שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בישראל יש כבר נישואים אזרחיים מתחת לרדאר"
    שחקן חיזוק חדש ובלתי צפוי בקרב על נישואים אזרחיים בישראל: רבנים, אנשי ונשות הלכה, מצטרפים לקריאה למציאת פתרון לעשרות אלפי הזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל: "ידועים וידועות בציבור הוא עניין בעייתי מאוד הלכתית. יש כרגע כאוס גדול"
    צילום: נאמני תורה וועבודה

    צילום: נאמני תורה וועבודה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אתמול צוין חג האהבה הלועזי והיום (ה') – יום המשפחה העברי. עם המשפחות הישראליות נמנים 83 אלף זוגות שמנהלים משק בית משותף, חיים בזוגיות ולא פעם מגדלים גם ילדים ביחד, ללא חופה וקידושין בישראל (או בלרנקה, לצורך העניין).

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

     

    לרוב מגיעים הקולות הקוראים למיסוד נישואים אזרחיים בישראל מארגונים חוץ-אורתודוכסיים ומנציגי העולים מברית המועצות לשעבר, שמצאו את עצמם שלא מרצונם בלב ליבו של משבר "המעמד האישי" בארץ. אבל כעת מצטרף כוח חדש – ומפתיע – למאמצים לקידום הנושא: מלב המגזר הדתי.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    בימים אלה פוצחים בארגון "נאמני תורה ועבודה" במסע הסברה שיתחיל בקרב הציבור הדתי-לאומי דווקא, בניסיון לרתום אותו לטובת הנושא. אנשי התנועה נסמכים על חוות דעת הלכתית של הרבנית נחמה ברש בבקשתם להוביל את הציונות הדתית למחשבה מחודשת על מה שנתפס עד כה כטאבו של ממש.

     

    הדתיים שמאחורי המהלך חוששים כי האופציה המשפטית של "ידועים בציבור", שמשמשת 6% מהזוגות היהודיים בישראל, היא בפועל נישואים אזרחיים מתחת לרדאר של המדינה. מבנה זה מוביל, לדבריהם, לתסבוכות הלכתיות מורכבות – ומכאן להעדפת מיסוד הנישואים האזרחיים בישראל כמסלול רשמי ומוכר.

     

    "מדינה נורמלית לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו 10%-20% מאזרחיה לא יכולים להתחתן", אומר הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני "צהר". "הזוג הזה יתחתן כדת משה וישראל, אך לא בטוח שיטרח להתגרש כדת משה וישראל וזה מרבה ממזרות. אם לא היו קידושין - הייתה פחות בעיה", מסביר הרב עילאי עופרן.

      

    "מעבר לערכים הדתיים שלי יש בארסנל הערכים שלי גם ערכים דמוקרטיים", מסביר הרב מיכאל אברהם. "מדינה צריכה לאפשר לכל זוג לחיות כפי שהוא מבין. אפילו שאני אדם דתי, לא הייתי רוצה אחרת".

     

    "אני חושב שצריך להקים מסלול משני לאנשים שלא רוצים להינשא ברבנות", אומר גם הרב יובל שרלו, והרב אברהם מוסיף: "אני חושב שכציבור דתי עלינו להצטרף למחאה על העניין הזה של פגיעה בזכויות אזרחים".

     

    "הציבור הדתי בור בנושא של נישואים אזרחיים"

    תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה", מסביר כי הבורות במגזר בנושא הנישואים האזרחיים נובעת מחוסר הבנה של הבעיה: "בחור חובש כיפה שמגיע למועצה הדתית לא יידרש לנושא של בירור יהדות".

     

    "אנחנו צריכים לבנות מערכת אזרחית שדומה למה שקורה במקומות אחרים". הרבנית נחמה ברש ()
    "אנחנו צריכים לבנות מערכת אזרחית שדומה למה שקורה במקומות אחרים". הרבנית נחמה ברש

     

    לדבריו, בישראל יש זוגות רבים שלא יכולים להינשא במסגרת החוק הישראלי – וזו כשלעצמה סיבה טובה להידרש לפתרון שורשי של הבעיה. "יש כמה סוגים של קבוצות וכמה בעיות", הוא אומר. "יש את מי שנחשבים לחסרי דת למרות שהם דווקא מרגישים יהודים ואפילו נוקטים פרקטיקות יהודיות שונות, אך המדינה דוחה אותם כשהם מבקשים להתגייר.

     

    "יש קבוצה של יהודים על פי ההלכה שיש מי שמפקפק ביהדותם, בהם עולים מברית המועצות לשעבר או מאתיופיה. הקבוצה הנוספת היא של חילונים שלא מעוניינים לעבור פרקטיקה דתית הלכתית, כמו הדרכות כלה וטבילה במקווה, בשביל חתונה. ולבסוף – מסורבי ומסורבות גט, עגונות ושאר פסולי החיתון".

     

    אל תשאירו אותם ללא מענה

    הרבנית נחמה ברש הרימה את הכפפה ההלכתית: "נתחיל עם המקרים הפשוטים יותר, של אנשים שמגדירים את עצמם יהודים אבל הם לא מוכרים כיהודים על פי ההלכה, כלומר אין אמא יהודייה לפי הקריטריונים האורתודוכסים, ואין להם למעשה דרך להתחתן פה. דמוקרטיה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו מאות ואלפים של אזרחיה פשוט לא יכולים להתחתן. כל הנישואים בארץ נמצאים תחת המעטפת הדתית, ולא משנה איזו דת.

     

    "ברית הזוגיות מיועדת רק לזוגות ששניהם מוגדרים רשמית כחסרי דת. זה לא מכסה פסולי חיתון, כגון ממזר על פי ההלכה, גרושה שרוצה להתחתן עם כהן, או מישהו שהוא חסר דת ורוצה להתחתן עם יהודייה. אין להם דרך להתחתן פה.

     

    "השאלה היא איך לאזן את המעמד שלנו כדמוקרטיה, עם השאיפה לשמור על ערכי המסורת והיהדות. זה לא פשוט, אבל אי אפשר לכפות על מדינה שלמה מערכת שלא משרתת את כלל האזרחים שלה. צריך להיות מצב שבו אנשים יבואו לנישואים דתיים כמו בארצות הברית ואירופה, ממקום של בחירה. אנחנו צריכים לבנות מערכת אזרחית שדומה למה שקורה במקומות אחרים עם אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים".

     

    איך פותרים את זה הלכתית?

    "מבחינה הלכתית, אם אחד מבני הזוג לא יהודי, אין פה בכלל עניין של קידושין כדת משה וישראל. השאלה היא מה קורה אם שני בני הזוג יהודים על פי ההלכה ורוצים להינשא אזרחית. האם הם נחשבים נישואין על פי ההלכה, ואז במקרה של פרידה יזדקקו לגט דתי? כמו בכל ההלכה יש מחלוקת, אבל הקול ההלכתי הדומיננטי של פוסקי ההלכה נוטה שלא לראות הנישואים האזרחיים כקידושין. כלומר, אלה אינם נישואים דתיים, ואין להם תוקף הלכתי ולכן אין צורך בגירושים דתיים.

     

    "בנט לדעתי הוא אולי תוצר של הבורות הזאת שאני מדבר עליה". תני פרנק (צילום: נעם פיינר) (צילום: נעם פיינר)
    "בנט לדעתי הוא אולי תוצר של הבורות הזאת שאני מדבר עליה". תני פרנק(צילום: נעם פיינר)

     

    "מצד שני, יש דעת מיעוט שסוברת שזוג שחי ביחד ומקים תא משפחתי משותף כלכלית וסוציולוגית – נחשב כנשוי וצריך לגט. אני אישית מזדהה עם גישת המיעוט וסוברת שנישואים הם יותר מההיבט ההלכתי, אבל אני מבינה שהרוב חושבים אחרת. לכן אני מעדיפה לתת להם משקל כי זה מאפשר לזוגות להתגרש ללא גיטין וממעט את מספר הממזרים, ואני גם מזדהה בסופו של דבר עם העמדה שאומרת שקידושין חלים רק אחרי טקס דתי מאוד מפורט ומסוים".

     

    לדברי הרבנית ברש, די לתת קול למיעוט דורשים בתי הדין הרבניים גט גם ממי שהתחתן בנישואים אזרחיים. "אבל אם הגבר או האישה מסרבים – הם יפרקו את הנישואין בלי הגט. אנחנו הצענו להרחיב את 'ברית הזוגיות' ולאפשר לכל זוג להחליט על מסלול אזרחי. העניין הוא שאז לא יקראו לזה 'נישואים'. מצד שני זה עשוי להיות פתרון שמעניק זכויות משפטיות וחוקיות מלאות לכל הזוגות ללא צורך בגט דתי במידה והזוגיות מסתיימת".

     

    ברש מבקשת להדגיש כי מטרת המסלול האזרחי האלטרנטיבי לא נועדה להחליש את מוסד הרבנות או לחבל בדרך הנישואים ההלכתית, "אלא לאפשר בחירה אמיתית לזוגות למסד את הקשר בדרך דתית או אזרחית לשיקולם, אחרי שייפרסו בפניהם האופציות על כל מורכבותן במלואן".

