור התפילה בהכשרת מתחם קשת רובינזון כאתר חלופי לפולחן הדתי, אך מעולם לא נקבע כי המתחם אכן הותאם לתפילה ציבורית, כנדרש.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
הקרב על הכותל:
- מסתמן: הכותל יורחב. יוקצה מקום לקהל מעורב
- נשות הכותל עוכבו. רב הכותל: "מטרתן מחלוקת"
- בית המשפט: לא הייתה עילה למעצר נשות הכותל
בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה בעקבות ערעור שהגישה המשטרה על ההחלטה לשחרר ממעצר ללא תנאים מגבילים את חמש המתפללות שעוכבו לפני כשבועיים, לאחר שהתעטפו בטליתות ברחבת הכותל. השופט סובל דחה את הבקשה, כשהוא שומט את הקרקע מתחת לטענה הבסיסית המסורתית של המשטרה.
בית המשפט: למה דווקא המנהג האורתודוכסי?
"בג"ץ לא הטיל על נשות הכותל איסור תפילה", קבע בית המשפט, "ולמצער, לא איסור שהפרתו מקימה סנקציה פלילית".
בהתייחס לטענה נוספת של המשטרה לעילת מעצר, בגין עבירה על תקנות המקומות הקדושים ב"עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים" - כתב השופט כי אין הכרח לפרש כי דווקא המנהג האורתודוכסי הוא השולט באתר.
לדבריו, סוגיית פירוש "מנהג המקום" כמנהג האורתודוכסי דווקא, נידונה בעבר בבג"ץ, והשופטים החליטו אז שלא להתערב, אך העמדה העקרונית של רוב חברי ההרכב, ובהם נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, הייתה כי מנהג המקום צריך לתת ביטוי ל"גישה פלורליסטית וסובלנית לדעותיהן ולמנהגיהם של אחרים", וכהגדרת השופט סובל – פרשנות "פלורליסטית-חילונית-לאומית".
על עילת המעצר השלישית שציינה המשטרה - "התנהגות במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום" – כתב השופט כי אף אם קיום התפילה השנויה במחולקת מעורר חשש לשלום הציבור, אין בו סכנה לביטחונו, שכן גם אם נוצרו עימותים על רקע דתי בגלל תפילת הנשים - לא נטען כי הן נקטו באלימות פיזית או מילולית כלשהי.
"נשות הכותל": יום של שחרור הכותל מחדש
יושבת ראש "נשות הכותל", ענת הופמן, אמרה כי "זהו יום חג, יום של שחרור הכותל מחדש, שחרור המביא איתו בשורות של שוויון, פלורליזם ורב-גוניות. מדובר בהחלטה מהפכנית, המאפשרת ביטוי ליותר מצורת תפילה אחת וכוללת תקדימים שישנו סדרי עולם".
עו"ד עינת הורביץ, שייצגה את "נשות הכותל" בדיון, אמרה כי הקביעה המשמעותית ביותר של בית המשפט היא ש"עצם התפילה של נשות הכותל בעזרת הנשים בכותל המערבי אינה מהווה הפרה של 'מנהג המקום', ולפיכך, אינה מעלה חשד סביר לעבירה על תקנות המקומות הקדושים ליהודים".
היא הוסיפה כי "בית המשפט פוסל למעשה את מדיניות העיכובים והמעצרים של המשטרה. יש לקוות שכעת תתעשת הממשלה ותקבע מדיניות סובלנית שתגשים את זכות נשות הכותל לחופש דת".
עו"ד דוד ברהום, המייצג גם הוא את "נשות הכותל", אמר כי מדובר ב"החלטה מהפכנית - ולכל הפחות תקדימית". לדבריו, קביעת בית המשפט כי הפרשנות האורתודוכסית ל"מנהג המקום" אינה מחייבת, היא "אמירה משמעותית ביותר המשנה את כללי המשחק".
ברהום ציין כי ההחלטה ניתנה על ידי ערכאה גבוהה, ולכן היא מחייבת את בית משפט השלום, אשר אמור לנקוט על-פיה בכל מקרה של מעצר עתידי של "נשות הכותל". "מבחינה זו נוצר שינוי במציאות המשפטית", אמר.
"אין ספק כי ההחלטה קוראת ואף זועקת לרשויות לשנות את גישתן באופן מוחלט ביחס לנשות הכותל, ובכלל לגבי כל קבוצה בעולם היהודי המבקשת לקיים תפילה ברחבת הכותל".
מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, אמר כי "החלטת בית המשפט מוכיחה שהמאבק לשוויון ברחבת הכותל אינו פרובוקציה, ובוודאי אין בו שמץ של הפרת חוק וזלזול בהחלטות בג"ץ. זוהי החלטה אמיצה וחשובה, המבהירה כי רב הכותל ושותפיו אינם יכולים לעשות בכותל כבשלהם, תוך ניצול כוחה של המשטרה. אנו מצפים ממשטרת ישראל להפנים באופן מלא ומיידי את פסק הדין, ולהודיע ברבים שתגן על זכותן של נשות הכותל להתפלל כדרכן כבר בראש החודש הקרוב ברחבת הכותל".
מנכ"ל התנועה המסורתית, עו"ד יזהר הס, אמר כי ״החלטת בית המשפט הבוקר היא ניצחון לשכל הישר וכדור מעורר למשטרת ישראל, שהפכה במשך השנים לכלי משחק בידי רב הכותל. ברצותו הורה למשטרה לעצור, ברצותו נמנע ממעצרים (למשל כאשר הנשיא אובמה היה בישראל), משל יש לרחבת הכותל, כמו למדינת הוותיקן, עצמאות מלאה ורב הכותל הוא האפיפיור. ישוחרר הכותל לאלתר".
"אתר תפילה חרדי"
בתפילת ראש החודש האחרונה, שנערכה לפני כשבועיים, עצרה המשטרה חמש מ"נשות הכותל" שהתעטפו בטליתות. כמה שעות לאחר מכן, קבעה שופטת השלום, שרון לארי בבלי, כי "לא התקיים כל יסוד למעצרן של המשיבות", ושחררה אותן ללא תנאים מגבילים. המשטרה, כאמור, ערערה על החלטת השופטת.
תפילת ראש חודש אייר נערכה יום לאחר שפורסם מתווה שרנסקי לכותל המערבי המציע להרחיב את רחבת עד לקשת רובינסון,
ולחלקה לשלושה חלקים שווים: גברים, נשים ואיזור מעורב, כדי לתת מענה לזרמים השונים ביהדות החפצים להתפלל באתר הקדוש.
עם פרסום המתווה, אמר רב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', כי "החלוקה המחודשת הזו של הרחבה היא לא על פי השקפת עולמי, משום שאני מאמין שצריך להיות מקום תפילה אחד משותף על פי מנהג המקום, אבל אפשר לחיות עם הפיתרון הזה".
שרנסקי גיבש את התוכנית בעקבות פנייתו של ראש הממשלה בדצמבר 2012, שביקש ממנו לגבש הסכם שיביא לקץ המחלוקת בנוגע לצביון הדתי של הכותל המערבי, מתוך שאיפה כי כל יהודי יוכל לבקר ולהתפלל בו על פי אמונתו.
לפני כחצי שנה הגישו התנועה הרפורמית, ארגוני נשים ותנועות פלורליסטיות שונות, עתירה לבג"ץ, בדרישה לפירוק הקרן למורשת הכותל, והפקעת ניהול האתר מידיו של רב הכותל. הם טענו כי "דרישות ההפרדה והצניעות בכותל הפכו את הרחבה לאתר תפילה חרדי".
לפנייה לכתב/ת 
