שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחיה החגים העבריים: התרומה האמיתית של בן יהודה
    המכבים בחנוכה, בר-כוכבא בל"ג בעומר והנטיעות בט"ו בשבט: החגים שאנו חוגגים בישראל אינם דומים לחגים שאבותינו חגגו בגלויות השונות, וזאת הרבה מאוד בזכות אליעזר בן יהודה: "למעשה, בן יהודה היה הרבה יותר משמעותי בהקשר התרבותי מאשר בעברית"

     

    צילום: עפר מאיר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לא רק מילים וצלילים הוא הגה ממוחו הקודח, עכשיו מתברר כי אליעזר בן יהודה, היהודי המבדח שאת הולדתו אנו חוגגים בשבוע השפה העברית – היה גם מחיה החגים העבריים. חנוכה, ל"ג בעומר וט"ו בשבט, למשל – מוכרים לנו בצורתם התרבותית הנוכחית הרבה בזכותו.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    "כאשר אתה לוקח הרבה אנשים מהרבה גלויות, אתה צריך ליצור להם מיתוסים משותפים", מסביר ד"ר דוד לביא מהחוג לפוליטיקה ותקשורת, במכללה האקדמית הדסה ירושלים. "יש חילונים, יש דתיים וכול מיני רבדי ביניים. איך אתה מאחד את כולם? לוקחים למשל חג כמו חנוכה, שהוא חג דתי לכל דבר ועניין, ומתחילים לעשות ממנו משהו לאומי... מפחיתים את המינון של נס פך השמן בתוך החג והופכים את יהודה המכבי לגיבור צבאי, כביכול מודרני. ואז מעצימים את המיתוס הזה של גבורה יהודית".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    ד"ר לביא מסביר כי בן יהודה "הינדס" את התרבות הקיימת. "הוא לקח את ההון התרבותי הקדום וייצר ממנו תרבות חדשה, מודרנית, כדי ללכד את כל האנשים לאומה מודרנית. עושים את זה גם באמצעות שפה, אבל גם באמצעות התרבות".

     

    "הוא היה הרבה יותר משמעותי בבניית התרבות העברית המתחדשת", אומר לביא בראיון באולפן ynet. "חנוכה נחגג בגלויות עם פחות עוצמה יהודית וצבאית, כך גם למשל ל"ג בעומר. זה לא היה חג כפי שאנו חוגגים אותו כיום. בגלות זה היה יותר הילולת בר יוחאי, חג יותר דתי, ופתאום אנחנו מקבלים גיבור חדש - את בר-כוכבא. זה לא שהוא לא היה קיים, אבל הוא קיבל דגש אחר בתוך החג.

     

    "גם ט"ו בשבט הוא לא חג יהודי במקור, כי אם נקודת ציון מסוימת. ראש השנה לאילנות לצורך תרומות ומעשרות, משהו מאוד קונקרטי. והנה לוקחים והופכים אותו לחג לנטיעות. בן יהודה בעצם הינדס מחדש את התרבות היהודית".

     

    "העברית מעולם לא מתה"

    הדרך למהפך עברה בעיתונו, "הצבי", שהחל עם כ-300 מנויים בלבד, והלך והתרחב בתודעה. "תחשוב שהיום אדם ממוצע שיש לו כמה אלפי חברים בפייסבוק, הוא קצת אליעזר בן-יהודה מבחינת התפרוסת של האנשים שהוא יכול לבוא איתם במגע יומיומי. אז אליעזר בן יהודה עושה את המהפכה הזאת עם כמה מאות עותקים של עיתון, ואחר כך כמה אלפי עותקים, ובעצם הוא מתקשר ככה עם המחנכים שהם גורמי התרבות החדשים ביישוב החדש, והם שמלמדים כבר את הילדים עברית מאפס, ואחרי עשרים שנה - כולם מדברים עברית".

     

    אליעזר בן יהודה
    אליעזר בן יהודה

     

    למעשה, מדגיש ד"ר לביא כי "בן יהודה היה הרבה יותר משמעותי בהקשר התרבותי מאשר בעברית. שם לקחו אותו כסמל כי הציונות רצתה סמלים בכל מיני תחומים. הוא חידש מילים אבל חלק גדול מהן לא נקלט. הוא דיבר עברית, נכון, עם הבן שלו, אבל זה בהתחלה לא תפס. אבל בסופו של דבר הדברים חלחלו, ואנחנו מדברים עכשיו עברית, אתה ואני, אולי בזכות אליעזר בן יהודה, כי בלעדיו ייתכן שהריאיון הזה היה מתקיים בלאדינו, יידיש או גרמנית".

     

    האם אפשר היה לבנות את הלאומיות היהודית על שפה גלותית?

    "היה דיבור על אספרנטו, השפה הבינלאומית שזמנהוף המציא, אבל אני מדבר על שפה שמלכדת את כל היהודים. העברית תמיד הייתה שפה כזאת. לכן גם בן יהודה לא ממש החיה את העברית. הוא לקח והשמיש אותה, זה הרבה יותר מדויק. 'החיה' זה משהו גדול מהחיים, אך העברית מעולם לא מתה. תיכנס לאינטרנט ותראה רבבות ספרי קודש ישנים סרוקים, שנכתבו בתקופה שאמרו שהעברית 'מתה'. היא לא מתה, בן יהודה לקח אותה מבתי הכנסת ותלמודי התורה אל תוך החיים האזרחיים: בתי הספר, המרכולים וגם באולפן שלכם".

     


    פרסום ראשון: 08.01.18, 18:27
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחיה החגים העבריים: התרומה האמיתית של בן יהודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים