שתף קטע נבחר

סעודת מצווה, תפילה חגיגית: הלכות יום ירושלים

חכמים קבעו כי יש מצווה להודות לה' על כל נס שנעשה לאדם: "נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו (את ההלל) על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן" (פסחים דף קיז, א). הפוסקים דנו האם תקנה זו היא מצווה מן התורה, ומה הגדרות החיובים שלה; באיזה נס מדובר - האם בנס של ציבור, או גם של אדם פרטי.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

עם הקמת המדינה ונס הניצחון על עמי ערב, קבעה הרבנות הראשית לישראל ותיקנה סדר תפילה והודיה לכבוד יום העצמאות, להודות על נס ההצלה במלחמת העצמאות ועל התודה על הקמת המדינה – ראשית צמיחת גאולתנו. הנוסח המדויק של התפילה ביום העצמאות, אמירת "הלל" עם או בלי ברכה, עבר שינויים במהלך השנים, וגם כיום יש נוסחאות שונות.

 

היכנסו לעמוד יום ירושלים המיוחד שלנו:

הדפיסו: סדר התפילה החגיגית ליום ירושלים

 

לפני חמישים שנה, במלחמת ששת הימים, זכינו לניצחון גדול ועצום ב״ה ובגבורתם של חיילי ישראל, שרבים מסרו נפשם בקרבות. במשך שישה ימים ניצחנו שלוש מהמדינות שתקפו אותנו, ושחררנו את המקומות ההיסטוריים שלנו ביהודה ובשומרון, ובעיקר את ירושלים העתיקה ואת מקום המקדש.

 

בעקבות ניצחון מופלא זה קבעה הרבנות הראשית של אותם הימים בראשות הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק ניסים, את יום כ"ח באייר שבו שוחררה ירושלים העתיקה ומקום המקדש, כיום הודאה ושמחה לכל ישראל. ותִּקנו לומר בו אחר תפילת שחרית הלל בברכה. השתתפו בהחלטה ותמכו בה גם הרב זווין והרב שאול ישראלי.

 

עם זאת, מכיוון שהתקנות הן דבר חדש יחסית, עדיין לא גובש נוסח אחיד לציון ההודאה ביום זה, ויש בציבור מספר אופנים ונוסחאות לחגוג את ההודאה לה'.

 

1.

בליל יום ירושלים לא נהגו לקרוא את ההלל, אולם יש מקומות שנוהגים לקרוא את ההלל בלי ברכה.

 

2.

בזמן כהונתם תקנו הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, לומר בליל יום ירושלים את מזמורי התהילים הנאמרים בליל יום העצמאות.

 

3.

בתקנות הרבנות, אין התייחסות מפורשת לגבי אמירת "פסוקי דזמרה" - אם לומר בשחרית פסוקי דזמרה של שבת וחג כדרך שאומרים ביום העצמאות - אולם כך מקובל לומר בבתי כנסת רבים.

 

4.

אין אומרים תחנון ביום ירושלים ובמנחה שלפניו.

 

5.

מועצת הרבנות הראשית קבעה שגם האשכנזים הנוהגים באותם ימים הגבלות של אבלות (ספירת העומר), ביום כ"ח באייר לא ינהגו בשום הגבלה, ויהיו רשאים לערוך נישואין.

 

6.

מכיוון שיום זה נחשב כיום שמחה, מצווה להתגלח ולהסתפר לכבוד יום ירושלים, וכן ללבוש בגדים חגיגיים.

 

7.

מותר לנגן מוזיקה במסיבת יום ירושלים אפילו למי שנוהג אבלות בתקופה זו של ימי ספירת העומר.

 

8.

יש לאכול סעודה ביום ירושלים עם שירות ותשבחות, והסעודה נחשבת לסעודת מצווה.

 

 

  • הכותב הוא רבה של כוכב יאיר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים