שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין דף חלק: מוזיאון הזכוכית של יהדות פולין
    על פני 4,500 מטרים ושמונה אגפים משתרעת היסטוריה של אלף שנות יהדות פולין. הקהילה העתיקה שראשיתה ב-5,000 נפש גדלה להיות הגדולה באירופה. המוזיאון לתולדות יהודי פולין מבקש להנציח את תולדותיה של הקהילה שבלעדיה פולין לא הייתה פולין. "זה לא מוזיאון שואה", מדגישים האוצרים. "היו פה חיים לפני השואה"
    מי שמסייר כיום ברחובות החלק העתיק של ורשה, בצפונה של העיר, לא רואה זכר לטרגדיה שהתרחשה שם אך לפני שבעה עשורים. את הדיסוננס הזה בין מה שהיה למה שנמחק – קהילה בת כאלף שנים, והגדולה ביותר באירופה שלפני השואה – מתכוונים מקימי המוזיאון לתולדות יהדות פולין לנסות ולצמצם.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    אמש (יום ב') נפתחה רשמית תערוכת הקבע במוזיאון. מבנה הזכוכית המרשים, יצירה של האדריגל הפיני ריינר מחלמחקי (שהצליח לגבור על 100 עיצובים אחרים בתחרות בשנת 2005), ניצב במרכז הגטו מול האנדרטה המפורסמת של נתן רפפורט לזכר לגיבורי מרד גטו וורשה.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    "זה לא מוזיאון שואה", מדגישים בפנינו שוב ושוב. "זה מוזיאון של נרטיב". הרבה עדויות לצד מעט מוצגים היסטוריים. "אנחנו מספרים כאן את כל האמת. גם את הדברים הטובים, וגם את הרעים", אומרת נילי עמית, מתאמת המוזיאון מהצד הישראלי. לדבריה, המימון להקמת המוזיאון הוא פרטי במתכוון, בצל החסות מצד ממשלות ישראל ופולין, כדי מנוע ניסיון לעשות מניפולציה של ההיסטוריה.

     

    מבנה משוחזר של בית הכנסת בגווידץ - סמל למאות בתי כנסת מעץ שכולם נהרסו עד סוף מלחמת העולם השנייה. 85% מבית הכנסת שוחזר, כך שניתן למצוא בו את במת החזן וארון הקודש ( ) ( )
    מבנה משוחזר של בית הכנסת בגווידץ - סמל למאות בתי כנסת מעץ שכולם נהרסו עד סוף מלחמת העולם השנייה. 85% מבית הכנסת שוחזר, כך שניתן למצוא בו את במת החזן וארון הקודש

     

    התחנה הראשונה ב-4,500 המטרים הרבועים של תערוכה, הן הגלריות "ארץ היערות" ו"מפגשים ראשוניים", המתוארכות בין המאות 10-15, תחילת ההתיישבות היהודית בפולין. באותה גלריה מוצגת עדותו של איברהים בן יעקב, יהודי שנשלח על ידי הח'ליפה האיסלאמי, והזכיר לראשונה את פולין בכתביו כישות עצמאית.

     

    היה להם גם תור זהב

    היהודים התיישבו בערים השונות, ועבדו בעיקר כסוחרים, בקהילה שמנתה בראשיתה כ-5,000 נפשות. בגלריה מוצג המטבע ההיסטורי "ברקאת", עם כיתובים בעברית, לאחר שיהודים קיבלו זיכיון מנסיכי פולין להטביע מטבעות, כיוון שידעו קרוא וכתוב. 

     

     

    בהמשך מוצגים תבליטים מפורטים של ערי מבצר פולניות בנות התקופה, לצד המסמך הנדיר והמקורי של הדוכס של קאליש, בולסלב החמישי, שהעניק ליהודים 38 פריבילגיות בניסיון לשמור על הסטטוס-קוו עם האוכלוסייה הנוצרית. המסמך הזה אושרר על ידי כל המלכים עד המאה ה-18.

     

    "תור הזהב" - יהדות פולין בין המאות 15-17 - זוכה גם לשם המבטיח "גן העדן היהודי", כינוי נוצרי שמבטא את זעמם על ההטבות שלה זוכה הקהילה שצמחה בינתיים ל-730 אלף נפש. פולין מתרחבת, והאצולה לוקחת את היהודים לכפרים במזרח כאנשי סודם. בגלריה מוצד דגם מיניאטורי של הרובע היהודי בעיר קרקוב, וכן עדותו של רבי משה ישראלס ללמדנות היהודית במזרח אירופה.

