שתף קטע נבחר

בית המשפט: תחנה חרדית הדירה נשים ותפצה במיליון שקלים

תחנת הרדיו "קול ברמה" תידרש לשלם פיצוי למאזינותיה בסך מיליון שקלים, לאחר שסירבה להשמיע נשים באופן גורף בתחנה. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את התובענה הייצוגית, והוסיף כי היה פוסק סכום של למעלה מעשרה מיליון שקלים, אלא שהתחנה לא תעמוד בתשלום. "יש לקחת בחשבון את עוצמת הפגיעה בחברות הקבוצה"

לראשונה: תחנת רדיו חרדית תשלם מיליון ש"ח משום שסירבה להשמיעה נשים בתחנה, כך קבע היום (ה') בית המשפט המחוזי בירושלים. "מדובר בתובענה ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית של ממש, שעשתה לראשונה שימוש במוסד התובענה הייצוגית ככלי לקידום שוויון ולמניעת הפליה מגדרית", כתבה השופטת.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

התובענה הוגשה בשנת 2012, בדרישה לשלם פיצוי בסך 104 מיליוני שקלים למאזינות, לאחר שמאז הקמתה בשנת 2009 ועד 2011 לא הושמעו נשים בתחנת הרדיו "קול ברמה". בשנת 2013, לאחר שהתחנה התחייבה לתקן את המצב, פרסם דו"ח של "יפעת" נתונים ולפיהם לא חל שינוי מהותי בהשמעות נשים בתחנה החרדית וכי 95% מעלל שידורי התחנה – ללא נשים.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

התובענה התקבלה לפני ארבע שנים בדיוק. מאחוריה עמדו עמותת "קולך", באמצעות עו"ד אסף פינק ונעמי מה נעים, וכן עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, תוך ביקורת קשה מצד השופטת, גילה כנפי שטייניץ, כלפי התחנה – וערעור של "קול ברמה" לעליון, שנדחה.

 

"נזק לא ממוני של תסכול"

כיום הגיע הדיון בעניינה לסיומו, עם הפסיקה על סך מיליון שקלים - סכום שיועבר לקרן תובענות ייצוגיות שתחליט כיצד לחלקו לטובת תוכניות להעצמת נשים מסורתיות, דתיות וחרדיות. בית המשפט התרשם מאמינותו של סקר מקצועי שהגישה "קולך", ולפיו לפחות 20% ממאזינות התחנה נפגעו במידה רבה ובמידה רבה מאד ממדיניות אי השמעת נשים בתחנה.

 

בית המשפט קבע כי הואיל ולתחנה מאזינים כ-200 אלף בתי אב, ובהנחה שבכל בית אב מאזינה לפחות אישה אחת לשידורים – הרי שלפחות 40 אלף נשים נפגעו מהתנהלותה המדירה של "קול ברמה". השופטת קבעה כי מדובר ב"נזק לא ממוני של תסכול, צער, עלבון, תחושת השפלה, תחושות של פגיעה בכבוד ובערך העצמי, העמקת תפיסות של נחיתות נשית ומניעת השפעה על סדר היום הציבורי".

 

בפסק הדין צוטטו טענות התחנה כי מטרת הקמתה הייתה "לענות על צרכיו של הציבור החרדי", שאותו הגדירה "ציבור המודר לחלוטין מאפשרות להשתתפות פעילה בשיח הציבורי בישראל ומשוק התקשורת". עוד ביקשו, לתקן "תחושות עוול, קיפוח וניכור", ואולם, קבעה השופטת בנחרצות, "הנתבעת נהגה ממש באותו האופן במחציתו של אותו ציבור מודר".

 

"פגיעה בזכויות יסוד"

בית המשפט ציין כי היה קונס את התחנה בסכום גבוה מעשרה מיליון שקלים, על פי סכום של 150-300 ש"ח לאישה, אך בשל אי-יכולתה הכלכלית לעמוד בפיצוי, הוקטן הסכום למיליון שקלים בלבד.

 

"מדובר בהדרה מוחלטת, מכוונת ומוצהרת של נשים משידורי התחנה", הסבירה השופטת. "יש לקחת בחשבון את עוצמת הפגיעה בחברות הקבוצה בהתחשב בטיב זכויות היסוד שנפגעו – הזכות לשוויון, הזכות לכבוד והזכות לחופש הביטוי – וכן את משכה של הפגיעה לאורך כשנתיים וחצי".

 

השופטת הבהירה כי עוד כי מטרת הפסיקה היא לייצר הרתעה עתידית, "פיצוי שיש בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני התנהגות עוולתית ומפלה, אך מבלי לפגוע ביציבותה של הנתבעת ולסכן את המשך פעילותה של התחנה".

 

עורכי הדין ארז-לחובסקי ופינק מסרו בתגובה כי "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה במאבק בהפליה בכלל ובהדרת נשים בפרט. הוא מבהיר את חומרתה של הפגיעה של הדרה כזו, ואת המחיר שעל גורמים מדירים לשלם על מנת לפצות את מי שנפגעה מההדרה... בפרוס עלינו השנה החדשה, אנו נמשיך לפעול למען חברה שוויונית, סובלנית וצודקת וכנגד תופעות של אפליה והדרה".

 

"תביעה קנטרנית"

ב"קול ברמה" כינו את התביעה "בלתי סבירה" ואמרו כי בית המשפט העליון אף הגביל אותה לתקופה של כשנתיים לאחר הקמת התחנה. "כיום, קבע בית המשפט, אין כל אפליה ב'קול ברמה'".

 

על ארגון "קולך" אמרו כי הוא "לא מייצג כלל את מאזינות 'קול ברמה', וזאת בלשון המעטה, ולא הצליח להציג במשך שנים ולו אישה חרדית אחת שהצהירה כי נפגעה מהתנהלות התחנה. הארגון דרש פיצוי חסר היגיון של 104 מיליון ש"ח, שצומצם לפיצוי של 22 מיליון שקלים, והשופטת דחתה 95% מהתביעה מתוך הבנה כי צעדיה של התחנה לא נבעו מרצון לפגיעה בציבור הנשים, המיוצג בכבוד ובהערכה בתחנה".

 

בתחנה הדגישו כי בית המשפט ראה חשיבות בהמשך פעילותה, וכי הרשות השנייה האריכה את הזיכיון של "קול ברמה" "על יסוד היותה מאוזנת בהיבט המגדרי", כדבריהם. "ארגון 'קולך' נחל היום כישלון בתביעה הקנטרנית, וניסיונותיו להציגו, כמו גם את דרישותיו הבלתי סבירות, כהישג - לא יצלחו". את "קול ברמה" ייצגו עורכי הדין מוטי ארד ומירב אליהו, ממשרד רון גזית-רוטנברג.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"מדיניות של נחיתות ואפליה"
צילום: shutterstock
מומלצים