שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרי שגורשו והושמדו: היהודים חוזרים לעיירה היהודית במזרח אירופה
    מפת ציוני הקברים באוקראינה כוללת כבר היום יותר אתרים מאשר זו שבארץ ישראל והזרם הבלתי פוסק של מבקרים במז'יבוז' של הבעל שם-טוב הביא ליוזמה שאין שנייה לה: חידוש השטעטל בבתים המקוריים, המטים לנפול, שבהם חיו יהודים עד לפני 90 שנה

     

    סיור במז'יבוז'    (shiezoli)

    סיור במז'יבוז'    (shiezoli)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מות העיירה" הוא שם ספרו של גדול חוקרי השואה, הפרופ' יהודה באואר, המתחקה אחר דעיכתן ומותן של שבע עיירות יהודיות מובהקות ונודעות במזרח אירופה בתקופת השואה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     


     

    שבע העיירות ש"מתו" מייצגות יותר משלושת אלפים עיירות ש"נמחקו", כהגדרתו של ההיסטוריון עומר ברטוב - ואיתן מתה ונמחקה תופעה תרבותית-סוציולוגית-היסטורית ייחודית שאפיינה את חייהם של מיליוני יהודים במשך מאות בשנים - השטעטל.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    עשרות ואולי אף מאות סופרים ויוצרים ביקשו להנציח את החיים בעיירה היהודית, כמו אנטבקה של טוביה החולב, ותיארו בציוריות אך גם בריאליות רבה את הווי החיים בעיירה. די באזכור שלושת חתני פרס נובל, ש"י עגנון (מבוצ'ץ'), יצחק בשביס-זינגר (מבילגורי) ואלי ויזל (מסיגט) - וכן את הסופרים (בעברית וביידיש) שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, יוזף רות ושלום אש; האמן מארק שאגאל וכותבי זיכרונות כחיים צ'מרינסקי, יחזקאל קוטיק, יחזקאל קרמרמן ורבים נוספים.

     

    מרביתם לא כתבו בסגנון הנוסטלגיה המתקתקה של "כנר על הגג", אלא הותירו בידינו, מחד גיסא, תמונה צבעונית, תוססת וחיה של החיים היהודיים - אך מאידך גיסא, מתחו בספריהם ביקורת נוקבת על העוני המנוול, הקנאות הדתית, הפוליטיקה הפנים-קהילתית והיחסים עם מי שאינם יהודים: כפריים קשיי יום, אנשי דת, אנשי מדינה ואצילים עשירים.

     

    קבר הבעל שם טוב, מז'יבוז' (צילום: יואל רפל)
    אחד מאתרי היהדות המרכזיים כיום. קבר הבעל שם טוב, מז'יבוז'(צילום: יואל רפל)

     

    אלא שיש מי שהחליטו שהגיע הזמן להחיות את העיירה היהודית, לבנות אותה מחדש, להחזיר יהודים לחיים בקרב גויים, וליצור מחדש, גם אם באופן מלאכותי, את החיים שהיו במקום שבו התרחשו.

     

    קשה לזהות האם יש גוף או ארגון אחד העומד מאחורי התופעה העכשווית המתרחשת בעיקר ברחבי החלק המערבי של אוקראינה, אך אין ספק שכבר אי אפשר להתעלם מהיישובים היהודיים החדשים-ישנים המוקמים במרחב שבו הושמדו לפני 77 שנים יותר משני מיליון וחצי יהודים.

     

    השטעטל שבין קייב ללבוב

    המרחק בנסיעה בין קייב בירת אוקראינה לעיירה מז'יבוז' הוא מעט יותר משלוש שעות, מרחק בהחלט לא גדול במושגים של מדינת הענק הזו. אבל המרחק בין אורחות החיים בעיר הגדולה (4 מיליון תושבים) לעיירה הקטנה (כ-2,000 תושבים בלבד) הוא המרחק שבין אור לחושך, בין שמים לארץ.

     

    מז'יבוז' (צילום: ג'פרי זקס)
    התיירות העניפה הולידה געגועים? מז'יבוז' היהודית בדרך(צילום: ג'פרי זקס)

     

    קשה למצוא חוט מקשר בין הבתים המפוארים של שדרות קריצ'טיק המרכזיים של קייב - לבתים ברחוב הבעל שם-טוב (שם הרחוב כתוב בשלטים גם בעברית), שהוא העמוס ביותר בתנועה בעיירה מז'יבוז'.

     

    בנסיעה של חצי יום בין העיר הגדולה לעיירה החצי-נידחת, שרק אוטובוסים של תיירים יהודיים מעוררים אותה לחיים, אנחנו עוברים בעיר האפורה ז'יטומיר, שהייתה ממוקדי ההשכלה היהודית, כדי לא להחמיץ את הביקור בבית שבו היה גר בצעירותו המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק.

     

    מאתר בית הדפוס העברי הנודע שפעל בעיר אנחנו ממשיכים אל ברדיצ'ב, השוכנת במרחק 40 ק"מ ואשר כונתה "ירושלים של ווהלין" ונודעה כעירו של "סנגורם של ישראל", רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. אוהל קברו הבולט בבית הקברות שמצבותיו בצורת מגפיים, מושך אלפים (ואף יותר מכך) מידי שנה.

     

    מברדיצ'ב שרחובותיה ריקים, מרבית החנויות בה סגורות, תושביה אפורים וחזות פניהם קשה - אנחנו ממשיכים בכביש צר בדרך אל מז'יבוז', עירו של הבעל שם-טוב, מייסד תנועת החסידות, שיום הולדתו כמקובל אצל החסידים חל בחודש אלול, ועל ציון קברו – הילולה גדולה.

     

    שריד מדכא לתפארת העבר

    הבעש"ט (כפי שנודע בקיצור) התגורר בעיירה נידחת זו במשך כעשרים שנה ויותר, ומכאן החל להפיץ באופן ממשי את תורתו. מה מצא במז'יבוז', שרק אמירת שמה שוברת לישראלים רבים את השיניים? העיירה הריקה והעלובה של היום היא שריד מדכא לתפארת העבר.

     

    מז'יבוז' היהודית (צילום: יואל רפל)
    היכונו היכונו: נדל"ן יהודי במז'יבוז'(צילום: יואל רפל)

     

    לפני 250-300 שנים לא הייתה זו כלל עיירה קטנה, ענייה וחסרת תושבים - אלא אחת הגדולות שבעריה של אוקראינה. באותם ימים הייתה מז'יבוז' מרכז אוכלוסין ומסחר גדול בהיקפו, שמנה בין 5,000 ל-10,000 תושבים, פי-חמישה ממספרם היום.

     

    הייתה זו עיר מחוז ושלטון שבה התיישב מייסד החסידות, ובתוכה ומתוכה התפשטה התנועה הרוחנית-חברתית שייסד ואשר חוללה, ועדיין מחוללת, מפנה עצום בהיסטוריה היהודית ובחיים היהודיים.

     

    לצד קברו של הבעש"ט הוקם "פנתיאון" - בית הקברות של התנועה החסידית המושך גם היום, ואולי בעיקר היום, עשרות אלפים העולים לרגל מידי שנה. הצלם שייזולי (shiezoli) היטיב לתעד זאת, כפי שניתן לראות בווידיאו המצורף.

     

    בעיירה ששליש ויותר מתושביה היו יהודים - שטעטל על כל מאפייניו - התגבשה שכונה יהודית שהתרכזה סביב בית מדרשו ובית הכנסת של הבעל שם-טוב, ומוסדות תורה, בתי כנסת ובתי מדרש נוספים הוקמו עבור מאות היהודים שגרו בעיר, וההמונים שבאו להצטופף בקרב האדמו"רים השונים בשנים מאוחרות יותר.

     

    כל "הממלכה" של השטעטל היהודי שנבנתה מימיו של הבעש"ט ובימי פריחת החסידות, נעזבה ונחרבה בעקבות השואה שלאחריה לא נותרו עוד יהודים במז'יבוז'.

     

    השטעטל קם לתחייה

    תנועת התיירות היהודית לאוקראינה, שמרביתה ישראלית - הולכת ומתחזקת משנה לשנה. עבור החרדים שמרבים לפקוד את האיזור מדובר לפעמים בתירוץ היחידי לצאת לביקור בחו"ל, מאחר וההלכה אוסרת על נסיעה לצרכי בידור. ככל שעולה מספר התיירים ומתארכת השהות באוקראינה, עולה הצורך בפיתוח עוד ועוד אתרי ביקור בעלי גוון ומשמעות יהודיים.

