שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך אומרים טרור ביהודית?
    גם אני שותפה לרצונו של ראש הממשלה שאות קין לא יוטבע על מצחם של יהודים, אבל באותה מידה אני רוצה שניקח אחריות: כן, גם בעם שלנו יש טרוריסטים. למען השם, המוסר והזהירות, כדאי שנפסיק לטייח

    גם אם חברי הקבינט המדיני-בטחוני יעמדו על גגות תל אביב, ירקעו ברגליים ויצרחו בגרון ניחר שפעולות "תג-מחיר" אינן פעולות טרור, אלא "התאחדות בלתי מותרת", יוסיפו פעולות "תג מחיר" להיות פעולות טרור.

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    ד"ר בועז גנור, מומחה לטרור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בוחן הגדרות רבות לטרור ולבסוף מציע את ההגדרה הזו: "הטרור הוא סוג של מאבק אלים, אשר במסגרתו נעשה שימוש מכוון באלימות כלפי אזרחים, על מנת להשיג מטרות פוליטיות (לאומיות, חברתיות-כלכליות, אידאולוגיות, דתיות וכו')".

     

    ואני שואלת – האם יש סעיף אחד בהגדרה שמציע גנור, שאינו הולם את הפעולות של "תג מחיר"?

     

    ומשרד הביטחון, באתר האינטרנט שלו, מצטט את הפקודה למניעת טרור שלפיה: "ארגון טרוריסטי' פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה".

     

    מה, בכל הדברים המוזכרים בפקודה, לא מתאים לפעולות של 'תג מחיר'?

     

    והגדרות דווקא כן חשובות

    הגדרות תמיד חשובות כיוון שהן עוזרות לנו להבין את המציאות, ובו בזמן גם מעידות על האופן שבו אנו מבינים את המציאות.

     

    להגדרות יש היבט מוסרי ברור. למשל ההבדל בין ההגדרות: "רצח", "הריגה" ו"חיסול" אינו משחק מילים משעשע אלא אמירה מוסרית. כך גם הבחירה המקראית להגדיר את האדם כמי ש"נברא בצלם אלהים" אינה קישוט לשוני גרידא, ויש לה תוכן והשלכות מוסריים מרחיקי לכת.

     

    ראש הממשלה לא רוצה להגדיר את מעשי "תג מחיר" כ"פעולות טרור", גם כיוון שהוא רוצה שאות הקין הטרוריסטי לא יוטבע על מצחם של יהודים. האמת, אני שותפה לרצון הזה של ביבי, אלא שאני רוצה שבאמת לא נהיה טרוריסטים, אבל באותה מידה אני גם רוצה שניקח אחריות על הטרור שאנחנו מייצרים. כן, גם בעם שלנו יש טרוריסטים. למען השם, למען האמת והמוסר, ולמען הזהירות והאחריות, כדאי שנפסיק לטייח.

     

    מזל שמשפחת רבין לא זקוקה לכספי הפיצויים

    סיבה נוספת וממש לא שולית לחשיבותן של ההגדרות היא שהן מכתיבות לנו פעולות. נפגעי פעולות טרור זכאים, ובצדק, לסל מורכב ומפורט של פיצויים על הסבל הפיזי והנפשי שעברו ועל הפגיעה ברכושם.

     

    ללמוד את פרשת השבוע עם רובי גת, תושב אבו גוש, כאן על רקע כתובות הנאצה שרוססו השבוע מחוץ לביתו (צילום: איציק שארף) (צילום: איציק שארף)
    ללמוד את פרשת השבוע עם רובי גת, תושב אבו גוש, כאן על רקע כתובות הנאצה שרוססו השבוע מחוץ לביתו(צילום: איציק שארף)

     

    אם מכוניתי תפגע ממטח אבנים ליד כפר פלסטיני בשטחים, יש סיכוי גבוה שאוכר כנפגעת פעולת טרור, ואזכה לפיצויים מתאימים. לעומת זאת אם המורה המוסלמית, סועד אבו זמירה, שהותקפה על ידי נערים בשכונת קרית משה, תבקש את סל הפיצויים המגיעה לה מתוקף היותה נפגעת פעולת טרור, היא לא תזכה לכך כיוון שהיא הותקפה על ידי יהודים, ויהודים, כזכור, אינם טרוריסטים.

     

    בחלק מהדיווחים התקשורתיים על החלטת הקבינט המדיני-בטחוני נאמר שראש הממשלה ביקש לא להגדיר את "תג מחיר" כארגון טרור כיוון שהם לא גבו אבידות בנפש. אז מה ביבי מציע, שנחכה עד שהם כן יגבו אבידות בנפש?

     

    אופס... אם אני לא טועה, הייתה כבר מחתרת יהודית והם בהחלט רצחו, ופצעו, ואפילו ניסו לסכסך מלחמת עולם. אבל הם יהודים אז שחררנו אותם. והיה גם ברוך גולדשטיין, והיה יגאל עמיר. אבל אין טרוריסטים יהודים, נכון ביבי?

     

    מזלה של משפחת רבין שהיא לא הייתה תלויה כלכלית בחסדי ההגדרות, כיוון שיגאל עמיר הוא יהודי, ולכן הם לא זוכים להטבות של נפגעי פעולות טרור.

     

    הם דווקא כן יהודים

    תחרות רבת משתתפים התקיימה בימים האחרונים בין כל המנהיגים והרבנים, שבקשו להוכיח באותות ובמופתים שאנשי "תג מחיר" אינם דתיים ואפילו אינם יהודים. אבל מה לעשות - הם הרי כן יהודים. הם יהודים מאוד אלימים.

     

    וביהדות יש (לצערי, כן, לצערי) גם תפיסות עולם, פירושים, ונתיבים הלכתיים אלימים. היהדות היא דת עתיקה ומרובת חברים,

    ואך טבעי שכמעט כל תפיסת עולם אפשרית מצאה בה אחיזה.

     

    אפשר למצוא בתרבות היהודית אמירות והלכות שוחרות שלום, ואפשר למצוא בה נתיבים מחרחרי ריב, מלחמה וגזענות. ולמה כל כך חשוב לומר את זה? ולמה לא לתת לאח בנט לנוח על זרי ה"הם לא יהודים" שלו? כיוון שאני מצפה שחיים יהודיים יהיו חיים של לקיחת אחריות ולא של מנוס מאחריות.

     

    כל יהודי צריך לזכור שההגדרה הדתית שלו לא פוטרת אותו מלקיחת אחריות על התנהגותו המוסרית. כן, בנט, לצערי גם יגאל עמיר הוא "אח". הוא יהודי כמוך וכמוני, ולרוע המזל, הכרעתו האיומה מבוססת על מקורות יהודיים.

     

    כל מי שמבין משהו בהלכה יודע שלא מסובך לכתוב את פסק ההלכה שיצדיק את התנהגותו של יגאל עמיר (והרי פסקי הלכה כאלה, ככל הנראה נכתבו והיו נר לרגליו של הרוצח). מאוד פשוט לכתוב פסק הלכה שיאסור זאת מכל וכל. הטרור הוא רע לא כיוון שאינו יהודי, אלא כיוון שאינו מוסרי.

     

    יעקב אבינו מגדיר טרור

    בניגוד לקבינט המדיני-בטחוני (שהיה הפעם גם קצת פחדני), התרבות היהודית מציעה שלל מילים והגדרות ליהודים טרוריסטים. אבותנו לא חסכו במילות גינוי שתכליתן להצביע על התופעה, לקחת אחריות, וגם לנסות לעצור אותה.

     

    הנה מגוון הגדרות "רעות לתפארת" שמציע יעקב אבינו, ערב פטירתו, לשמעון ולוי, שני בניו הטרוריסטים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה" (בראשית מט, ה-ח).

     

    תג תורה

    כיוון שהגענו לדברי תורה, הגענו גם לשלב "תג תורה". כבר מזמן התחייבתי בטור זה, להציע "תג תורה" כנגד מעשי "תג מחיר" ופשעי שנאה, וללכת ללמוד תורה יחד עם האנשים נגד בוצע הפשע. אני יודעת שיש מי שניסה לעשות שימוש לרעה גם בשם "תג תורה" אבל הוא נכון, והוא שלנו, ואנחנו נמשיך בדרכנו: "תג תורה".

     

    הפעם אני נפגשת עם רובי גת, חברותא ארוכת שנים שלי, שחי עם משפחתו באבו-גוש. רציתי לדבר עם רובי,

    לא רק כיוון שאני אוהבת ללמוד איתו תורה, אלא כי הוא חושב שהפשע האחרון הופנה גם כלפיו: "עשרים וחמש שנים טובות ונעימות עד מאוד אני חי באבו גוש, אבו גוש היא סמל הסובלנות. מי שפגע בנו השבוע ביקש ליצור חיץ בין יהודים לערבים, הוא ביקש לפורר את האוירה המיוחדת של הכפר הזה, הוא ביקש לפגוע גם בי."

     

    רובי מעמיק את טענתו: "אני אומר לילדים שלי שאנחנו ערבים, אנחנו יהודים-ערבים. זה נאמר חצי בצחוק, אבל גם חצי ברצינות. אנחנו חיים במרחב ערבי. התרבות הערבית משפיעה עלינו. בגלל הקונפליקט הפוליטי קשה לאנשים להודות בערביות שלהם.

     

    אבל צריך לזכור שאלמלא המתח הפוליטי, היינו משתלבים במרחב הערבי ומפיקים ממנו את מה שאפשר. חלק מהיהודים מארצות ערב יגדירו את עצמם כיהודים ערבים, אבל בגלל הפוליטיקה אנשים נוטים להסתיר את הפן הזה שלהם. גם בזה ניסו לפגוע השבוע".

     

    להפוך קללה לברכה

    הפחד של בני יעקב, שמעון ולוי, מהפשרנות של אביהם ומרצונו להתמזג בסביבה, הביא אותם לרצחנות בזויה במיוחד. עניין דומה נמצא גם בפרשת השבוע, פרשת בלק, שבה מסופר איך בלק, מלך מואב, פחד מבני ישראל והזמין את הנביא בלעם לקללם.

     

    רובי ואני מדברים על כך שהפחד גורם לנו לחשיבה סטריאוטיפית, לראיית האחר כ"רע מוחלט", ועלול להוביל לתשוקה חסרת מעצורים להשמידו. סיפורי כיבוש הארץ מעידים כמעט תמיד על הפחד מפני מפגשים תרבותיים ומפני השתלבות והשפעה.

     

    פרשת בלק היא סיפור של תשוקה להמציא איזו קללה פלאית שתעלים את ה"אחר".

    מה שמדהים הוא שכולנו יודעים שתמיד יהיה "אחר", וגם עם נעלים "אחר" אחד, נתקל מיד בעוד "אחר", ובכל זאת אנחנו לא מפסיקים לנסות.

     

    רובי ממשיך לצעוד בשבילי הפרשה: "אולי, כמו בפרשה, כך גם במציאות של אבו גוש, נוכל להפוך קללה לברכה". רובי מספר לי שכבר ביום שבו קיללו המקללים את אבו גוש, היו במקום שתי הפגנות תמיכה של יהודים. מלב ההכנות למסיבת יום ההולדת, התקשר שמעון פרס לראש המועצה, דרעי בא לבקר, ועוד ועוד.

     

    רובי מוסיף ומציע פן מאוד אישי לצורך הדחוף להפוך קללות לברכות: "באותו יום ששמעתי את החדשות, הלכתי לרחוב שבו הכל התרחש וראיתי את הגרפיטי ואת המכוניות המפונצ'רות. פגשתי ברחוב בחור אחד שאני מכיר היטב, הוא הרים את התינוקת שלו, חיבק ונישק אותה.

     

    ואמרתי לעצמי מה הקטע בכלל? זה לא ערבי או יהודי, זה בנאדם. התמונה שראיתי מול עיניי היתה כל כך יום יומית ועם זאת עדינה. וחשבתי לעצמי למה הילדה הקטנה הזו צריכה לחוות את זה. למענם לפחות, אנחנו חייבים ללמוד להמתיק את הקללות".

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    הותקפתי מבית ומחוץ על דברי כנגד פורמולה אחת. חברותים, שכנעתם אותי: אני לא מבינה בזה, ולכן אין לי זכות לדבר על זה. חוזרת בי - "לשנה הבאה בפורמולה 1".

     

    שבת שלום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטרור הוא לא רע לא מכיוון שאינו יהודי, אלא מכיוון שאינו מוסרי
    צילום: אוהד צויגנברג
    מומלצים