שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    שחררו מים, לא רק אסירים

    במקום לשחרר אסירים או להקפיא את הבנייה, יכולה ישראל להזרים עשרות מיליוני קוב מים לפלסטינים - ובתמורה לדרוש מהרשות לטפל בשפכים המזהמים שלה. ההשפעה על איכות החיים בשני הצדדים תהיה גדולה יותר מכל מחווה אחרת

    בתוך כמה ימים יסתיימו חגיגות שחרור האסירים ומרבית האוכלוסייה הפלסטינית תשוב לשגרה היומיומית האפורה והקשה. כצעד בונה אמון, מחירו הפוליטי של שחרור האסירים בצד הישראלי כבד. גם התומכים הנלהבים ביותר בחידוש המשא ומתן היו מעדיפים צעדים אחרים. נתניהו ואבו מאזן לא ניסו, וודאי לא הצליחו, להסתיר את התחושה שהם נגררו בעל כורחם אל המשא ומתן המחודש.

     

    עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

    המבורגר סינתטי? זה לא הפתרון לרעב העולמי

    השנה תחשבו ירוק בקלפי

    "תחנת כוח תוקם בבאר טוביה - בגלל הון-שלטון"

    12 חברות התעלמו מחוק האריזות - וחטפו קנס

    תנו גז: המאבק הבא של הירוקים

     

    המשך מיקוד סדר היום של התהליך המדיני סביב שחרור אסירים או הקפאת הבנייה בהתנחלויות, מהווה המחשה נוספת למרחב התמרון המוגבל שיש בידי מרכיבים אלו לשמש כצעדים בוני אמון לחידוש התהליך המדיני. במסגרת הנוכחית אין את הנדרש על מנת ליצור אווירה אמיתית של אמון ושיתוף פעולה, תוך גרירת מנהיגי שני הצדדים לסוגיות בעלות מורכבות פוליטית נפיצה ורגישה בקרב עמיהם.

     

    הנחת היסוד הקיימת חייבת לפנות את מקומה לצעדים שייצרו הישגים מוחשיים בשטח עבור שני הצדדים, תוך סיכון פוליטי נמוך יותר עבור המנהיגים. מסגרת אפשרית שכזו נוכל למצוא במקום המפתיע רבים במבט ראשון, אך לאחר מחשבה נוספת – פלא שלא עמד במוקד חידוש המשא ומתן והצעדים בוני האמון עד כה – פתרון בעיות המים והביוב.

     

    הם דווקא מרוצים. האסירים ששוחררו השבוע (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הם דווקא מרוצים. האסירים ששוחררו השבוע(צילום: רויטרס)

     

    במקום להתמקד רק בשחרור אסירים או בהקפאת הבנייה בהתנחלויות כצעדים בוני אמון, יכולה ישראל לשחרר דווקא מים. זה שנים מקבלת ישראל בקשות להגדלת מכסות המים המוקצות לפלסטינים, הסובלים ממחסור מים חמור. כמות מים המוגבלת המוקצת להם ביחס לגודל האוכלוסייה, לצד אספקה בלתי סדירה המחייבת אגירה ותכנון מוקדם לאופן השימוש במים במרבית הבתים, יצרה מצב שבו הרחוב הפלסטיני רואה את הנושא כאפליה ומשווע לתיקון המצב. הגדלת המכסות בהיקף שנתי של עד 30 מיליון קוב תהיה צעד חשוב לקראת מציאות עתידית שבה זרימת מים סדירה תורגש בכל בית בגדה המערבית.

     

    אפשר להיות נדיבים 

    לנוכח השיפור המשמעותי במשק המים הישראלי, החלטה כזו נראית הגיונית מבחינה כלכלית, אקולוגית ולא פחות חשוב – פוליטית. ישראל אינה עוד המדינה המיובשת שהייתה. בזכות ההתייעלות בטיפול בשפכים ומערכת ההתפלה רחבת ההיקף שהקימה, היא יכולה היום להרשות לעצמה נדיבות שכזו. בניגוד לעבר, חלוקה מחודשת המנסה לתת מענה לצורכי המים של ישראלים ופלסטינים אין פירושה פחות מים לישראל.

     

    בתמורה, תדרוש ישראל פתרון עומק משמעותי לבעיית השפכים החמורה בגדה, כאשר קרוב ל-90% מהביוב הנוצר ביישובים ובערים הפלסטיניות מגיע כיום אל ישראל. טיפול בזיהומים החמורים שמקורם בגדה המערבית, המחלחלים למקורות המים המשותפים וזורמים למרכזי האוכלוסייה הגדולים של ישראל, יוביל לשיפור מצבם של הנחלים והחופים בישראל לצד הפחתת הפגיעה במי התהום שלה. במתווה שכזה יסכימו הצדדים על הקמת שורת מתקני טיהור שפכים בגדה וקידום פתרונות טיפול בביוב בגדה, בניהול הרשות הפלסטינית ובמימון הקהילה הבינלאומית. צעדים קריטיים ובסיסיים אלו נמנעו בשנים האחרונות עקב הקיפאון המדיני ויצרו נזק סביבתי ובריאותי אדיר בשני הצדדים, שממעטים לדבר עליו.

     

    נתניהו ואבו מאזן. שניהם יקבלו קרדיט (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    נתניהו ואבו מאזן. שניהם יקבלו קרדיט(צילום: רויטרס)

     

    במסגרת שכזו מקבלים המנהיגים משני הצדדים הישגים מידיים תוך הידרשות למחיר

    זעום יחסית בדעת הקהל. אבו מאזן יוכל לזקוף לזכותו הישג משמעותי בשיפור איכות החיים של העם הפלסטיני, בעוד שבנימין נתניהו יוכל להציג לציבור הישראלי שיפור משמעותי באיכות חייו. מעבר לכך, עבור ישראל סוגיית המים הנה בעלת סיכונים ביטחוניים פחותים משמעותית משחרור אסירים ולהבדיל, נעדרת את המימד הרגשי-סמלי והמורכבות הפוליטית של נושא הבנייה בהתנחלויות. אבו מאזן ונתניהו יזכו לקרדיט בינלאומי בזכות קידום התהליך המדיני, קרדיט אשר כל אחד מהם, מטעמיו הוא, זקוק לו קריטית.

     

    אך בשיפור הנגישות הפלסטינית למים ובשיקום מקורות המים הישראליים אין די. צעדים בנושא חייבים להוות אבני דרך להגעה להסדר קבע בסוגייה, ולא צעדים בוני אמון גרידא. עם זאת, קידום מחוות שכאלו יש באמצעותו להתניע הסדר מקיף בסוגיית המים, נושא ליבה "קל" יחסית העשוי לשמש פלטפורמה לבניית אמון מחודש בין הצדדים, אמון ומומנטום שהם הפסים שעליהם הרכבת המדינית תצטרך לנוע.

     

    ד”ר עודד ערן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. גדעון ברומברג הוא המנכ”ל הישראלי של ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אל תתנו להם מחבלים, תנו להם מים
    צילום: shutterstock
    מומלצים