     

    הרבנית מוסיפה: "אני כן אשמח לדחוק חלק מבתי הדין. חלק מהם עובדים מאוד יפה, אבל אין מספיק מאמץ לפתור דברים בצורה מערכתית, וכל מקרה לוקח יותר מדי זמן עם הרבה עוגמת נפש. לא הייתי רוצה לבטל את מוסד הרבנות, אבל כן הייתי רוצה שזה ידרבן אותם לחשיבה מחודשת. חשוב לי שתהיה בחירה לכל האוכלוסייה כי ערכית אני רוצה שאנשים יוכלו להינשא, ולא לחיות יחד בחוסר אונים בנושא בניית המשפחה. אם תהיה בחירה, המערך הדתי יצטרך לעבוד כדי להיות יותר אטרקטיבי".

     

    בסוף השטח ידבר

    אך כיצד מגייסים את הציבור הדתי למערכה שלכאורה מנותקת ממנו לחלוטין? פרנק מסביר שהיא דווקא רלוונטית יותר מתמיד למי שזהות היהודית חשובה לו. "הגענו לעסוק בשאלת הידועים בציבור לאחר שהבנו שיש רבים שחושבים, בניגוד אלינו שהזהות היהודית של המדינה מתבטאת במונופול של הרבנות על נישואים וגירושים, וגם כשיש נפגעים ויש מחיר דמוקרטי ומוסרי, זו פגיעה מידתית בזכויות בשם חשיבות הזהות היהודית של המדינה.

     

    "מדינה נורמאלית לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו 10%-20% מאזרחיה לא יכולים להתחתן". הרב דוד סתיו (צילום: יוסי זליגר) (צילום: יוסי זליגר)
    "מדינה נורמאלית לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו 10%-20% מאזרחיה לא יכולים להתחתן". הרב דוד סתיו(צילום: יוסי זליגר)

     

    "רצינו להראות שקורים דברים דומים מאוד למה שקורה עם השבת. הציבור לא מחכה שהפוליטיקאים והרבנים ייתנו לו אופציות. יש כבר מוסד משפטי קיים, שהוא אחת המוטיבציות העיקריות של הרב יעקב מדן למסד נישואים אזרחיים, והוא מדבר על זה באמנת גביזון-מדן. 'ידועים וידועות בציבור' הוא עניין בעייתי מאוד הלכתית. למשל, ישנם זוגות דתיים שמתחתנים בנישואים הלכתיים באופן פרטי, ואף אחד לא יודע מי הם ומה הם, ואם הם נרשמו בכלל ואיפה.

     

    "אם היה איזשהו רישום מסודר, היינו יודעים שאלה זוגות שנישאו הלכתית והם צריכים לעבור הליך של גט דתי. כרגע הכאוס הרבה יותר גדול. אני אומר לכל המתנגדים, יש כבר למעשה נישואים אזרחיים מתחת לרדאר. יש לנו נתונים לגבי מספר לא מבוטל של אנשים שמצאו את הדרך. זה כמו שאומרים 'לא נאפשר תחבורה ציבורית בשבת', ואז יש הסעות פרטיות של מועצות מקומיות כי המציאות חזקה מהכול".

     

    בסופו של דבר, אתם תולים תקוות באנשי "הבית היהודי", שזה תקופה ארוכה משאירים את נושאי דת ומדינה למפלגות החרדיות .

    תני פרנק: "שאלה חשובה ואין לזה תשובה ברורה. בנט לדעתי הוא אולי תוצר של הבורות הזאת שאני מדבר עליה. בקדנציה הקודמת, כשהחרדים היו באופוזיציה ומשרד הדתות היה אצל 'הבית היהודי', לא ראינו שהדבר הזה השתפר. אבל בנושאים שהייתה בהם פחות בורות כן עסקו, למשל בסוגית גיור.

     

    "אני יכול להגיד לך שכשהגיע נושא 'ברית הזוגיות' לישיבת הסיעה של הבית היהודי, הביאו את פרופסור שחר ליפשיץ ואת הרב מדן, ובסוף הרב חיים דרוקמן דפק על השולחן ואמר 'לא יקרה'. הפוליטיקאים וגם הרבנים הולכים אחרי הציבור. כל רב קהילה יודע לא להגיד דברים שאין עליהם הנהוני הסכמה מהקהל. אז אנחנו צריכים לגרום לראשים להנהן, ואחר כך יבואו הרבנים והפוליטיקאים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""בישראל יש כבר נישואים אזרחיים מתחת לרדאר""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים