שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: Gettyimages
    טקס הזיכרון החרדי הראשון: "רוצים להיות חלק"
    האולם היה מלא עד אפס מקום בגברים ונשים שישבו בנפרד. בחוץ פעלה עמדה לחלוקת משניות לזכר הנופלים, ובפנים שמעו הנאספים שיחות מפי לוחמים חילונים וחרדים גם יחד. כך נראה טקס הזיכרון החרדי הראשון: "האירוע הזה הוא התקווה שלנו. בשנים הבאות הכנס יהיה המוני, כשלצידו יקומו עוד עשרות כנסים חרדים לזכר חללי צה"ל", מבטיחים המארגנים

    "ביום הזיכרון הרדיו שמכובה אצלי כל השנה – דולק", מספר יוסף מן העיר החרדית מודיעין עילית. "חשוב לי שהילדים שלי ישמעו בבית את סיפורי הנופלים, שיחושו את אווירת היום. אני ואשתי ממש מקפידים על זה. במוצאי היום, הרדיו מכובה שוב".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    הזיכרון הפרטי של יוסף מכונס עמוק אל תוך ביתו. בפומביות, ברחוב, במשך שנים לא היה ליום הזיכרון כל זכר. אצל חלקים לא מבוטלים ברחוב החרדי, יום הזיכרון לא מסמל דבר. אלא שבשנים האחרונות חל מפנה סוציולוגי דרמטי בחברה החרדית. מ"חברת לומדים" שהתרכזה סביב מוסדות החינוך ו"תורתם אומנותם" - פורחות שלל קבוצות חרדיות צעירות המבקשות לחולל שינוי.

     

    עוד על יום הזיכרון בערוץ היהדות:

     

    הקבוצות הללו הגיעו להכרה כי התסריט המוכר של "יום הזיכרון החרדי-ישראלי", הכולל את האדישות והצילומים המביכים בשכונות גאולה ובני ברק - הגיע לקץ דרכו, וכי הם חלק אינטגרלי מן החברה הישראלית, הכללית, המערבית.

     

    צילום: אלי מנדלבאום אלי סגל

    צילום: אלי מנדלבאום אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כך החליטו קבוצה של חרדים אקטיביסטיים, וכותב שורות אלו ביניהם, לקיים טקס זיכרון חרדי ראשון לחללי צה"ל, תחת הכותרת "מתחברים לזכרם". את האירוע קיימנו במרכז "מורשת בגין" שבירושלים, ולמעלה ממאה צעירים חרדים גדשו את האולם, והאזינו לשורת דוברים, שלא תמצאו בטקסי הזיכרון ה"רגילים".

     

    לצד הרב דוד בלוך, ממקימי הנח"ל החרדי וגדוד "נצח יהודה", ריגש את הנוכחים סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף עוזי דיין, ומיד אחרי הקראת שירי נופלים של משורר חרדי מבריק - דיבר סמ"ר שלום סלומון, חייל חרדי שבשנים האחרונות עומד בראש קבוצה לזיהוי חללים.

     

    "זה היה היום שמעבר לגדר"

    מחוץ לאולם הופעלה עמדה לחלוקת לימוד משניות לזכר הנופלים, ובפעם הראשונה אולי ברחוב החרדי נוצר מעגל שיח אמיתי וכנה עד כאב, על מקומם של החרדים ביום הקדוש הזה.

     

     (צילום: חיליק שטיינמץ) (צילום: חיליק שטיינמץ)
    (צילום: חיליק שטיינמץ)

     

    "רובנו לא מכירים בכלל את היום הזה", מספרת בכנות אביגיל קרלינסקי, מארגנת האירוע עם קבוצת "תורה האב", "מבחינתנו זה היה היום שמעבר לגדר; היום שבו היינו מציצות מבית הספר 'בית יעקב' שבו למדתי, לעבר בית ספר הממלכתי שממול. היינו שומעות את הצלילים הנוגים ויודעות שזה 'משהו שלהם', שלא שייך אלינו.

     

    "האירוע הזה הוא התקווה של עצמנו. הגענו להכרה שאם אנחנו לא נניע תהליך של חיבור מן הסוג הזה, אף אחד לא יעשה את זה עבורנו".

     

    ההתכנסות הזו עשויה להיתפס כטריוויאלית ומבורכת בעיניים חילוניות, אך היא איננה דבר של מה בכך עבורנו, צעירי המגזר. הקבוצה הגדלה והולכת, שזוכה לשלל שמות - מ"החרדים החדשים" ועד ל"חרדים ישראלים" או "חרדים מודרנים" - בונה עדיין את זהותה, ומחפשת את גבולותיה הסמליים.

