שתף קטע נבחר

מדד הדת והמדינה: השמרנים הפכו לליברלים

הדו"ח השנתי העשירי של ynet ועמותת חדו"ש לערב ראש השנה התשע"ט: 67% מזהים הדתה ו-84% מתנגדים לכל כפייה, אך 51% מהנישאים היו מעדיפים לעשות זאת כדת משה וישראל - מבחירה. המחקר חושף מגמות מפתיעות בציבור הדתי: מתמיכה של מצביעי הבית היהודי בהפרדת הדת מהמדינה ועד נכונות חרדית לשבירת מונופול הרבנות

 

גם בתשע"ח הדת והמדינה לא אכזבו: גיור וגיוס, מרכולים וכשרות, כותל ושבת, הדתה, הדרה והפרדה – מהכול היה לנו, והרבה. משברים קואליציוניים פרצו ונעלמו, פוליטיקאים איימו והתקפלו, כותרות העיתונים זעזעו, והתחום הנפיץ הזה הכתיר מחדש את היחסים בין חרדים לחילונים כקונפליקט הקשה ביותר בחברה הישראלית – גם בשנה זו.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

דו"ח מדד הדת והמדינה של ynet ועמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) מציין עשור, וזו הזדמנות טובה לצלול לעומק הנתונים. אלה מלמדים, לראשונה באופן ברור וחד, על מגמה מרתקת של תנועה ליברלית בתוך הציבור הדתי האורתודוכסי: רוב מצביעי הבית היהודי תומכים בהפרדת הדת מהמדינה, וחרדים רבים מבקשים לשבור את מונופול הרבנות ודוגלים בחופש דת לאזרחים.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

מדד 2018 נערך על ידי החוקרים רפי סמית ואולגה פניאל ממכון סמית, וכלל 800 משתתפים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המירבית: 3.5%).

 

ככלל, המתח הדתי-חרדי, שהוא תוצר ישיר של החיבור השנוי במחלוקת בין דת ומדינה, מבסס את מעמדו כקשה ביותר בעיני הציבור על פני כל הקונפליקטים האחרים של החברה הישראלית. 44% הציבו אותו במקום הראשון המפוקפק, כאשר המתח הפוליטי בין שמאל לימין שני לו עם 40%. אחריהם ברשימה, ובפער עצום: יחסי עשירים-עניים - 6%, מזרחים-אשכנזים - 3%, "אחר" (כולל המתח היהודי-ערבי) – 2% ויחסי עולים-ותיקים - 1%.

 

מותם של ערכי המפד"ל

66% מהמרואיינים תומכים בפיתרון ה"קל" והלא ריאלי של הפרדת הדת מהמדינה (ואולי דווקא משום שמדובר בתרחיש תיאורטי), ואילו 34% מתנגדים לכך. פילוח הממצאים חושף, כאמור, נתון מדהים: 59% ממצביעי הבית היהודי בבחירות 2015 תומכים בצעד דרסטי זה (לעומת 39% בלבד בשנה שעברה) – מה שנראה כהפניית עורף לערכים הבסיסיים ביותר של תנועת המפד"ל ההיסטורית, שעל בסיסה קמה מפלגתם כיום.

 

  ()

גם בקרב החרדים הולך וגדל שיעור התמיכה בהפרדת הדת מהמדינה, והוא עומד על 19% (בכללם 18% ממצביעי יהדות התורה ו-10% מש"ס). לעומתם, הדתיים וקבוצת המסורתיים המגדירים עצמם "קרובים לדת" נשארים נאמנים לחיבור בין דת ומדינה, ואילו המסורתיים האחרים, כמו גם החילונים, מעדיפים את הניתוק.

 

ניתוח נוסף של הנתונים מצביע על כך שהדור הצעיר (משתתפי הסקר עד גיל 29) מחזיקים בעמדות שמרניות יותר בנושאים אלה ביחס לקבוצות הגיל 49-30 ו-50+. גם בקרב המבוגרים יותר, ככל שעולה גיל המרואיינים כך הם משקפים דעות ליברליות יותר לאורך המחקר כולו. פילוח אחר מלמד, כצפוי, על פערים דומים גם בין הישראלים הוותיקים, המתגלים שוב כמסורתיים יותר - לעולים החדשים, המבטאים בדרך כלל עמדות "חופשיות" מהם.

