כאן מדברים עברית בלבד: ברוכים הבאים לאומן הישראלית
השלטונות אוקראינים אבל התושבים ישראלים, הבנייה ישראלית והשפה השלטת היא עברית: שלטי ענק של "אומן סנטר" ו"איחוד הצלה" משתלשלים מעל בניינים, עשרות בתי כנסת בכל פינה ולא פחות - מסעדות כשרות. מה מושך מאות ישראלים לבנות את ביתם בעיר שהקהילה היהודית בה הושמדה כבר שלוש פעמים
הכניסה לעיר אומן מכל כיוון, אפורה ודוחה ואיננה מעוררת רצון רב לביקור. אלמלא הכוכב הגדול ביותר שלה, רבי נחמן מברסלב (או, נחמן מאומן) – לא הייתה דורכת כף רגלו של ישראלי בעיר התעשייתית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אבל כמאתיים שנים לאחר פטירתו ועוד שבעה עשורים מאז נרצחו בשואה כמעט כל יהודיה (קרוב ל-15 אלף נפש), הפכה אומן השוכנת במרכזה של אוקראינה, לאתר עלייה לרגל – ולא רק בחגי תשרי.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מדד הדת והמדינה: השמרנים הפכו לליברלים
- "פה טבלו עולי הרגל": סליחות במסע בן אלפיים שנה
- על חורבות בית הכנסת של וורמייזא: השופר העתיק הגיע לישראל
למעשה, עובר המקום שינוי מהותי. הכירו את העיר הישראלית אומן-עילית: ביתם של מאות ישראלים (קשה להעריך את מספרם במדויק), תופעה שהחלה בעקבות הבנייה המאסיבית סביב אתר קברו של רבי נחמן באומן.
הכול כאן בעברית
לבאים מכיוון מזרח ניתנת האפשרות לחלוף או אף לבקר בבית הקברות היהודי החדש, שראשיתו לפני כ-200 שנה ובו גם ניצבת מצבת אבן שחורה חדשה לזכרם של 30 אלף היהודים שנרצחו בפרעות 1768.
נסיעה של עוד קילומטר וחצי ברחובות המאובקים של העיר - ואנחנו ברחוב פושקין, על שם גדול משוררי רוסיה, המוליך אל "אומן עילית". ברוכים הבאים לעיר הישראלית. מרגע הכניסה לרחוב שיקלוט ב"ימים הנוראים" עשרות-אלפי מבקרים, מתנהל הכול בשפה העברית. שם הרחוב, המודעות המודבקות על הלוחות והקירות, שמות החנויות.
באזור הזה מדברים כמעט אך ורק עברית. אתה רוצה משקפיים או מכנסיים? נסיעה למז'יבוז' או כרטיס טיסה לישראל? מוצרי אוכל כשר או מקום לינה? כל התשובות וכל האפשרויות כתובות בעברית ובעברית בלבד. לא ביידיש ולא באוקראינית.
בין מז'יבוז' לאומן
"קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם, בעת שיצא מפתח הבית ולחוץ, לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה. ענה ואמר לעולם: תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, אולי תוכלו להמשיך (למשוך-י.ר.) אותי לכאן עוד פעם".
עירו של רבי נתן, דמות חשובה בחסידות ברסלב, שוכנת באמצע הדרך שבין מז'יבוז' – המקום שבו פעל הבעל שם-טוב (מייסד תורת החסידות) – לאומן שבה חי נינו, רבי נחמן מברסלב. 250 ק"מ מפרידים בין שתי הערים, המשמשות מוקד עלייה לרגל המונית של יהודים מהארץ ומהתפוצות.
בתולדות עם ישראל נודעת נמירוב לשמצה בשל הטבח הגדול ביהודי העיר שערכו הקוזאקים של חמלניצקי, במהלך פרעות ת"ח-ת"ט (1648-1649). נתן נטע הנובר, שהיה עד לאירועי אותם ימים, הותיר לנו עדות מפורטת בספרו "יוון מצולה", המשמש מקור חשוב לידיעותינו.
הד לרישומם הקשה והכואב של האירועים במאה ה-17 ניתן למצוא בכותרת הפואמה הנודעת של חיים נחמן ביאליק, "בעיר ההרגה", שפרסומה הראשון היה תחת הכותרת "משא נמירוב" (שנכתבה במקור על על הפוגרום בקישניב, 1903). העצירה ליד המזקקה הנודעת, "וודקה נמירוב", מנוצלת כדי לספר על על היהודים שנרצחו בבריכה שבנחל הצמוד למזקקה.
לכלוך והמולה בדרך לקבר
באותה נמירוב מתחיל גם סיפורו של רבי נתן, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של רבי נחמן, שזכה לתיאור ספרותי יפה בסיפורו של י.ל.פרץ, "אם לא למעלה מזה". כשעתיים מפרידות משם לקברו של רבי נחמן באומן, על כביש הנמצא בשיפוצים כבר למעלה משנתיים. את הפנייה לעיר ברסלב אנחנו עוקפים ומניחים אחרינו, אף שגם שם, בעיר הנסתרת, מתפתח בהתמדה אתר קדושה שבמרכזו קברו של רבי נתן שזכה ל"אוהל" מפואר.
בית המדרש שבו נמצאת מצבת קברו של רבי נחמן נחבא ונסתר בקצה רחוב פושקין, בין בנייני דירות רבי קומות המקיפים אותו. ככל שנוקפות השנים - ואני מכיר את המקום כבר 18 שנים - הופך אתר הקבר לדחוק יותר ונסתר יותר.
על פי התרשמותי, נראה שבתוך סבך הבניינים הנבנים כל הזמן בחוסר אסטתיות מוחלט, ובין עשרות דוכני המכירות שהוקמו בכל שטח פנוי - מאבד קברו של רבי נחמן הרבה ממשמעותו הרוחנית העליונה.
המאבק הגלוי והמכוער המתנהל סביב הקבר על תרומות הצדקה לעשרות הקופות השונות שבמקום, מעורר אי-רצון לתרום, ובמרחב החיצוני המצב אף גרוע יותר ומעורר שאט נפש מהלכלוך והאשפה שבכל פינה. המולת התגרנים והצעקות מכל עבר ההופכים את הכניסה למקום הקדוש לחולין שבחולין.
צימרים נסתרים במורד הגבעה
כדי להגיע אל הקבר עליך לעבור בין הדוכנים הצפופים ולפלס דרך אל האולם החסר סדר וצורה, שרוב הזמן ריק. בשבתות וחגים אך בעיקר בימים הנוראים, הוא משמש לתפילת המונים. בית המדרש והקבר נמצאים בפנימיותו של אותו אולם, אך זה רק אחד מבתי הכנסת הרבים הפזורים בשטח העיר היהודית-ישראלית של אומן
במורד הגבעה אל הנהר הוקמו השנה עשרות צימרים נסתרים שישמשו לאכלוס הבאים לראש השנה. החלק הגלוי של המרחב שסביב לקבר מייצג את כל הכיעור שהיה בעבר בבנייה בישראל. דומה שלאיש לא איכפת מצורתם החזותית של הבתים, ממראהו של המרחב הציבורי ומהדאגה לניקיונו.
שלטי ענק של "אומן סנטר" ו"איחוד הצלה" משתלשלים מעל בניינים, שלטי קונדיטוריית "האופה הנאמן" וחברת הנסיעות "פאיכלה", ועוד עשרות שלטים על חנויות ושירותים תלויים על כל הבתים שבמתחם הגדול. אין ולו בניין אחד שקירותיו ריקים מפרסומות.
גם תמונת הרב עובדיה, המתנגד הגדול למתרחש באומן בכלל ובראש השנה בפרט, "גוייסה" לעיר הישראלית והיא תלויה לאורך קיר בית רב-קומות, כמעין "הכשר". קשה להסתובב בעיר הישראלית של אומן הגדושה מבנים מכוערים ובתי מלון מאולתרים, וקשה עוד יותר להבין את אותם ישראלים לא מעטים, המעדיפים לנטוש את מדינת ישראל ולבנות את ביתם באומן האוקראינית שהקהילה היהודית שבה הושמדה כבר שלוש פעמים.
אומן נבנית בעיקר על ידי יהודים ולמען יהודים, ואחרי הביקור בה לא נותר אלא ללכת בדרכו של רבי נחמן, ולהינפש בסיור התרגעות ב"גני סופיה" שבנה אחד מצאצאי משפחת הגרף פוטוצקי, למען אהובתו היוונייה.
רבי נחמן שוודאי סייר בגן השמור היום על ידי אונסק"ו, כתב את מילות השבח לעשבים והעצים, מילים ששימשו יסוד והשראה לשירה של נעמי שמר, "שירת העשבים".
- ד"ר יואל רפל הוא מדריך סמינרים באוקראינה בעקבות החסידות, הציונות והספרות העברית.
לפנייה לכתב/ת 