     

    אוהל הבעל שם טוב במז'יבוז' (צילום: shiezoli)
    מבט על: אוהל הבעל שם טוב במז'יבוז'(צילום: shiezoli)

     

    זאת ועוד, לצד נוסעים שנסיעתם מתאפיינת ב"עלייה לרגל" לקברי צדיקים (בראש ובראשונה אומן, מז'יבוז' וברדיצ'ב) - ישנה תיירות של מטיילים הנוסעים לסמינרים, תיירים בעקבות הספרות העברית (ביאליק, עגנון, אצ"ג ועוד), תלמידים בעקבות מבשרי הציונות (ז'בוטינסקי, אחד-העם, גולדה, לוי אשכול ועוד) וכמובן, החסידות.

     

    אלה האחרונים יכולים להבחין היום היטב בתנופת פיתוח באתרים היהודיים השונים. בולטת מכולם היא העיירה אומן - ואליה נוספת, בראש ובראשונה, מז'יבוז', וכן סדיגורה שליד צ'רנוביץ, בעלז שבצפון מערב אוקראינה, ועשרות ציוני קברים נוספים ששופצו בשנים האחרונות.

     

    בית מלון יהודי גדול, מסעדה כשרה, ישיבה ובית מדרש. מז'יבוז' (צילום: ג'פרי זקס)
    בית מלון יהודי גדול, מסעדה כשרה, ישיבה ובית מדרש. מז'יבוז'(צילום: ג'פרי זקס)

     

    מפת אתרי ציוני הקברים באוקראינה כוללת כבר היום יותר אתרים מאשר במפה המקבילה בארץ ישראל. הזרם הבלתי נפסק של מבקרים במז'יבוז' הביא ליוזמה שאין שנייה לה - חידוש השטעטל בבתים המקוריים שבהם חיו יהודים עד לפני 80-90 שנה.

     

    בתכנון: רחוב ישראלי

    אתה מסתובב בעיירה, רואה את הבתים ואת סביבתם - ומיד עולה השאלה: מי עתיד לגור כאן? האם אחרי שנות החורבן הגדול מחדשים את היישוב היהודי בעיירה נסתרת ועלובה במרכז אוקראינה? האם בבתים אלה יגורו המתיישבים החדשים? כיצד יקבלו התושבים המקומיים את האוכלוסייה היהודית החוזרת לעירם?

     

    מסתבר שכן, השטעטל קם לתחייה. אתה צועד כחצי ק"מ מבית המדרש המשוחזר של הבעש"ט אל עבר חלקת הקבר שלו, הנמצאת בתוך "אוהל" ענק - ורואה בית ועוד בית ועוד בית העשויים כולם מחמר וקש שעורבבו לפני עשרות בשנים. הבתים כולם סגורים ומוקפים בחבל כדי למנוע את הכניסה.

     

    יותר מעשרה בתים גודרו, והם נועדו לשיפוץ ולהתאמתם לשמש מגורים למשפחות יהודיות שיחליטו לחזור ולחיות בעיירה. האם אין חשש מהתמוטטות הבניינים שקירותיהם שסועים וקרועים? מה יעשו ילדים במקום הזה? על כך איש לא חושב ולא רוצה לחשוב.

     

    מז'יבוז' היהודית (צילום: יואל רפל)
    מז'יבוז' היהודית(צילום: יואל רפל)

     

    חסידים שהמירו את חייהם במדינת ישראל בחיים במז'יבוז' שבאוקראינה, ממהרים לספר על "העיירה היהודית" שתוקם במקום בשנים הקרובות. היום יש כבר במז'יבוז' בית מלון יהודי גדול, מסעדה כשרה, ישיבה ובית מדרש הנמצאים כולם באזור אחד.

     

    תוך שנתיים-שלוש, מבטיחים היזמים, יהיה בעיירה רחוב שכל תושביו יהודים-ישראלים. תפילות יתקיימו ב-2-3 בתי כנסת ישנים-חדשים, והעיירה שמתה במקום זה ובעוד אלפי ישובים נוספים לפני 77 שנים, תתנער כעוף החול ותקום לתחייה.

     

    •  הכותב הוא מדריך סמינרים באוקראינה בעקבות החסידות, הציונות והספרות העברית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים