"מי היה נותן לנו סיכויים ב-48'?"

"מה זה להיות רוסי? להיות רוסי זה לדעת את ההיסטוריה שלך, לדבר את השפה שלך", מספר אסיר ציון, הפרופסור שמעון לויט, "כשהשלכנו את התובנות האלה ליהודים,

אז אמרנו, טוב, צריך לדעת את ההיסטוריה שלנו".

בעודו לומד פיזיקה בלנינגרד (סן פטרסבורג בימינו), החל ביחד עם חבריו להתחבר למורשת היהודית שלו, בעיקר דרך לימוד היסטוריה והשפה העברית,  "חלק גדול מהפעילות שאני עשיתי לפחות היה לארגן קבוצות צעירים, לחשוף אותם לתרבות היהודית. ואז התחילו מעצרים. הואשמתי בפעילות אנטי-סובייטית ושם נשפטתי לשנתיים".

ידיעה בנושא מעיתון בשנת 1973

ב-1 לפברואר 1973 לויט נחת בישראל :" אני זוכר שבאחד מהמכתבים הראשונים שכתבתי לחברים במחנה, אמרתי: 'חבר'ה, למדנו שפה נכונה, הם מבינים אותי!'".

צפו בסיפורו המלא של שמעון לויט:

הכתבה מלווה בכתוביות להנגשה לכבדי שמיעה

סיפורו של שמעון הוא חלק מתמונת הפסיפס של החברה הישראלית, שלעיתים אנו שוכחים לראות את החלקים האנושיים בה, במיוחד אלו הפחות מוכרים. מתוך ההכרה הזו, לכבוד שנת העצמאות ה-70 של ישראל, יצאו כ-150 סטודנטים מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, לספר את הסיפור הזה.

סיפורים קודמים שהוצגו בפרויקט:

בת 13, לבד, באוטובוס עם מחבלים

"היא קראה לי אילנה, ואני רציתי להתנער מעצמי"

"תגידי, למה לא כל החרדים כמוך?"

"בין העמים ה'יהודי' וה'ערבי', אין סכסוך"

"אני מגדלת אותה כ'יהלי' לא כ'תסמונת דאון'"

במסגרת הפרויקט, שנקרא "מעשה ב-70", הם אספו 70 סיפורים אנושיים, אישיים ומרגשים ב-70 סרטונים קצרים, שצולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של הסטודנטים. המיזם נולד כחלום שדחפו ד"ר עדי קול, דיקנית הסטודנטים והבוגרים, ופרופ' אלון רוזן, מרצה וחוקר בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, בשיתוף עם מיזם 'דיבור אחר'.

מטרת הסרטונים היא לתת במה וקול למגוון רחב של קהילות, אוכלוסיות וזהויות בחברה הישראלית - גם כאלה שבדרך כלל קולן אינו נשמע וסיפורן פחות מוכר. הסרטונים מציגים סיפורים מרגשים ואותנטיים על אזרחים שונים במדינה - יהודים, נוצרים, מוסלמים, מכל חתכי הגיל, המוצא והעדה. המפגש מאפשר לצופים להיחשף לנקודות המבט השונות בחברה הישראלית, להכיר את המרכיבים אותה וליהנות מהפסיפס החברתי המגוון.

• מדי שבוע יעלה ב-ynet מעורבות, סרטון אחד מ-70 הסרטונים שהופקו במסגרת הפרויקט.