     

    השילוב בין המיצגים ההיסטוריים לעדויות ניכר בשחזור קישוטי בית הכנסת בדרום-מזרח פולין, שבו התהווה לראשונה "ועד ארבע הארצות" – הפרלמנט היהודי, שהיה מיועד בתחילה לגביית מסים בהוראת המלך. ניתן למצוא גם עדויות למכביר ליחסים הטובים בין האצילים החזקים ליהודים מסוימים.

     

    שוק אותנטי, ומחווה לחסידים ולליטאים

    אולם אז מגיעה התפנית: חדר "עמוד האש" מסמן את דעיכתו של "תור הזהב". נתן הנובר, יהודי בן אותה תקופה, מעיד על מה עבר על עשרת-אלפים היהודים שנרצחו בפרעות הקוזאקים (ת"ח ות"ט) באוקראינה, במרד שהופנה נגד האצילים אך באופן לא מפתיע גם נגד היהודים שהיו תחת חסותם, וגבו את המסים מהמקומיים המדוכאים.

     

    שחזור של הרחוב היהודי ( ) ( )
    שחזור של הרחוב היהודי

     

    "העיירה הקטנה" מדמה איזור והתנהלות החיים של היהודים והנוצרים במאות ה-17-18. בין השאר, מוצג שם שוק אותנטי ששוחזר מאחת העיירות, מבנה משוחזר של בית הכנסת בגווידץ - סמל למאות בתי כנסת מעץ שכולם נהרסו עד סוף מלחמת העולם השנייה. 85% מבית הכנסת שוחזר, כך שניתן למצוא בו את במת החזן וארון הקודש. במקביל - העתק משוחזר של כנסייה בת התקופה, עם עדויות קשות לשנאת היהודים על רקע היחסים העכורים עם הכנסייה, ועלילות דם.

     

    על רקע הפרעות והתנועות המשיחיות שצצות באותן שנים, מופיעים כיתובים על בתי הכנסת: "כאן האמונה האמיתית", "כאן צריך להתפלל". ויש גם כבוד וזכר לשתי התנועות המרכזיות שהשפיעו על יהדות אשכנז – החסידית והליטאית. מצד אחד, ישיבת הגאון מווילנה - ולעומתה מיצג החסידות של הבעל שם טוב.

     

    העיתון האנטישמי הראשון: "הרולה"

    חיי היהודים במאה ה-19, בעיצומו של משבר זהות, מוצגים בגלריית "מפגשים עם המודרנה". פיצולה של פולין כמדינה עצמאית, המהפכה הצרפתית ורעיון השוויון, עליית המודרנה והמהפכה התעשייתית השפיעו על יהודי פולין, שהיו עד אז מכונסים בשטעטלים ושומרי מסורת.

     

    "אנחנו מספרים כאן את כל האמת. גם את הדברים הטובים, וגם את הרעים". הכניסה למוזיאון ( ) ( )
    "אנחנו מספרים כאן את כל האמת. גם את הדברים הטובים, וגם את הרעים". הכניסה למוזיאון

     

    מרבית יהודי פולין החליטו שלא לא ליטול חלק בתמורות. הם לא נטמעו ולא התבוללו, אך בשם האיזון הקדוש שאוצרי התערוכה שמו כדגל, מוצגים היהודים שנטמעו בחברה, ומתועד סיפורה של העיר לודז' שהפכה ל"מנצ'סטר הפולנית" באותן שנים, בעיקר הודות לתעשיית הטקסטיל שיהודים, פולנים וגרמנים היו חלק ממנה.

     

    בסוף המאה ה-19 נרשמת עלייה באנטישמיות המקומית, המבוססת על תורת הגזע ונובעת בעיקר ממניעים כלכליים. בגלריה מוצג, בין השאר, העיתון הפולני האנטישמי המודרני הראשון – ה"רולה", שמשמעותו כפולה: אדמה מעובדת השייכת לפולנים, וגם תפקיד (role) לספר את האמת בנוגע ליהודים. עם זאת, לא מעט יהודים נטלו חלק בקרבות של מלחמת העולם הראשונה.

     

    אחת הגלריות המרשימות בתערוכה מציגה את הרחוב היהודי בצורה אותנטית עד כאב. בין המלחמות חוזרת פולין להיות עצמאית, והקהילה היהודית עוברת התפתחות פוליטית, חינוכית ותרבותית, בין הציונות לקומוניזם, ובין השמרנות לרפורמה. באגף התרבותי שוחזר בית הקפה "זמיינסקה", כיתת לימוד, חצר בית הספר, הקולנוע וכו'. פינה מיוחדת מוקדשת לפועלו של יאנוש קורצ'אק.

     

    הלהיט האקדמי: לימודי יהדות בפולין

    "20 אחוז מהתערוכה מוקדשת לגלריית השואה", מסבירה נילי עמית. מיקומו של המוזיאון מבקש את הצגת הפרק האפל בתולדות יהודת פולין מתוך הגטו. בגלריה מוצגות, בין היתר, עדויות להתליכים שעבר הגטו, קטעים מיומנו של ראש היודנראט,

    רשימות המתעדות כמה יהודים יצאו באותם ימים נוראיים למחנות ההשמדה, ואף כלי הנשק ששימשו את מי שנטלו חלק במרד.

     

    בהמשך באותה גלריה מופיע מיצג המדמה בצורה מדהימה ומציאותית את הגשר שהפריד למעשה בין הגטו היהודי לבין הרחוב הנאצי, וכן שחזור הרכבת שחצתה את הגטו, וממנה ניתן לראות את החלק הנאצי מצד אחד, והגטו היהודי מצד שני. גלריית השואה הלא פשוטה לעיכול מסתיימת בהדמיה של תא גזים, ובסופו עדות של אחד מאנשי הזונדר קומנדו היהודים.

     

    הגלריה האחרונה מציגה את יהדות פולין של אחרי המלחמה: כיצד מאחים את השברים, ואיך עוברים את התקופה הקומוניסטית. עמית מציינת את הצמא של הדור הצעיר בפולין, לדעת על היהדות. "מאז 1989 (נפילת הקומוניסטים) אין אוניברסיטה בפולין שלא מלמדת על היהודים", היא אומרת.

     

    "פה אין היום אנטישמיות"

    מאצ'יי קוזלובסקי, מי שהיה שגריר פולין בישראל בין השנים 1999-2003, אומר כי "יש הרבה מוזיאונים הנוגעים ליהודים בעולם, אבל הם לא ממש מציגים את ההיסטוריה של היהודים - אלא חלק ממנה, או רק את השואה. לא נכון ולא אפשרי להציג את השואה כהיסטוריה בכללותה. אנשים חיו פה מאות שנים. יש למוזיאון חשיבות ליהודים ולישראלים כיוון שהם יגלו את ההיסטוריה שלהם מחדש".

     

    20% מהמוזיאון מוקדשים לתקופת השואה, ומתמקדים בוורשה (צילום: באדיבות יד ושם) (צילום: באדיבות יד ושם)
    20% מהמוזיאון מוקדשים לתקופת השואה, ומתמקדים בוורשה(צילום: באדיבות יד ושם)

     

    אך המוזיאון, לדבריו, לא מיועד רק ליהודים, אלא גם לפולנים: "מדובר במוזיאון הראשון בפולין שמציג את ההיסטוריה מנקודת המבט של אחד מהמיעוטים שחיו בה".

     

    פתיחת המוזיאון מתרחשת בתקופה שבה נראה כי גילויי האנטישמיות רק הולכים וגוברים באירופה: "זה מסר חשוב בעצם הצגת והכרת ההיסטוריה של יהודי פולין כחלק מההיסטוריה של פולין", הוא אומר. "לאנשים שחיו פה אלף שנה הייתה השפעה מכרעת על השפה, התרבות וכו''.

     

    קוזלובסקי סבור כי האנטישמיות הפוסט-מודרנית נובעת מגורמים איסלאמיים הקיצוניים שמנצלים את הביקורת נגד מדיניות ממשלת ישראל,
    כדי לנתב אותה גם כלפי הקהילות היהודיות: "בניגוד למקומות אחרים באירופה, כאן מספר המוסלמים מאוד קטן, ובמקביל יש סימפטיה גדולה כלפי ישראל שראשיתה בתמיכה של פולין בהקמתה.

     

    "היהודים שחיים כאן חשים יותר בטוחים ממקומות אחרים באירופה, כי אין כאן אנטישמיות אלימה שנתמכת על ידי האנטי הישראליים. אם יש מבצע בעזה, אין כאן הפגנות ענק".

    קוזלובסקי מודע לרגישות שעלול המוזיאון היהודי לעורר בקרב בני עמו: "ייתכן שתהיה ביקורת בחוגים מסוימים בפולין, כי המוזיאון מציג דפים שחורים בהיסטוריה הפולנית. אבל אין מה לעשות. צריך להגיד ולהראות הכל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית הכנסת המשוחזר מעץ
    שלט הכניסה למוזיאון לתולדות יהדות פולין
    מומלצים