שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ורק לילדים לא נשאר
    להורים האלה, שמממנים לאורך כל השנה שיעורים פרטיים ושיעורי העשרה ושמשלמים לבית-הספר על טיולים ועל תוספות למסיבות ועל מה לא, נמאס לתמוך במערכת החינוך

    מחאת הקייטנות תפסה את שר החינוך בנט באמצע התחרות עם ראש הממשלה נתניהו על תואר יקיר ארץ ישראל השלמה. זה לא סוד שבנט רוצה להיות שר ביטחון וראש ממשלה כשיהיה גדול, ושתפקיד שר החינוך שלקח על עצמו הוא פשרה - שלא לומר, פשרה כואבת. יוני הוא חודש שבו שר החינוך יכול להרשות לעצמו לכנס מסיבות עיתונאים ולהתגאות בעליית מספר התלמידים שניגשו למבחן חמש יחידות במתמטיקה. לחילופין, הוא יכול לנשום מעט אוויר פסגות ולהתפנות לחגוג את יום ירושלים, שהפך עם השנים לחג המזוהה עם הימין. וכך, כשבנט הגיע ביום ירושלים אל ישיבת מרכז הרב ושמע את נתניהו מצהיר מעל בימת הכבוד שאף אחד לא ינשל אותנו מהארץ הזו, הוא היה מוטרד בעיקר משרידותו הפוליטית. בטח שלא מהמורים המיוזעים, שטרודים בשאלה איך לא להיות מנושלים מעבודתם כשהילדים בחופש.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    התשובה החדשה של ישראל ל-BDS

    איפה נבחרי הציבור החילוני?

    האור שבקצה המנהרה?

    הבדיחה על חשבוננו

    שכירות הוגנת היא זכות ולא מוצר

     

    ביוני הזה אין - בינתיים - מלחמה, וההורים, שעיניהם עייפו מלחשוב כיצד כיסיהם יתרוקנו גם הקיץ הזה, החליטו לעשות מעשה ולצאת מהמרחבים הממוזגים אל המרק המהביל של מזג האוויר הקיצי - כדי למחות נגד המחירים המופקעים של הקייטנות. זהו רק קצה הקרחון של תסכול ההורים, שבימים טובים שר הביטחון בנט, סליחה, שר החינוך בנט, עשוי לכנותם "תומכי לחימה". להורים האלה, שמממנים לאורך כל השנה שיעורים פרטיים ושיעורי העשרה ושמשלמים לבית-הספר על טיולים ועל תוספות למסיבות ועל מה לא, נמאס לתמוך במערכת החינוך. הם מתקשים להבין איך תקציב החינוך הגדול ביותר שהיה אי פעם לא מספיק כדי לסבסד קייטנות בבתי־הספר לתלמידי כיתות ג' ו-ד'.

     

    זו גם ההזמדנות לעצור ולשאול כיצד תקציב גרנדיוזי של כ־50 מיליארד שקל לא מצליח לשפר את הישגיהם של התלמידים ולהציע למורים תגמול הולם. טרם הצלחנו לבסס מערכת חינוך חזקה שתביא להישגים גבוהים, ועל אף שהסיבה לכך אינה שר החינוך הנוכחי שמכהן בתפקיד רק קצת יותר משנה, תרומתו הצנועה להמשך הדשדוש של המערכת מגיעה למשל בצורת הזרמה של יותר מ־14% מתוספת התקציב שקיבל משרד החינוך בשנת הלימודים הנוכחית ל"תוספות קואליציוניות" או ל"תמיכות בנושאי יהדות", שבתקציב 2015־2016 זינקו בשיעור של 77%. חלוקה לא יעילה של המשאבים לאורך שנים, חוסר שקיפות בחלוקתם ושינוי תפיסה שמביא עמו כל שר חדש גוררים הוצאות מיותרות ובלבול של המערכת - ואת הבעיה הזו לא יפתור גם קמפיין החמש יחידות של בנט.

     

    וכך אנחנו חוזרים למחאת הקייטנות, ולמחיר המופקע שלהן. הקייטנות אינן נמצאות תחת המטרייה של משרד החינוך, ואת התלונות על עלויותיהן הגבוהות צריך להפנות אל משרד הפנים ואל הרשויות המקומיות. אבל למשרד הפנים, כפי שהצהיר שר הפנים דרעי, אין תקציב, ולרשויות המקומיות יש סדרי עדיפויות אחרים. לא נותר לנו אלא לצפות ממשרד החינוך, בעל התקציב השני הכי גדול מבין משרדי הממשלה, לתקצב לנו גם את השוקו והלחמנייה, אולי על חשבון איזו תוספת קואליציונית.

     

    אל תעצרו את נשימתכם - זה לא יקרה. התשורות הקואליציוניות הן מה שמחזיק את הממשלה הזו, ועם כל האמפתיה שיש לשרים למחאת הקייטנות - ממשלות בישראל אינן נופלות בשל מחאות חברתיות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים