שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שדה הקרב של הבחירות: זה מה שיקרה ברשתות החברתיות

    צבאות של בוטים ופייק ניוז ממומן מאיימים להשתלט לנו על הפיד בחודשים הקרובים בניסיון להטות את הכף. מי שינסה להתנתק יגלה שאפילו קבוצת הוואטסאפ של ועד ההורים הפכה לזירת התנגחויות פוליטית. והשאלה הגדולה: האם פייסבוק וטוויטר ערוכות יותר מבעבר?

    בעשור האחרון, פחות או יותר, ספגו הרשתות החברתיות המקוונות מהלומה תדמיתית-ציבורית קשה: מ"התקווה הגדולה של הדמוקרטיה" הן הפכו לאחד האיומים הגדולים על שלמותה. בשנותיהן הראשונות, טרום עידן המודלים העסקיים מבוססי הפרסומות הממוקדות, פייסבוק וטוויטר נתפשו כזירות חדשניות של מעורבות אזרחית. התפישות האלה הגיעו לשיאן בשנת 2011 עם מחאות "האביב הערבי", "אוקיופיי וול-סטריט", מחאות האוהלים בספרד ואפילו בישראל במסגרת המחאה החברתית על יוקר המחייה. אלא שבשנים האחרונות אותן רשתות חברתיות, באותם הקשרים של מעורבות פוליטית, מהוות מקור אמיתי לדאגה.

     

    בחירות ()

    בימים האחרונים, מאז הוכרז 9 באפריל כתאריך הרשמי לבחירות ועוד לפני פיזורה של הכנסת הנוכחית, הדאגות האלה נכנסו להילוך גבוה: מערכת הבחירות האחרונה שנוהלה פה הייתה בשנת 2015, רגע לפני משבר האמון ההולך ומתעצם ביכולתן של רשתות חברתיות לשמר שיח ציבורי דמוקרטי ונקי מאינטרסים, וכשההשפעה שלהן על המציאות הפוליטית עדיין מוטלת בספק. מאז, קיבלנו מנות הגונות של סטירות מצלצלות: קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 היה גדוש במתקפות חוזרות ונשנות על גופי תקשורת מסורתיים, בהטחת האשמות ב"פייק ניוז" ובמעורבות זרה. בסופו נבחר לנשיא דונלד טראמפ, אשף הטוויטר ו"העובדות האלטרנטיביות".

     

    נתניהו מכריז על הקדמת הבחירות    (צילום: ערוץ הכנסת)

    נתניהו מכריז על הקדמת הבחירות    (צילום: ערוץ הכנסת)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גם הקמפיין ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ה"ברקזיט", נוהל ביד רמה ברשתות החברתיות שנוצלו על ידי גורמים בעלי ממון ואינטרסים, בבריטניה ומחוצה לה. הבחירות לנשיאות צרפת וממש לאחרונה מחאת "האפודים הצהובים" תודלקו והותססו על גבי הרשתות החברתיות, שאת כוחן בתוך מסגרת של מערכת בחירות זכינו לראות, בזעיר אנפין, גם לפני כחודשיים בבחירות לרשויות המקומיות בישראל. אז, פייסבוק הודיעה כי הסירה אלפי חשבונות מזוייפים שנועדו להפצה של מידע כוזב, ובסופו של דבר להשפעה על תוצאות הבחירות.

     

    החשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי באמצעות רשתות חברתיות מורגש בשיח הציבורי: לפי נתונים של חברת "באזילה", העוסקת בניטור ומחקר שיח ברשת (ברשתות חברתיות, בלוגים, פורומים ואתרי חדשות), בימים שחלפו מאז ההכרזה על הבחירות הקרבות בישראל, נפח השיח על פייק ניוז נמצא בצמיחה משמעותית. 31.7 אחוזים מהדיונים שעסקו בפייק ניוז בשבוע האחרון, ביטאו חשש אמיתי מפני בחישה של גורמים בעלי אינטרסים ומהטייה של תוצאות הבחירות בישראל. ב-15.6 אחוזים מהדיונים הוזכר שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, או של מפלגת הליכוד.

     

    נפח השיח על פייק ניוז ברשת מאז ההכרזה על הבחירות ()

     

    "בוודאי שאנחנו מוטרדים, ובצדק", אומר פרופסור שיזף רפאלי, מהמרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, ומוסד שמואל נאמן בטכניון. "אני אופתע אם קבוצות לחץ כאלה ואחרות - גם בארץ וגם בעולם - לא יושבות ברגעים אלה ומתכננות איך להשתמש ברשתות חברתיות. צריך להבין שזה לא רק בתוך ישראל, בעלי עניין יושבים גם ברוסיה ובארצות הברית למשל, אלה גורמים ממומנים שמתערבים בשדה התקשורת הישראלי כבר זמן רב. אין סיבה שהם יעצרו בבתי הדפוס".

     

    לצד הפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות, רפאלי מצביע על מגמות נוספות שצפויות לקבל במה במערכת הבחירות הקרובה: "אני בטוח שיהיה שימוש ברשת לצורכי גיוס - גם של כסף וגם של פעילות. מימון המונים כבר מחלחל כאמצעי גיוס כספים למטרות פוליטיות. השימוש בוואטסאפ יהיה מאוד מרכזי. כל אחד מאיתנו, בין אם ירצה ובין אם לא, יהיה חבר ביותר מקבוצה אחת שבה יש פעילות פוליטית - בין אם זה סיוע ארגוני למטות של מפלגות, חוגי בית או הפצת שמועה כזו או אחרת. התפקיד של וואטסאפ מרכזי כל כך מפני שמשם אף אחד לא יכול להתנתק. גם קבוצה של ועד הורי כיתה ג' 2 תהיה מרחב של פעילות פוליטית.

     

    בנימין נתניהו בישיבת סיעה של הליכוד בעקבות חוק פיזור הכנסת והליכה לבחירות (צילום: EPA)
    נתניהו או הליכוד הוזכרו ב-15.6% מהדיונים על פייק ניוז(צילום: EPA)

     

    "זו מערכת הבחירות הראשונה שבה אף אחד כבר לא יגיד 'רשתות חברתיות זה בשביל צעירים'. גם סבא וסבתא נמצאים בפייסבוק. אנחנו נראה חוגי בית שמתנהלים בשיחות וידאו או בסקייפ, והרבה יותר שימוש ביוטיוב - בגלל ההעדפה לתכנים מבוססי וידאו. אבל מה שבעיניי מרתק לראות זה איך הרשתות החברתיות מחליפות את התחום של סקרים - שכל הזמן נכשלים כישלון חרוץ. הנוכחות של סקרים בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה פתטית. הם לא אמרו כלום. לעומת זה, הרשתות החברתיות כנראה יתפסו תפקיד יותר מרכזי, מכיוון שמדובר בשיטות מחקר חדשות יותר, מבוססות ביג דאטה, שאומרות 'בואו נסתכל למשל על מה אנשים חיפשו'. רשתות חברתיות ניבאו בצורה טובה יותר את התוצאות גם בבחירות לנשיאות ארה"ב, גם בהקשר של הברקזיט וגם פה בארץ בבחירות לרשויות המקומיות".

     

     

    רשתות בוטים גדולות ומתוחכמות

    הפצה של פייק ניוז והדהוד של מידע שגוי נעשים בצורה יעילה יותר באמצעות רשתות של בוטים וחשבונות מזוייפים. "בוט" בטוויטר הוא בעצם תוכנה שמאפשרת פעילות אוטומטית בפלטפורמה - כמו ציוצים וריטווטים, בתדירות גבוהה. רשתות מהסוג הזה מתארגנות בצורה לא טבעית כשכל הבוטים ברשת מהדהדים את אותם מסרים. מימדי ההשפעה של בוטים בשיח המתקיים ברשת הישראלית קיבלו תוקף בחודשים האחרונים, עם חשיפת רשתות בוטים שפעלו בטוויטר בעברית, בניסיון להשפיע על השיח הפוליטי בישראל. שתי רשתות כאלה כבר נחשפו על ידי נעם רותם, האקר ואקטיביסט שפועל בהתנדבות ובזמנו הפנוי למיגור התופעה. יחד עם שותפו לפרויקט, יובל אדם, הוא איתר את הרשתות, דיווח עליהן לטוויטר ודאג להסרתן. "היתרון המשמעותי של רשתות כאלה הוא היכולת שלהן להדהד מסרים שמגיעים מחוץ לרשת, כמו איזו כתבה שאף אחד לא היה טורח לקרוא, שפתאום מופצת על ידי צבא של בוטים", אומר רותם. "הכוח הוא לאו-דווקא בתוכן המסרים של רשת בוטים מסויימת, אלא בעוצמה ובבולטות שהיא נותנת להם".


    אנחנו צריכים להיות מודאגים יותר מרשתות בוטים מקומיות, או מכאלה שמופעלות על ידי גורמים מחוץ לישראל?

    "בגדול אין המון הבדל בין שני המקרים. רשתות בוטים הן עוד מדיום, כמו עיתון, כמו רדיו, כמו טלוויזיה וכמו אתר אינטרנט. אין באמת הבדל אם מפלגה מעלה קמפיין כלשהו או אם מדינה זרה עושה את זה. המטרה בשני המקרים היא ליצור מצג שווא של תמיכה עממית, של קונסנזוס סביב נרטיב מסויים, כדי לשכנע אנשים שהם חלק מהעדר ולא הולכים נגד הזרם. מצד שני רשתות בוטים מאפשרות לא רק הדהוד והעצמה של מסרים מסויימים, אלא גם השתקה של ביקורת. זה יכול גם להגיע למקומות של סכנה אמיתית. ראינו כבר מקרים בעולם של מה שנקרא 'דוקסינג' - כשרשתות של טרולים חושפות פרטים אישיים על מי שבוחרים להביע ביקורת. מתנגדים מקבלים איומים טלפוניים עליהם ועל בני המשפחה שלהם, וזו תופעה שאנחנו מתחילים לראות אותה גם בישראל בקרב עיתונאים ומשתמשים שמביעים דעות פחות פופולריות".


    העבודה של רותם ואדם ממשיכה, ובקרוב הם צפויים לחשוף פעילויות נוספת של רשתות בוטים: "אנחנו עוקבים כבר לא מעט זמן אחרי כמה רשתות גדולות יחסית ומתוחכמות יותר, שלפחות אחת מהן אנחנו מאמינים שמופעלת על ידי מפלגה, ועוד אחת לפחות מופעלת על ידי מדינה זרה. הרשת שפועלת מטעם מפלגה היא רשת שהושקע בה המון כסף, זה יכול להגיע למאות אלפי דולרים, והיא מחכה לפעולה. אנחנו מאמינים שלקראת הבחירות היא תתחיל להשתולל, ואנחנו נראה יותר אלימות בפיד. כרגע אנחנו צריכים לקשור את כל הקצוות כדי להעביר דיווח מסודר לטוויטר כדי שיסגרו אותה".

     

    אל החששות הללו נלווית ציפייה מהפלטפורמות עצמן: בשנתיים האחרונות, פייסבוק וטוויטר סופגות ביקורת ציבורית נרחבת בנוגע למניפולציות שמתאפשרות באמצעותן, ובשני המקרים חברות הטכנולוגיה היכו על חטא והבטיחו להשתפר. בשנה האחרונה עם חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה, במסגרתה הפרה פייסבוק את פרטיותם של 87 מיליון משתמשים לאחר ששיתפה מידע שלהם עם חברת המחקר, עלה לדיון הכוח של פרקטיקת השיווק הממוקד בהקשר של קמפיינים פוליטיים. הפרקטיקה הזו מאפשרת לא רק תפוצה של מידע שגוי, אלא גם מיקוד של המידע הזה בהתאם לפרופיל האישי של המשתמשים. שקרים בהתאמה אישית, שפוטנציאל ההשפעה שלהם גדול יותר.

     

     

    הרשתות החברתיות עושות את זה גם באמצעים טכניים - במסגרת ניקויי אורוות של חשבונות מזוייפים, ניטור חריף יותר של תכנים ושל מודעות פוליטיות, אבל גם באמצעים של הסברה: בחודש אוקטובר האחרון הגיע שון אבינס, המרכז את פעילות מערכות הבחירות בפייסבוק לארץ. יחד עם מנהלת המדיניות של פייסבוק בישראל, ג'ורדנה קטלר, הוא קיים פגישות הכנה עם ועדת הבחירות ועם יועצים פרלמנטריים.

     

    אפליקציית וואטסאפ (צילום: shutterstock)
    אי אפשר להתנתק. וואטסאפ(צילום: shutterstock)

    פייסבוק הקשיחה את המדיניות

    ראוי לזכור גם שבשנים שחלפו מאז מערכת הבחירות הישראלית הקודמת, פייסבוק הקשיחה את מדיניות ניטור התכנים שלה - באופן

    שבעצמו הקים עליה ביקורת מסוג אחר - והיא הואשמה בסתימת פיות. המאבק בפייק ניוז, שינויי האלגוריתם של הניוזפיד והתמודדות עם שפע של תכנים אלימים, מסיתים, מיניים ופוגעניים - הובילו לנקיטת צעדים חריפים בידי הרשת החברתית, ויכול מאוד להיות שפוסטים דוגמת "הערבים נוהרים לקלפיות", גם כשהם מגיעים ממקור מבוסס כמו ראש הממשלה בעצמו, כבר לא יטופלו בכפפות של משי. דוגמה ראשונה לכך ראינו מוקדם יותר החודש, עם חסימתו של יאיר נתניהו מהרשת החברתית ל-24 שעות.

     

    בטוויטר, התמונה קצת יותר מורכבת. בניגוד לפייסבוק, שלה נוכחות מורגשת בישראל, הרשת החברתית לצייצנים עדיין בחיתולים בכל מה שקשור לפעילות מקומית. ובכל זאת כמו לפייסבוק, גם לטוויטר יש משנה סדורה בכל הנוגע למערכות בחירות ולטוהר השיח בפלטפורמה. "אנו עובדים בצמוד לוועדות בחירות לאומיות מסביב לעולם, על מנת לחזק אכיפה פרו-אקטיבית במהלך תקופת הבחירות", נכתב באתר הרשמי של הרשת החברתית.

     

    בשבוע שעבר במסגרת טור ב"ידיעות אחרונות", הציע יובל נוח הררי פרספקטיבה היסטורית לפאניקה העכשווית סביב פייק ניוז, הפצת מידע שקרי ומניפולציות לצורכי שכנוע פוליטי. "פייק ניוז הוא אולד ניוז", כתב, וחידד את המקום ההיסטורי של טכנולוגיה בהפצה המונית של מסרים. כמו אז גם היום, בחוד החנית של תעמולה פוליטית נמצאים אנחנו, ציבור הבוחרים, המשתמשים. וכמו אז, גם היום - אנחנו נדרשים להפעיל שיקול דעת בצריכת התכנים, להיות ערים למניפולציות ולא להדהד אותן, ואולי אפילו לתרום בעצמנו ליצירת שיח דמוקרטי נקי וחף מאינטרסים ברשת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים