שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ציונים, משתלבים: העולם החרדי שהיה ואבד
    הליטאים של טרם קום המדינה היו מעורבים חברתית, ציונים לעתים, מגוייסים לטובת היישוב - ובעיקר, לא מקשה אחת. כך עולה ממחקר המתחקה אחר ישיבת סלבודקה הליטאית המיתולוגית. "אם הישיבות לא יחזרו להיות 'יחידות עילית' לשאפתנים בלבד, הן יהיו - כמו שאמר פעם אחד מגדולי התורה - בית קברות ל'גדולי הדור'"

    ככה נראו החרדים של פעם. בחורים מסלבודקה ()
    ככה נראו החרדים של פעם. בחורים מסלבודקה

     

    מה השתנה בתשעים השנים האחרונות בחברה החרדית? ובכן, הכל. ספרו החדש של ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי על ישיבת סלבודקה הליטאית המיתולוגית, איננו רק ספר היסטוריה. הוא גם מסמך סוציולוגי מרתק, שהשלכותיו רלוונטיות להיום. החוקר שהתחקה אחר אופיים של בחורי הישיבה המפורסמת בשנים שבין 1924-1948, גילה חרדים מעורבים חברתית, ציונים לעתים. כל מה שלא מאפיין את בחור הישיבה החרדי של המאה ה-21.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>

     

    "הישיבות היום, גם אלו שמתיימרות להוות את ההמשך של סלבודקה, שונות ממנה מהותית", אומר טיקוצ'ינסקי. אם אז פגשו הבחורים את החלוצים והחלוצות ביישובים החדשים מתוך סקרנות עצומה, והצטרפו לביצורי שקי החול - הפכו היום הישיבות למתבדלות, לעומתיות, ולמוקד של חיכוך מול צה"ל, החילוניות והציונות הדתית".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    שלמה טיקוצ'ינסקי (49) הוא ד"ר להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וחוקר תולדות החברה החרדית. אלא שלהבדיל מחוקרי החברה החרדית המוכרים, טיקוצ'ינסקי הוא אחד התוצרים המובהקים שלה: את שנות נעוריו בילה בישיבת פוניבז' היוקרתית, ורכש שם של תלמיד חכם ואיש מוסר – מה שהלם לחלוטין את אילן היוחסין שלו כבנו של אחד מבכירי ראשי הישיבה הליטאיים המוכרים מן הדור הקודם – הרב רפאל טיקוצ'ינסקי ז"ל.

     

    "לאקדמיה יצאתי רק בגיל 32. למדתי היסטוריה ופילוסופיה, וזיהיתי את שדה המחקר שלי – זה שכמעט לא נחקר, עולם התורה הליטאי וישיבות המוסר, למעשה ערש החברה החרדית המוכרת לנו כיום".

     

    "הישיבות כיום מעודדות בינוניות"

    בעידוד מוריו מן האוניברסיטה החל טיקוצ'ינסקי הצעיר להתחקות אחר שורשיהן של הישיבות הליטאיות, והבין כי הוא מחזיק ביתרון עצום: ניתוח ומחקר עם כלים מתודיים אקדמיים - אך גם הכרה של המקורות מקרוב, כמו שרק מי שחי בתוככי החברה החרדית-ליטאית יכול.

     

    "להבדיל מישיבות ליטא, שההצטרפות אליהן הייתה וולונטרית, וכללה את עילית הנוער האורתודוכסי, נקודת הפתיחה היום שונה" ()
    "להבדיל מישיבות ליטא, שההצטרפות אליהן הייתה וולונטרית, וכללה את עילית הנוער האורתודוכסי, נקודת הפתיחה היום שונה"

     

    בספרו החדש, "למדנות, מוסר ואליטיזם – ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל", חושף טיקוצ'ינסקי בסיוע מאות מסמכים, את שיטת החינוך המיוחדת של מייסד הישיבה, "הסבא מסלבודקה", רבי נתן צבי פינקל - תלמידו של מחולל תנועת המוסר, הרב ישראל סלנטר. וגם את התנהגותם הכה חברתית, כה משתלבת של בחורי הישיבה, עם אנשי היישוב החילוניים.

     

    מה קורה היום, למה כל זה נעלם?

     

    "הקמת המדינה יצרה חיץ חברתי עצום בין החברה החרדית ובין הציונות הדתית והחילוניוּת. ההשפעה של היישוב הישן גברה על חלק מן הישיבות, בני ברק התחזקה, לימוד התורה היה לדרך חיים עבור כל נער במגזר, נוצרה "חברת הלומדים" - ומשם הכל היסטוריה".

     

    בהתבוננות על הישיבות הפועלות היום, טיקוצ'ינסקי מגיע למסקנה לא מרנינה: "להבדיל מישיבות ליטא, שההצטרפות אליהן הייתה וולונטרית, וכללה את עילית הנוער האורתודוכסי, נקודת הפתיחה היום שונה. הישיבות קולטות את כלל הבחורים, והפכו למוסדות אלמנטאריים. זה בהכרח מוביל לבינוניות. אי אפשר לשמר באופן מלאכותי את המאפיינים של יחידת עילית".

     

    'החרדיות המשתלבת' נוסח סלבודקה נגמרה

    הוא מוסיף גם אבחנה סוציולוגית: השונות ששררה בין הישיבות בליטא דוגמת מיר, טלז וסלבודקה נכחדה במדינת ישראל, כאשר הרב אלעזר שך - מנהיגה של היהדות החרדית-ליטאית ואבי "חברת הלומדים" – "גיהץ" את כל הישיבות לכדי זהות ליטאית אחידה.

     

    "הייתה לו רטוריקה חינוכית מיוחדת. הוא אמר משפט, ואז שתק שנים. נתן לתלמיד מקום להתבונן, ולפתח בדרכם את המשך הרעיון". "הסבא מסלבודקה" ורעייתו ()
    "הייתה לו רטוריקה חינוכית מיוחדת. הוא אמר משפט, ואז שתק שנים. נתן לתלמיד מקום להתבונן, ולפתח בדרכם את המשך הרעיון". "הסבא מסלבודקה" ורעייתו

     

    "הישיבות היום מכתיבות זהות, ומאופיינות מגזר", אומר החוקר. "הן חממות לעיצוב זהות חרדית, הכוללת סט של דעות ועמדות נגד עולם ומלואו, ובעיקר נגד החילוניות והציונות הדתית. 'החרדיות המשתלבת' נוסח סלבודקה נגמרה".

     

    אבל טיקוצ'ינסקי מוצא גם מאפייני רצף בין סלבודקא לישיבות של היום. בשיטותיו החינוכיות העלה "הסבא מסלבודקה" על נס את חשיבותו של האדם בעיני עצמו, מה שמכונה בעגה הסלבודקאית "גדלות האדם". הוא טיפח בחניכיו "גאוות יחידה" שנותרה בהם גם שנים לאחר שנטשו את הישיבה. תודעת העליונות הרוחנית הזו, מאפיינת גם את בחורי הישיבות של המאה ה-21, או לפחות את חלקם.

     

    גם המימד הרטורי המפותח כל כך בעולם הישיבות, הינו ירושה של האליטיזם הסלבודקאי. "כל זה מ'הסבא'. הייתה לו רטוריקה חינוכית מיוחדת. הוא אמר משפט, ואז שתק שנים. נתן לתלמיד מקום להתבונן, ולפתח בדרכם את המשך הרעיון", אומר טיקוצ'ינסקי.

     

    גם חילונים יבינו

    למעלה מ-400 עמודים מונה הספר החדש (הוצאת מרכז זלמן שזר), והוא לא לחרדים בלבד. "ההבנה של סלבודקה לא רק מגלה את תולדותיה של החברה החרדית, אלא גם מציגה לה אלטרנטיבה", הוא אומר. לדבריו, מבחינה חברתית חלים כיום שינויים כבירים.

     

    "הישיבות היום הן חממות לעיצוב זהות חרדית, הכוללת סט של דעות ועמדות נגד החילוניות והציונות הדתית". ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי ()
    "הישיבות היום הן חממות לעיצוב זהות חרדית, הכוללת סט של דעות ועמדות נגד החילוניות והציונות הדתית". ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי

     

    אבל כדאי לזכור שההיסטוריה של סלבודקה היא גם ההיסטוריה של היישוב: אין עוד מוסד יהודי-ציוני
    שעלה כמות שהוא לארץ בשנים שקודם קום המדינה. "אולי רק תיאטרון הבימה שעלה מרוסיה", כך טיקוצ'ינסקי, שמגלה כי הרב משה מרדכי אפשטיין - ראש הישיבה שכיהן לצד הסבא מסלבודקה –היה למעשה ציוני, ששימש בצעירותו כראש אגודת "חובבי ציון" בוולוז'ין.

     

    זו כנראה הסיבה לאחת מתגליותיו המרכזיות, שבחורי הישיבה של סלבודקה בשנות השלושים והארבעים הציגו חרדיות לא מתבדלת: שבה לומדים גם את העברית החדשה, וגם אנגלית ומגלים סולידריות מלאה עם היישוב הצעיר בישראל, שהפך ברבות הימים למדינת ישראל.

     

    האם יש עוד סיכוי לראות את בחורי הישיבות מודל 2016 יוצאים לעיירות הפיתוח ומתנדבים במקלטים?

     

    "בשנים האחרונות יש ניסיונות להתגוונות ולאפיקים חדשים בתוככי עולם הישיבות", אומר ד"ר טיקוצ'ינסקי, "אבל בסופו של יום, כל עוד הישיבות לא יחזרו להיות 'יחידות עילית' לשאפתנים בלבד, הן יהיו - כמו שאמר פעם אחד מגדולי התורה - בית קברות ל'גדולי הדור'".

    פורסם לראשונה 28/03/2016 16:20

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הייתה אלטרנטיבה. "הסבא מסלבודקה"
    ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי
    עטיפת הספר
    מומלצים