תנו גז: המאבק הבא של הירוקים
הקרן לניהול רווחי הגז צפויה לצבור 300 מיליארד שקל עד 2040, אבל השאלה הגדולה היא לאן הכסף יילך. על המחוקק לקבוע באופן מפורש שיש להקצות כספים לפיתוח ועידוד אנרגיה מתחדשת ועלינו מוטלת החובה לוודא שהוא אכן עושה זאת
עכשיו, אחרי שהמאבק סביב השאלה בנוגע לכמות הגז שניתן יהיה לייצא הסתיים והתקבלה החלטה על-ידי ממשלת ישראל בעניין (בהנחה שבג"ץ לא יתערב בהחלטה), על הירוקים וכל מי שמשק החשמל בישראל יקר ללבו, לצאת למאבק חשוב וקריטי נוסף (ויש שיאמרו שזהו המאבק בו היו אמורים המתנגדים לייצוא הגז להתרכז מלכתחילה).
עוד כתבות בנושא ייצוא הגז ב-ynet:
הממשלה הסכימה לדיון בבג"ץ על ייצוא הגז
קריאה לבנט: מנע ייצוא הגז למען נגב טקסטיל
היועמ"ש לכנסת: יש לאשר ייצוא הגז בחקיקה
המאבק הבא הינו נגד חברי הכנסת בנוגע לניסוח חוק, ובעיקר למטרות המוגדרות בו, שאמור להסדיר את פעילות וניהול קרן העושר הריבונית (Sovereign Wealth Funds) שאמורה לנהל את הכספים שתקבל מדינת ישראל מהיטל רווחי הגז (בהתאם לחוק מיסוי רווחי נפט שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי).
על פי התחזיות, הקרן שתקום צפויה לצבור נכסים של כ-300 מיליארד שקל עד ל-2040 והיא אמורה להסיר מהמשק הישראלי את "קללת משאבי הטבע" - אותה "מחלה הולנדית" הגורמת לירידה במגזר הייצור הכללי לאחר תגליות של משאבי טבע מתכלים ולזניחת תחומים אחרים בהם היה למשק יתרון יחסי - באופן שסכומי הכסף שתקבל המדינה מההיטל על רווחי הגז יושקעו בחו"ל בלבד, כדי למנוע האטה בהיקף הייצור והייצוא של ישראל.
ניסוח מעורפל
עיון בהצעת החוק שפרסמה ממשלת ישראל בנוגע לקרן, מעלה מספר רב של תהיות בנוגע לאופן ההתנהלות העתידית של הקרן, שהמרכזית הינה ביחס למטרות המוגדרות שלשמן יוקצו הפירות השנתיים שיצטברו בקרן.
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
הכנרת מאבדת גובה: ירדה 34 סנטימטר ביולי
על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק הלך לספק מים
רק חצי מהפסולת של התעשייה עבר למיחזור
סיורים לחרדים: "זרקת מגבון? זה הנזק לביוב"
סעיף המטרות מנוסח באופן כללי וקובע שפירות הקרן יוקצו חזרה לתקציב המדינה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות ולסיוע למדינה במקרה של אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית חריגה על כלכלת המדינה. מבלי להתייחס למטרות שמצאו את מקומן בהצעת החוק, למרבה הצער, הצעת החוק לא מציינת מטרה מפורשת מובנת מאליה של עידוד, קידום ותמיכה במחקר ופיתוח וייצור של אנרגיה מתחדשת ובתחום ההתייעלות אנרגטית.
תעודת ביטוח
גם אם יתברר כי התחזיות של מקבלי ההחלטות היו נכונות, הרי שתמיד עדיף שמקורות האנרגיה של המדינה יהיו רבים ומגוונים ככל הניתן (ומזהמים לכל הפחות) על-מנת ליצור ביטחון אנרגטי (כך אף נקבע בדו"ח קנדל לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות שפורסם לאחרונה).הקצאת חלק מפירות הקרן הישראלית לשם עידוד משק האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית לא ייחשב לתקדים. מדינות רבות שהקימו קרנות עושר ריבוניות לאחר שהתגלו משאבי טבע משמעותיים בשטחן הקצו סכומי כסף משמעותיים לפיתוח ועידוד אנרגיה ירוקה. בין מדינות אלו ניתן למצוא את אוסטרליה, נורבגיה, סין וסעודיה.
על המחוקק הישראלי לקבוע באופן מפורש ולא משתמע לשתי פנים שפיתוח ועידוד משק האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית הינו אחת המטרות שלשמן יוקצו פירות הקרן, על-מנת לגוון את מקורות האנרגיה של ישראל. על הציבור הישראלי מוטלת החובה לוודא שהמחוקק אכן עושה כן, ולא לקוות כי ההשקעה תתבצע במסגרת המטרות הכלליות המפורטות בהצעת החוק.
גיוון בצורת הוספת מקורות אנרגיה ירוקים למשק החשמל הישראלי ישרת אותו - מעבר ליתרונות של הפחתת זיהום, פיתוח הפריפריה ויצירת מקומות עבודה - גם במקרה של כשל מערכתי במערכת הולכת הגז ובמקרה שבו משאב הגז הטבעי יתכלה.
עו"ד ליאור אהרון הוא שותף במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) המתמחה בתחום האנרגיה, תשתיות ומימון פרויקטים
לפנייה לכתב/ת 
