שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביה"ד הגדול: אב ימול את בנו - למרות התנגדות האם
    תקדים: ביה"ד הרבני הגדול קבע כי אישה תחויב למול את בנה, כפי שביקש האב, והביע חשש כי המילה תהפוך לכלי במאבקי גירושין. הדיינים קבעו כי האב מחויב במצווה, וכי טובת הילד היא להיות מהול - בניגוד לטענת האם. "לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית", הוסיפו

    בית הדין הרבני הגדול דחה ערעור שהגישה אישה על החלטת בית דין אזורי, לפיה יוכל אבי בנה התינוק לבצע בו ברית מילה למרות התנגדות האם. דייני הערכאה העליונה התרשמו כי סירובה של האישה למילת הבן איננה עניינית, אלא רק כלי לשיפור הישגיה במאבק הגירושין, ולפיכך אין לקבלה. מדובר בפסיקה תקדימית של ערכאת שיפוט רבנית, המבקשת לכפות על הורה למול את בנו.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    ההחלטה המקורית ניתנה בחודש שעבר בבית דין אזורי באזור השרון, ובה נקבע כי האב רשאי למול את בנו בפיקוח רופא מומחה (התינוק בן כמה חודשים). הדיינים הורו על קיום ברית המילה בתוך פרק זמן של שבוע ימים, והטילו קנס של 500 שקלים על כל יום עיכוב שנגרם בגלל התנגדות האם.

     

    "למה בית הדין כורך בין השניים?"

    האישה, באמצעות עו"ד מרסלה וולף, טענה כי אין לבית הדין סמכות לדון בעניין זה, והגישה על כך ערעור

    לבית הדין הרבני הגדול - ובקשה לעיכוב ביצוע. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר טענה באת כוח האישה, כי ברית המילה איננה "טקס דתי" אלא הליך כירורגי, ולכן אין לכרוך זאת יחד עם סוגיית המשמורת הנידונה בבית הדין.

     

    "נניח שבעל מגיע לבית הדין ורוצה לאסור עליה לעשות הפלה", תהתה עו"ד וולף, "האם בעצם העובדה שיש תביעה לגירושין הוא יכול לכרוך את זה, ובית הדין יכול למנוע?"

     

    באי כוח המשיב, עורכי הדין יצחק גלבוע ונתן צור, הגיבו כי עד היום בתי הדין הרבניים לא נזקקו לנושא ברית המילה, משום שיש קונצנזוס לגבי מצווה זו, ואיש לא העלה דרישה להימנע ממנה במסגרת תיק גירושין. לדבריו, לדיינים יש סמכות לדון בזה, כפי שהם דנים בשאלה האם ילדים יתחנכו במוסדות דתיים או חילוניים.

     

    הדיינים: אין לעכב ברית מילה לתינוק

    בית הדין הגדול, בהרכב הדיינים הרב ציון בוארון‏, הרב מסעוד אלחדד והרב ישראל שחור - תהו כיצד ייתכן כי בדיון על הגירושין עצמם מבקשת האישה "שלום בית", בעוד שהיא מעכבת את ברית המילה שהאב רוצה לבצע בבנו. לדבריהם, דבר זה "ודאי שירחיק את הבעל מרצונה לשלום בית, וגם יש צד שגם זה יכול להצטרף לסניף לחייבה בגט, כי אין רצונו באשה שמעכבת לו ברית מילה לילדיו, ואינה סומכת על רופאים מומחים".

     

    "נראה שכל רצונה של האישה לעכב הברית מילה, נעוצה בכך להכריח את בעלה שיסכים לתביעתה לשלום בית ושיחזור אליה", התרשמו הדיינים, והעירו: "אם האישה קיבלה אולי ייעוץ לא טוב להתנגד לבעלה בנושא הברית מילה, שמא בכך תאלץ אותו להסכים לחזור אליה לשלום בית – זו לא הדרך ולא זו העיר, ודבר זה מרחק יותר ואינו מקרב".

     

    עוד הוסיפו הדיינים: "דבר זה לעצמו פסול, ואין לעכב ברית מילה לתינוק ואין לערב דבר זה בין האפשרות או אי אפשרות להחזיר השלום על כנו, ולתלות כביכול שאין זה נושא לדיון בסמכותו של בית הדין". הם ציינו כי "עיכוב ברית המילה עלול לעכב אדם זה מלהינשא כדת משה וישראל - דבר שנתון ללא ספק בסמכותו של ביה"ד".

     

    קיום הברית - לשיקול בית הדין

    במסגרת הדיון בעצם העניין, כתב בית הדין כי רוב מוחלט בעם היהודי מסר את נפשו לאורך כל

    הדורות לקיום ברית המילה – ולא רק הדתיים שבו, והדגישו כי מצווה זו מוטלת על אבי התינוק. על טענת האם כי אין רצונה להטיל מום בגוף התינוק, הגיבו הדיינים: "העם היהודי מאז ומעולם ראה בברית מעשה תיקון והשלמת מעשה הבריאה, ולא חלילה הטלת מום". עוד הוסיפו: "אין ספק – והדבר הוא בגדר ידיעה שיפוטית – שגם מהבחינה החברתית טובת כל ילד יהודי להיות נימול כמו כל החברה שחי בה, ואין לתת לו הרגשה שהוא משונה משאר חבריו".

     

    בית הדין הגדול אף מחה בהחלטתו על התנגדות האם לקיום הברית – דבר שהדיינים לא נתקלו בו במסגרת תיק גירושין במשך עשרות שנים, והזהירו מפני תקדים שיהפוך את העניין לכלי שימושי להישגים במאבקים דומים.

     

    "אנו עלולים למצוא עצמינו בפני פרץ של תיקים כאלה, ואז יתווסף עוד מימד אימתני בתהליכי גירושין", כתבו. "לדעתנו, יש לעצור מגמה זו מיד מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט. במקרה זה אין אנו זקוקים לטיעון זה כדי לדחות את הערעור, אך גם אם יש מי שיהסס בדבר, או במקרים אחרים בהם הכריכה מוטלת בספק, יש בטיעון זה כדי להכריע את הכף".

     

    בשולי ההחלטה רומזים הדיינים כי אין זה נכון להשאיר את עניין ברית המילה לשיקול דעתם של ההורים או של בית המשפט: "אנו עדים כבר תקופה ממושכת בארצות רבות באירופה ובארצות הברית למאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד ברית המילה, והציבור בארץ מתייצב כאיש אחד נגד תופעות אלו ורואה בהם פן נוסף של גילויי אנטישמיות שיש להיאבק בהם... כיצד יתקבל בעולם שגם כאן נושא המילה נתון לשיקולו של כל אדם על פי תפיסותיו? ... לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה וקיומה או אי קיומה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית, כאשר לכל אחד יש את דעותיו והשקפת עולמו – לא תהיה כזאת חס וחלילה בישראל".

     

    בעניין הסמכות לדון בעניין, כתבו הדיינים כי לאחר כריכתו על ידי המשיב בתביעת הגירושין עצמה

    (גם אם לא מלכתחילה) "אין ספק ואין שאלה שדבר זה נתון לסמכותו של בית הדין".

     

    "עינינו רואות בעליל עד כמה מלחמתה של האישה למנוע את הברית רק מלבה את המחלוקת, מאריכה את ההתדיינות בין הצדדים בערכאות שונות, ומהווה אמצעי לחץ כנגד הבעל לוותר בנושאים אחרים, כפי שעולה מהחומר שבתיק", כתבו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    קנס של 500 שקלים על כל יום של עיכוב בביצוע המילה
    צילום: shutterstock
    צילום: פלאש 90
    הרב ציון בוארון
    צילום: פלאש 90
    מומלצים