     

    האם העובדה שאנו מזדהים עם ערכיה וסמליה של מדינת ישראל, ומקיימים טקס חרדי, מדירה אותנו מהגרעין הקשה של החברה החרדית? ומאידך גיסא, אי אפשר להתעלם מן העובדה שחלק ניכר מאיתנו לא שירתו בצבא, ולא איבדו את יקיריהם, כך שגם המרחב החילוני הוא לא בדיוק מקומנו הטבעי.

     

     (צילום: נטע כץ) (צילום: נטע כץ)
    (צילום: נטע כץ)

     

    הרב בלוך, האיש שמאחורי מהפכת החרדים בצבא, תיאר את הדילמה באופן חד וחריף בפשטותו: "ציבור, כל ציבור מחזיק בסט של ערכים, וזה נורמלי. הבעיה מתחילה כשחלק מהם מתנגשים האחד בשני, וערכים מרכזיים נדרסים ומושלכים. ערך הכרת הטוב, זיכרון, לימוד לזכר הנופלים הוא ערך אנושי בסיסי, אפילו לא יהודי, אבל הוא נדרס בערכים האחרים של החברה החרדית".

     

    הדור השלישי מחולל שינוי

    "חברת הלומדים" צמחה אחרי השואה כדי לפצות על הבור התורני הגדול שנפער בצורת החרבת עולם הישיבות, וביקשה לשמור על הדור השני אל מול החילוניות שמעבר לכביש. לדברי הרב בלוך, הניסיון הוכיח כי הקיבוצים והחברות הדתיות שהציבו חומות סביב קהילותיהם, הצליחו לשמר 90% מבני הדור השני בעולם החרדי, בניגוד לקהילות שנקטו בקו מודרני ומשלב, ואיבדו חלקים נרחבים מילדיהם לתרבות החילונית.

     

    "הערך של הזדהות עם המדינה ועם הנופלים הקשה על שימור החרדיות", מסביר הרב בלוך. "ההורים שחששו כי ילדיהם לא יתפסו את המורכבות של 'אנחנו חרדים וגם אוהבים חיילים' בחרו להתעלם, ולקדש את ערך חברת הלומדים והשימור החרדי הבין-דורי".

     

    עם זאת, בני הדור השלישי כבר מחוללים שינוי. "הדברים הללו עשויים היו להיות מובנים אולי בדורות שעברו, כשהחרדיות הייתה קטנה ומאויימת", קובע הרב בלוך. "בשנת התשע"ז אנחנו כבר מספיקים חזקים ובוגרים כדי לקבל גם את המוּרכבות. בימינו, כאשר הישיבות כל כך מבוססות וגדולות, ניתן לקבל את הנחת היסוד שאנחנו אמנם חרדים, אבל גם חייבים לזכור את החיילים, ולעשות לעילוי נשמתם".

     

    לא ביום ראשון

    את האולם גדשו צעירים חרדים רבים שבאו להזדהות ולבכות את זכר הנופלים: "התחושה שלי היא שאנחנו, החרדים, נמצאים מחוץ למשחק" אומר אביגדור רבינוביץ', פעיל חברתי חרדי. "אבל גם הרבים שלא שירתו בינינו, מרגישים שהם רוצים להיות חלק מהסיפור הישראלי. לא להיות בחוץ".

     

    משתתפת אחרת בשם יפי אומרת כי "בסופו של יום כולנו ריקמה אנושית אחת. אפשר בהחלט להתווכח על הרבה דברים שמאפיינים את מה שנקרא 'החרדים החדשים', וזה לגיטימי, אבל אי אפשר להתעלם מהיום הזה ולהישאר אדישים אליו, כפי שעדיין קורה לצערנו במחוזות שונים אצלנו".

     

    מארגני הכנס מודעים לרגישות סביב הכנס החרדי הראשון מסוגו לזכר חללי צה"ל. "אנחנו מודעים לרגישות, ומכירים בכך שזה כנס 'גישוש'", אומרים נטע כץ וחיליק שטינמץ, ממארגני הערב. "זה ניסיון ראשוני שלנו, לא בטוח שהחברה החרדית בשלה לכנס נרחב. בנוסף, חשוב לנו להדגיש כי ביום הזיכרון עצמו אנחנו מתאבלים עם כלל האומה - דתיים וחילונים ללא שיוך סקטוריאלי. בשנים הבאות אנחנו מאמינים שהכנס יהיה המוני, כשלצידו יקומו עוד עשרות או מאות כנסי זיכרון חרדים לזכר חללי צה"ל".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נטע כץ
    "אנחנו מספיק בוגרים". הרב בלוך
    צילום: נטע כץ
    מומלצים