בשיתוף אתר "המקצוענים"
זה רק נראה כמו טפט. אם לקראת חג הפסח אתם מארחים ורוצים להתקשט בקיר אחד או יותר עם דוגמה ייחודית, תוכלו לצבוע בעצמכם את הקירות בעזרת שבלונות. אז איך עושים זאת נכון מבלי שהצבע יימרח? האם הדבר יותר קל מהדבקה של טפט? וכמה מהר ניתן להיפטר מהדוגמה אם הצביעה לא יצאה לכם מדויקת? מדריך קצר - כך תיצרו את הקיר שחלמתם עליו בעצמכם.
עוד בנושא:
"היתרון של צביעה באמצעות שבלונות על פני הדבקת טפט הוא שישנו מגוון גדול יותר של שילובי גוונים שניתן להגיע אליהם", מסבירה ניבה יחיאב, מנהלת תחום אדריכלים ועיצוב בטמבור. "כשרוכשים טפט בוחרים מבין מבחר מוגבל של דוגמאות שמגיעות בגליל. לעומת זאת, כשניגשים לעצב את הקיר באמצעות שבלונות או מסקנטייפ, ישנו חופש עיצובי גדול במיוחד.
בנוסף, הרבה יותר קל לצבוע את הקיר מחדש ברגע שנמאס מהדוגמה. אין צורך להסיר את הטפט ואת הדבק ולהכין מחדש את התשתית עם שפכטל, אלא ניתן פשוט לצבוע מעל".
"ניתן גם לבחור בדוגמאות לחדרים רטובים כמו שירותים, מקלחת ואף באזור המטבח (בקרבת אדים) מבלי לחשוש שהוא יתנפח עקב הלחות וייהרס כמו שקורה לעיתים לטפטים", אומר גילי בן שלמה מצובעים באהבה .הוא מסביר "לפני שבוחרים את סוג הצבע חשוב לוודא מה הצבע המקורי שאיתו צבעו את הקיר. אם למשל הקיר או התקרה נצבעו בפוליסיד, ניתן יהיה לצבוע עליהם בצבע אקרילי. אם הקיר במקור צבוע בצבע אקרילי או בצבע נגד עובש, אז שכבה של צבע פוליסיד לא תיתפס עליו".
בן שלמה מוסיף: "ההמלצה לחדרי אמבטיה למשל היא לצבוע בצבע פוליסיד מפני שהוא צבע 'נושם' ומתאים לחדר מהסוג הזה שמצטברים בו הרבה אדי מים. בכל מקרה, חשוב לשמור בצד את המספר הסידורי של גוון הצבע כדי שבמקרה של צורך בתיקון או צביעה מחדש באותו הגוון, יהיה קל לאתר את הגוון המקורי. לצורך צביעת קיר סטנדרטי בתוך הבית לרוב יידרש ליטר של צבע. אם יש צורך בצביעה של מספר קירות, יותר חסכוני יהיה לרכוש גלון של כמה ליטרים מאשר לקנות מספר גלונים של ליטר אחד".
מתחילים לעבוד
אז איך יוצרים את השבלונה? יחיאב: "צריך לייצר תבנית בדוגמה שחוזרת על עצמה. ניתן להזמין שבלונות כאלה, והן מגיעות בגודל של כ-1 מ"ר. כשמתכננים שבלונה לבד, חשוב לתכנן את המיקום של הדוגמה, ולקחת בחשבון שצריכה להיות המשכיות כשמעבירים את השבלונה ממקום למקום. שורה יכולה לחזור בתוך השבלונה כ-20 פעמים בערך.
אם למשל רוצים להכין שבלונה של לבבות, ומחליטים שכל לב יחזור במרווח של 5 ס"מ, צריך להקפיד שגם בחיבורים תהיה המשכיות באותם המרווחים, כדי שהתוצאה הסופית תיראה אחידה".
אז מהם השלבים? השלב הראשון הוא הכנת גוון הרקע. מומלץ להשתמש לצביעת גוון הרקע ברולר פרלון לצבע אקרילי בגודל 7 אינטש (20-15 ס"מ), או במברשת עם שיער רגיל. חשוב להמתין לייבוש מלא של הצבע (לרוב תוך כשעה וחצי הקיר כבר יהיה יבש לגמרי). לאחר מכן מניחים את השבלונה, שלרוב תהיה עשויה מחומר של שקף או של PVC דק. מצמידים את השבלונה עם נייר דבק אל הקיר.
חשוב מאוד שזה יהיה מסקנטייפ מנייר ולא מחומר אחר, כדי שהוא לא יקלף גם את שכבת הצבע שצבענו. כדאי גם להחליש את המסקנטייפ באמצעות הדבקה שלו על רצועת בד מספר פעמים לפני הדבקתו על הקיר. מומלץ להדביק את השבלונה לקיר רק ב-4 הפינות של השבלונה ולא לכל אורכה".
יחיאב: "כדאי להכין את כל התשתית מראש ולא להפסיק את הצביעה לאחר כל פס לצורך הדבקת המסקנטייפ. זה יאפשר צביעה אחידה ורצופה. סביר להניח שצבע המקור של הקיר יהיה לבן, ואז כל שנותר הוא למתוח קווים עם עפרון בעזרת סרגל, להצמיד את המסקנטייפ במרווחים הרצויים (לאחר שהחלשנו אותו על ידי הדבקה על בד כלשהו). ואז, עוברים עם רולר על כל הקיר ובכל פעם שמסיימים אזור מסוים יש להסיר מיידית את המסקנטייפ מהקיר. חשוב לעשות זאת ולא לתת לצבע להתייבש כשהמסקנטייפ עדיין על הקיר, מפני שסביר להניח שזה יגרום להסרה של חלקים מהצבע השחור בעת שנסיר אותו".
במוקד השירות של המקצוענים מוסיפים כי לעיתים לעבודה קטנה מעין זו למי שלא רוצה לבצע זאת לבד כדאי להיעזר בהנדימן המוכשר לעבודות צבע ולאו דווקא צבע מומחה.
ובכל זאת, לאלו שעושים זאת בעצמם, איך מונעים מצבע לטפטף מתחת
לשבלונה ולהשאיר סימנים? יחיאב: "הטריק הוא לא להשתמש בכמות צבע גדולה מדי. לצורך צביעת השכבה השנייה, שהיא השכבה עם הדוגמה, כדאי לעבוד עם רולר קטן יחסית (10 ס"מ) מספוג או משיער קצוץ. חשוב לעבוד עם מגש או עם חתיכת קרטון, ולא להניח את הצבע ישירות על הקיר אלא קודם כל על המגש או על הקרון, כדי להסיר את עודפי הצבע. כדאי שהרולר יהיה חצי יבש ושהצבע לא יהיה יותר מדי רטוב. זה מונע מהצבע לגלוש מתחת לשבלונה. כך עושים מספר פעמים עד שמגיעים לשכבת הצבע האחידה הרצויה".