 

נישואים אורתודוכסיים - במגמת ירידה

פיתרון מאוזן יחסית ומתון יותר מהפרדת הדת מהמדינה הוא "לקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם" (כפי שניסחו זאת החוקרים בסקר), ובישראלית מדוברת: "חיה ותן לחיות" - ערך ליברלי מובהק בפני עצמו, הזוכה לאהדה גורפת עוד יותר, עם 84% מהנשאלים - כולל 60% מהדתיים ו-43% מהחרדים, וב"פוליטית" - 80% ממצביעי הבית היהודי, 50% מש"ס ו-47% מיהדות התורה.

 

  ()

כך גם בשאלת היחס של המדינה לקונסרבטיבים והרפורמים: 66% תומכים בהשוואת מעמדם לזה של האורתודוכסים – כולל 54% ממצביעי הבית היהודי (לעומת 30% ב-2017) ו-19% מהש"סניקים (3%).

 

  ()

 

בהתאם לגישה הסובלנית הזו, 70% הביעו תמיכה בהכרה של המדינה בכל סוגי הנישואים הנערכים בישראל - דתיים מסוגים שונים או חילוניים - סוגיה שמשפיעה כמעט על כל אזרח. מדובר בנתון שיא שמשקף את מגמת הזינוק ביחס לשיעור התמיכה שנרשם במדד הדת והמדינה הראשון (שנערך בשנת 2009) ועמד אז על 53%. גם בנושא זה רוב מצביעי הבית היהודי - 55% - השיבו "בעד", לעומת 42% בלבד בשנה הקודמת, 2017.

 

מנגד, הדתיים והחרדים, שבשאלה אחרת תמכו באחוזים גבוהים בחופש הדת - דווקא מתנגדים באופן גורף להכרה בנישואים שאינם אורתודוכסים, וכך השיבו 78% ו-94% מהם (בהתאמה). עם זאת, גם כאן ניתן להצביע על מגמת פתיחות בקרב השמרנים: 12% ממצביעי ש"ס ו-6% מיהדות התורה תומכים בצעד כזה (לעומת 13% ו-0% בשנה שעברה).

 

כשנשאלו על מסלול הנישואים המועדף עליהם באופן אישי (במידה שהכול היה אפשרי ומוכר בישראל), השיבו 47% מהמרואיינים כי היו בוחרים לעצמם או לילדיהם בטקס חופה אורתודוכסי, על פי ההלכה, לעומת 31% שמעדיפים חתונה אזרחית, 14% אירוע דתי רפורמי או קונסרבטיבי ו-8% שמסתפקים בחיים משותפים עם בן או בת הזוג, ללא נישואים.

 

  ()

 

הטקס האורתודוכסי אמנם הפופולרי מכולם, אך הוא נמצא במגמת ירידה (מ-61% ב-2013 ל-47% כיום) לעומת עלייה בהעדפת הנישואים האזרחיים (19% ב-2015, 31% ב-2018). גם 19% ממצביעי הבית היהודי בחרו באפשרות האחרונה (במדד אשתקד – 6%) ו-75% מהם מעדיפים נישואים על פי ההלכה (84% במדד הקודם).

 

נראה כי ההצהרות הסובלניות המפתיעות של המשתתפים השמרנים בסקר ביחס לחייו הפרטיים של האחר ולחופש הבחירה שלו, אינן תקפות כאשר על הפרק שאלה מתחום המעמד האישי, משום שלו עשויה להיות השפעה על אנשים נוספים – צאצאים ובני משפחה קרובה, וגם כאלה שבמעגלים רחבים יותר, בגלל קשרי נישואים.

 

אפשר שמכאן נובעת ההתנגדות להכרה בטקסי חופה וקידושין שאינם כדת משה וישראל – וגם בגיור שלא נעשה על פי ההלכה. 51% ממשתתפי הסקר סבורים כי אין להכיר בגיורים רפורמים או קונסרבטיביים. עם זאת, 42% מתוכם תומכים בהוצאת תחום זה מידיה הבלעדיות של הרבנות הממלכתית ופתיחתו לתחרות בין גופים אורתודוכסים.

 

שליש ממצביעי ש"ס: לשבץ אישה במקום ריאלי

ועתה למחלוקת שקורעת את ישראל בשנה האחרונה: הדתה, או שמדתה? 67% ממשתתפי הסקר אמרו כי הם שותפים לתחושה לפיה בשנים האחרונות מתחזקות מגמות דתיות בחסות ובמימון המדינה, המתבטאות בין היתר בהדרת נשים במרחב הציבורי ובחיזוק תכנים ותוכניות בחינוך הממלכתי ובצה"ל המבוססים על תפיסת עולם דתית. מיעוט מאלה המזהים זאת, אמרו כי זהו דבר מבורך בעיניהם. כצפוי, רוב הציבור הדתי והחרדי לא מרגיש כך – וכך גם בקרב מצביעי הבית היהודי.

 

  ()

 

אמרנו הדרת נשים? 71% מתנגדים באופן לכך באופן מוחלט – אף במקומות כמו מוסדות אקדמיים וקופות חולים ובאירועי תרבות שבהם הציבור מבקש זאת. זו גם עמדתם של 62% ממצביעי הבית היהודי. זאת ועוד: 80% אמרו כי הם בעד תיקון חוק המפלגות באופן שיחייב מפלגות חרדיות לשבץ נשים במקומות ריאליים ברשימותיהן. בין התומכים גם 28% ממצביעי ש"ס, 16% מיהדות התורה ו-73% מהבית היהודי.

 

"חוק המרכולים" המאפשר לשר הפנים לפסול חוקי עזר חדשים של הרשויות המקומיות המתירים פתיחת עסקים ביום המנוחה, הסעיר בשנה האחרונה את המערכת הפוליטית ועורר מחדש את המחלוקת הקשה בציבור על אופי השבת בישראל. 68% ממשתתפי הסקר אמרו כי הם מתנגדים לחוק החדש, ובכללם 57% מהמסורתיים הקרובים לדת, 54% ממצביעי הבית היהודי וגם 14% מש"ס – המפלגה שהעומד בראשה, השר אריה דרעי, היה הדוחף העיקרי לאישורו.

 

80%: לחייב את החינוך החרדי בליבה

ועוד בנושא השבת: 72% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה במתכונת מלאה או מצומצמת – כולל 66% ממצביעי הבית היהודי. רק 29% מעדיפים את שימור הסטטוס-קוו או אף לצמצם את תנועת האוטובוסים ומוניות השירות הקיימת כיום.

 

  ()

ואיך מתייחסים לשבת משתתפי הסקר עצמם? 33% לא שומרים אותה על פי ההלכה אבל רואים בה "יום מנוחה בעל אווירה מיוחדת", 27% הם שומרי שבת במובן המסורתי של המושג, 20% מקיימים חלק מהמצוות והמנהגים התלויים בה, כמו קידוש והדלקת נרות, ומבחינת 20% נוספים זהו "יום חופש רגיל ככל הימים" – ובהם 41% מהחילונים.

 

  ()

אז מאבקי השבת אולי מאחוריה, אבל מעבר לפינה, עם חזרת הכנסת מן הפגרה, מחכה לקואליציה המשבר הבא – חוק הגיוס. ומה חושב הציבור? 39% סבורים כי יש לחייב את כל תלמידי הישיבות לכל הפחות בשירות לאומי ו-29% מתעקשים על שירות צבאי מלא.

 

בסך הכל, 68% שתומכים בגיוסם לשירות המדינה (71% ממצביעי הבית היהודי). 15% נוספים אמרו כי יש להגדיר מכסת פטורים קבועה ומצומצמת עבור תלמידים עילויים שתורתם אומנותם - ואת השאר לגייס. רק 17% מהמרואיינים מסכימים עם המצב הקיים שבו הצעירים החרדים ברובם המוחלט אינם משרתים.

 

  ()

אגב כך, 79% סבורים כי יש לבטל לחלוטין או לקצץ ביותר מ-50% את תקציב הישיבות (וכך גם 82% ממצביעי הבית היהודי). 80% קוראים לחייב את מוסדות החינוך החרדיים להכניס לתוכנית הלימודים שלהם את מקצועות הליבה (זו גם עמדתם של 76% ממצביעי הבית היהודי ו-39% מש"ס). 82% אומרים כי יש לכפות ולאכוף זאת באמצעות שלילת תקציבים ממשלתיים או קנסות כספיים.

 

הרוב: בעד כשרות אורתודוכסית

שנת התשע"ז (הקודמת) נחתמה בפסיקה דרמטית של בג"ץ שאישר לראשונה לבתי עסק מתחום המזון להציג את עצמו ללקוחותיו בתעודה כתובה ככשר (ללא השימוש בשורש כ.ש.ר) גם אם אינו מושגח על ידי הרבנות המקומית, מבלי שהדבר ייחשב כעבירה על חוק איסור הונאה בכשרות. בעקבות כך, השיק ארגון רבני צהר לפני כחצי שנה, מערך השגחה פרטי משלו שנתפס כמתחרה ברבנות.

 

  ()

במאבק הציבורי והמשפטי הזה עוד לא נאמרה המילה האחרונה, אבל אם לשפוט על פי מדד הדת והמדינה - הרי ש-80% תומכים בהפרטה, בהם גם רוב הדתיים ו-40% מהחרדים, ומזווית הסתכלות אחרת – 79% ממצביעי הבית היהודי ו-45% מיהדות התורה. עם זאת, גם בנושא זה 51% מעוניינים להשאיר את הסמכות בתחום הכשרות בידי האורתודוכסים – בין אם תוך שימור מונופול הרבנות הממלכתית ובין אם לאו.

 

ככלל, 76% אינם שבעי רצון מפעילות הממשלה בנושאי דת-מדינה, והתחושה הזו חוצה כמעט את כל המגזרים והמפלגות: חרדים, מסורתיים וחילונים, ממצביעי יש עתיד ועד יהדות התורה, מהבית היהודי ועד מרצ - בכולם נמצא רוב שאינו מרוצה מההתנהלות בסוגיות אלה (למעט הציבור הדתי, ש-54% ממנו שבעי רצון, ותומכי ש"ס, אצלם המצב הוא 50%-50%). האם העובדה שכל הצדדים מתלוננים מלמדת שהממשלה דווקא עושה את הדבר הנכון? אפשר לשאול את מצביעי הליכוד. מתברר שאפילו הם לא מרוצים.

 

אז אם לדעת הישראלים הכנסת מפשלת, מה הם חושבים על פעילות הפדרציות והארגונים השונים של יהדות התפוצות לחיזוק חופש הדת והפלורליזם כאן אצלנו? 68% אמרו כי הם תומכים בפעילות זו ואילו 32% מתנגדים לה. החרדים והדתיים, כצפוי, לא אוהבים את ההתערבות הזרה בענייניה של ישראל, ואילו המסורתיים והחילונים בעדה. וכן, גם 54% ממצביעי הבית היהודי.

 

שנה רוויית סערות

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, התייחס לממצאי המחקר ואמר: "גם בקרב הציבור המגדיר עצמו דתי, ובמיוחד בציונות הדתית, קיימות תת-קבוצות ומתפתחת קבוצה דתית ליברלית, אשר מקפידה על שמירת מצוות אך גורסת 'חיה ותן לחיות', היינו – מכירה בזכותו של שאר הציבור לחיות את חייו כרצונו וללא כפייה".

 

"זוהי מפת דרכים לסדרי העדיפויות של הציבור, אך השלטון מתעלם מרצון העם". אורי רגב (צילום: לימור אדרי)
"זוהי מפת דרכים לסדרי העדיפויות של הציבור, אך השלטון מתעלם מרצון העם". אורי רגב(צילום: לימור אדרי)

 

"הייתה זו שנה רוויית סערות בתחום הדת והמדינה", הוסיף רגב, "אשר בה התגברו המחלוקות לא רק בין חילונים לדתיים, אלא גם בין הממסד הרבני לבין האורתודוכסיה הליברלית, בין ישראל למנהיגות היהודית בתפוצות ובין הזרמים הלא-אורתודוכסיים לבין הממשלה. סוגיות שבת, שוויון מגדרי, גיוס אברכים, הדתה, מעמד קהילת הלהט"ב, גיור ועוד העסיקו תדירות את הכנסת, הממשלה והתקשורת".

 

לדבריו, "המדד מהווה מפת דרכים לסדרי העדיפויות של הציבור בתחום יחסי הדת והמדינה, כאשר בראש הרשימה - קיצוץ כספי המדינה לישיבות ולממסד הדתי, נישואין וגירושין אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת. המסקנה העולה בברור מממצאי המדד המקיף והשיטתי ביותר המתקיים בישראל לבחינת עמדות הציבור היהודי בנושאי דת ומדינה היא כי לא זו בלבד שראשי השלטון אינם מייצגים את הציבור אלא שהם מתעלמים אף מרצונו של ציבור בוחריהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דתיים-חילונים - הקונפליקט הקשה ביותר
מומלצים