שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפתעה בספרים: תווים נשכחים לתפילות עתיקות
    האנציקלופדיה היהודית הגרמנית העלתה אבק בספרייתה של משפחת הוניג, אחרי שצאצאיה נמלטו משם עם הספרים היקרים. שלומי הוניג מצא אותה במקרה - וגילה תווים לניגונים יהודיים עתיקים שאבדו מהעולם. עכשיו הוא מוציא אותם באלבום חדש ומקווה להחזירם לבימת החזן בבית הכנסת

     

     

    כששלומי הוניג היה ילד, אי-שם בשנות ה-90, הוא הגיע לבית סבו וסבתו, מרדכי ומרים הוניג, בקיבוץ הדתי חפץ חיים כדי לסייע בניקיונות הפסח. בעודו מנער את האבק מהספרים שבספרייה המשפחתית, גילה על המדף העליון - הרחק מהישג ידם של זאטוטים סקרנים - חמישה ספרים עתיקים הכתובים בגרמנית.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    האנציקלופדיה היהודית הודפסה בשנת 1927, ושכנה אחר כבוד בספרייה בבית משפחת הוניג שבהמבורג. בזמן השואה נשלחו ההורים, ישעיהו וינטע הוניג, לאושוויץ עם בנם, זאב. אבל שלושה מילדיהם ניצלו: יוסף, ברטה ומרדכי שנמלטו בזמן מגרמניה, יחד עם האנציקלופדיה היקרה. שנים אחר כך יבקרו במחנה ההשמדה אושוויץ, ויגלו בחרדה את המזוודה של אמם מונחת בראש ערימת המזוודות המוצגת במקום, ועליה מוטבע בבירור שם המשפחה - הוניג. 

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    בעשור שחלף נפטרו הסבא, מרדכי הוניג, וגם הסבתא, מרים. "במהלך השבעה הגעתי עם חבר מוזיקאי, שבא לנחם את אבי", מספר שלומי הוניג. "שוב פתחתי את האנציקלופדיה, וזכרתי שבין דפיה נכללים גם תווים לשירים. ביקשתי שיזמזם אותם, ודי מהר הבנתי שאני לא מכיר רבות מן המנגינות.  

     

     

    "הבנתי שיש לפניי עולם שלם שאבד. אפילו יוצאי גרמניה שפגשתי לא הכירו את רוב המנגינות שהופיעו באנציקלופדיה, והיו חלק מעולם התפילה ה'ייקי' בעידן שלפני השואה.

     

    "כחצי שנה לאחר פטירתה של סבתי, פגשתי את המפיק המוזיקלי, גל פייזר, בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים. עניינתי אותו באפשרות להקליט את 'ה' מלך', שהתווים שלו הופיעו בספר ולכדו את אוזניי. גל התלהב ואמר: 'יש פה אחלה חומרים'. אז התחלנו להקליט שיר, ועוד אחד, עד שנוצר האלבום ששמו 'זיכרונות מגרמניה'".

     

     

    להחיות את ההיסטוריה

    האלבום הוליד גם סדרת הופעות בימים אלה, שפינו את הוניג (44), מעצב גרפי ודיגיטל במשרד הפרסום אדלר-חומסקי, לאפיק חדש ומפתיע. אף שמעולם לא למד מוזיקה באופן פורמלי, הוא מודה כי הוא אוהב במיוחד מוזיקה ליטורגית וקלאסית שקשורה לתפילה, ומחשיב עצמו גם כחוקר חובב ונלהב של היסטוריה ואנתרופולוגיה.

     

    שלומי הוניג (צילום: רומן חנוכייב)
    "ריגוש מיוחד למנגינות השכוחות". שלומי הוניג(צילום: רומן חנוכייב)

     

    הוניג, היום תושב תל אביב, נולד בקיבוץ חפץ חיים. בהמשך עקרה המשפחה למושב כפר אחים, שם גרו הורי אימו שהיו בין מקימי המקום, יחד עם שכניהם, משפחת גנץ ומשפחת כ"ץ (ההורים של הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, בני גנץ, ושר התחבורה והשר לענייני מודיעין, ישראל כ"ץ).

     

    מה החלום הבא?

    "לכבוש במות", הוא מחייך. "בנעוריי למדתי בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, ושם גם קיבלתי את ההזדמנות הראשונה להיות חזן. מאז, כל שנה בימים הנוראים, אני עובר לפני התיבה בבתי כנסת בארץ, ופעם אחת גם בחו"ל.

     

     

     

    "עכשיו אני רוצה שהאלבום שיצרתי יגיע לאוזניים נוספות וחדשות. נכון שההורים שלי נורא משוויצים לחברים על הבן שהקליט אלבום, אבל אני רוצה להופיע לא רק בבית החולים איכילוב, שם אני מתנדב בקביעות במסגרת הרכב שנקרא 'השכנים של איכילוב'".

     

    התווים הנשכחים מהאנציקלופדיה הגרמנית (צילום: רומן חנוכייב)
    התווים הנשכחים מהאנציקלופדיה הגרמנית(צילום: רומן חנוכייב)

     

    הוניג מוסיף כי "מעבר להיותו תיעוד לתרבות שאבדה, האלבום הזה מחיה ומוציא ריגוש מיוחד למנגינות השכוחות. כולי תקווה שהשירים הללו יחזרו לבמה הראויה להם ולמקומם המחודש בהיסטוריה".

     

    • שלומי הוניג יופיע היום (ד', 16/5), במתחם התחנה הראשונה בירושלים. הכניסה חופשית.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים