שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שר האוצר הכי חברתי או התועמלן מספר אחת? סיכום הקדנציה של משה כחלון
    מהדיור דרך רשימה ארוכה של רפורמות "נטו" ועד הגירעון בתקציב: כחלון סוגר ארבע שנים באחד המשרדים הכי עמוסים בממשלה, והוא יכול לרשום על שמו לא מעט כותרות - לטוב ולרע. האם כהונתו באוצר תהיה שיא הקריירה שלו?

    רק שרי אוצר מעטים סיימו ארבע שנות כהונה במשרד ששום דבר בארץ הזאת לא מתבצע בלעדיו. משה כחלון עומד לסיים בדיוק ארבע שנים כשר האוצר בחודש אפריל הקרוב. האם הצליח או כשל בתפקיד הקשה וכמעט בלתי אפשרי הזה במדינת ישראל? הדעות חלוקות. אולם, על עובדה אחת כולם מסכימים: כחלון לא נח לרגע ועבד קשה בתפקיד כפוי הטובה הזה.

     

    כחלון הודיע: עמדנו ביעד הגירעון, נמשיך לדאוג לחלשים

    האוצר מזהיר מבור תקציבי של 10 מיליארד שקל ב-2019

    כחלון ל-ynet: "נבלום את העלייה הדרמטית במחירי החשמל"

     

    משרד האוצר מעורב למעשה בכל מה שזז במדינה - מתקצוב סלילת כביש בין קיבוץ למושב בגליל ועד למציאת מימון למבצע צבאי רחב היקף ולבניית גדר בגבול הרצועה. משרד האוצר מלווה ומתקצב כל פרויקט או מבצע צבאי מראשיתו ועד סופו. שום דבר לא זז בארץ הזאת בלי משרד האוצר.

    משה כחלון בראיון לאולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    משה כחלון, שר האוצר(צילום: אבי מועלם)

    כחלון נכנס למשרד האוצר אחרי כהונה קצרה של ח"כ יאיר לפיד. זו הופסקה באחת עם פיטורי השר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ופרויקטים רבים שהתנהלו אז במשרד האוצר פשוט נחתכו.

     

    כחלון הגיע למשרד האוצר עם הבשורה שלו כ"שר חברתי", לאחר שהתפאר במשך שנים ברפורמת הסלולר שהוציא לפועל. הוא ביצע לא מעט בתחום החברתי, אולם את רוב מרצו הוציא בכינון ישיר על מטרה אחת: עצירת הזינוק במחירי הדיור והגדלת מלאי הדירות בישראל.

     

    הצלחה או כישלון?

    אמרנו שהדעות חלוקות ביחס להצלחתו או אי הצלחתו כשר האוצר, והדברים נכונים שבעתיים כאשר באים לבחון את פועלו של השר כחלון בתחום הדיור. מחד, בארבע השנים האחרונות הצליח כחלון להפוך התייקרות הזויה ממש של 8%-15% בשנה במחירי הדירות לבלימה כמעט מוחלטת בהתייקרות הדירות. השנה האחרונה מסתיימת אפילו בירידה של כאחוז אחד בממוצע במחירי הדירות.

       ()
     

    מצד שני, התוכניות שהגה כחלון, לא אחת בניגוד לדעת בכירי משרדו, גרמו לקיפאון מדאיג ומעיק בשוק הדירות, המלווה בירידה משמעותית בהתחלות הבנייה והקטנת ההיצע. לאחרונה, כמעט מדי חודש נרשמה עוד ירידה במספר העסקאות של מכירת דירות וקנייתן ברחבי הארץ, ורבים נותרו לשבת על הגדר: את המשקיעים, בהם יהודים בעלי ממון מרחבי העולם, הבריח כחלון כאשר העלה את מס הרכישה מ-5% ל-8% ול-10%, הטיל מגבלות נוספות על המשקיעים והפחיד אותם עם רעיון לא מוצלח של הטלת "מס דירה שלישית".

     

    את משפרי הדיור הושיב על הגדר, כאשר אלה המתינו עוד ועוד להבטחת יו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי, שחזה שמחירי הדירות יירדו ב-15%, מה שלא קרה עד היום. את הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור הושיב בעמדת המתנה לפרויקט הדגל שהמציא כחלון: הגרלות "מחיר למשתכן".

     

    פתרונות דיור לזוגות צעירים

    עד כה זכו 60 אלף במסגרת פרויקט הענק הזה, שללא ספק יש לקרוא לו על שמו של כחלון, האיש שגדל בצעירותו בגבעת אולגה, בין רבים שלא יכולים היו אז אפילו לחלום על דירה משלהם.

     

    כחלון המציא כמה וכמה תוכניות בתחום הדיור, אך חלקן לא יצאו אל הפועל. כך נפל בכנסת הרעיון שלו להטיל מס על בעלי שלוש דירות. רבים תקפו את הרעיון הזה מכל זווית אפשרית: למשל, נטען כי כבר שולם מס על הדירות הללו, ונשאלה השאלה מדוע בעלי שתי וילות לא ישלמו את המס ובעלי שלוש דירות קטנות בפריפריה כן ישלמו אותו?

     

    כך לא יצאה אל הפועל גם תוכניתם של כחלון ושר הכלכלה, אלי כהן, לאפשר לזוגות צעירים ולמי שאין בבעלותו דירה ליטול משכנתה בערך של עד 90% משווי הדירה. בבנק ישראל וגם בכירים במשרד האוצר לא אהבו את התוכנית הזאת, שנחשבה למסוכנת לנוטלי המשכנתאות ולבנקים גם יחד, כאשר מדובר בהיקף כזה של הלוואה. התוכנית נתקעה עם הכרזת הבחירות.

    נטו כחלון

    ואולם, לצד טיפולו הבלתי פוסק, כמו באובססיה, בתחום הדיור, יזם כחלון גם כמה וכמה רפורמות ותוכניות כלכליות ובראשן תוכניות תחת השם "נטו" שהמציא. "נטו משפחה", "נטו תינוקות", "נטו הוזלות" ועוד כהנה וכהנה ("נטו עסקים", "נטו תעשייה"). האמת היא שכחלון כבר כונה במקומות אחדים "נטו כחלון", הן מתוך חיבה על ידי אוהביו והן מתוך לגלוג על ידי יריביו הפוליטיים.

     

    תוכניות ה"נטו" עסקו בעיקר בעניין אחד: הורדת מכסים ומיסי קנייה על מאות מוצרים, ממוצצים לתינוקות ועד למכשירי חשמל ומוצרי קוסמטיקה והיגיינה.

     

    יש שטענו כנגד כחלון כי כבר ניהל בעצם תעמולת בחירות בשנתיים האחרונות, כל פעם עם תוכנית אחרת המיטיבה עם העם, שלוותה בשלטי רחוב ענקיים עם המילה "נטו". ואולם, כחלון טען שהוא מבקש רק לעזור להורים לילדים ולשכבות החלשות לגמור את החודש, ולהוזיל את המוצרים שהם צורכים, הבעיה: בחלק לא קטן מהמקרים שלשלו הסוחרים את שיעור ההוזלה - לרוב 6% עד 12% - לכיסם, וההוזלות נותרו על הנייר בלבד.

        ()

    גם את שיעור מס ערך מוסף הוריד שר האוצר, עוד בראשית הקדנציה, מ-18% ל-17%. גם כאן נטען כי אף חפיסת שוקולד או מזגן לא הוזלו - ולמעשה המוכרים תחבו את האחוז הנוסף עמוק לתוך כיסיהם.

     

    הפחתות המיסים, לצד שורה ארוכה של רפורמות שהגה כחלון, יגרמו בסוף כהונתו למצב שבו תיוותר קופת המדינה בגירעון של מיליארדי שקלים נוספים שימתינו לשר האוצר הבא. רק השבוע חישבו ומצאו במשרד האוצר שהגירעון עלול להגיע ל-3.4% בשנה הנוכחית, לאחר שבאמצעות תרגילים חשבונאיים הצליח כחלון לסיים את שנת 2018 בדיוק בגירעון שנקבע בראשית השנה: 2.9% מהתוצר.

     

    אכזבה בתחום הדיור או רפורמות הצהרונים והחלב: מה נזכור מכחלון?

    אין בכלל ספק שכחלון עבד לא מעט כשר האוצר. יותר משלושה עשורים שאני עוקב מקרוב אחר הרפורמות והשינויים המבניים במשק, והיקף כזה של רפורמות לא בוצע כבר מזמן.

     

    לצד האכזבה המסוימת בתחום הדיור, הינה חלק משלל הרפורמות שהבטיח כחלון בראשית כהונתו וקוימו: כך בוצעו הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקמת מאגר נתוני האשראי, מעבר מחשבון בנק למשנהו בלחיצת כפתור, רפורמה בחברת החשמל, רפורמת הצהרונים, רפורמת החלב, הכפלת שכר החיילים, ולאחרונה גם ההעלאה מעוררת המחלוקת של שכר השוטרים והגמלאים של כוחות הביטחון, שעלותה 21 מיליארד שקל. כמו כן ניתנה תוספת תקציב למיגון הצפון, בוצעה העלאת קצבאות הנכים והוקמה קרן למפעלים במצוקה.

     

    ביוזמת כחלון, בעוד אובססיה קטנה שהייתה לו בנושא ההימורים, הופסקו ההימורים על מרוצי הסוסים וסולקו מכונות המזל של מפעל הפיס. זכייתם של העצמאים לראשונה בתוכנית לפנסיה ובדמי אבטלה היא עוד רפורמה שהיה שותף לה. כמו כן הוקצו 50 מיליארד שקל להשקעות בתחבורה והופחתו עלויות השכר וכוח האדם במערכת הביטחון.

     

    שלושה חודשים לפני שכחלון יעמוד בפני הבוחר, יהיה מעניין להיווכח אם הציבור יזכור לו את העלאת שכר החיילים או את העובדה שבסופו של דבר הדירות לא הוזלו ב-15%. האם יזכרו לו שקצבאות הקשישים, בהתאם לחוק, עלו רק בשישה שקלים בשנה האחרונה, ושהנכים קיבלו רק חלק מתוספות הקצבה שדרשו - או שיזכרו לכחלון את העלאת שכר השוטרים? האם הפנסיונרים, שעלולים לאבד כבר השנה 1,000 שקל מהפנסיה בגלל סירובו העיקש של כחלון להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64, יכעסו עליו יותר מכפפי שיודו לו הנשים שימשיכו לקבל את קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי כבר בגיל 62.

     

    השר כחלון הוא מהיחידים אי פעם ששואף, לדבריו, לחזור למשרד האוצר לקדנציה נוספת. ואולם, בסביבת ראש הממשלה נתניהו אמרו לאחרונה כי נכון יהיה שבממשלת ליכוד תיק האוצר יהיה בידי המפלגה - ולא מופקד בידי שר ממפלגה אחרת, שלא פעם נוקט מדיניות שאינה לרוחו של ראש הממשלה. שר אוצר שאין לו גיבוי מראש הממשלה, כמו יאיר לפיד בשעתו, דינו לא להצליח בתפקידו. נוכח ריבוי המפלגות והירידה הצפויה בכוחה של כולנו, הסיכוי שכחלון שוב יקבל לידיו את תיק האוצר אינו גבוה.

     

    אמרנו כבר שלהיות שר אוצר בישראל זו משימה קשה ביותר וכפויית טובה. שרי אוצר לא מעטים יצאו חבולים מהמשרד הזה ולא זינקו עוד מעלה, כמו דן מרידור, רוני בר-און ויובל שטייניץ. ובכל זאת, אחדים משרי האוצר היו גם לראשי ממשלה, ובהם שמעון פרס, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. כעת ניתן רק לצפות לתוצאות הבחירות, ולגלות אם כהונתו של כחלון במשרד האוצר תהיה שיא הקריירה שלו - או אולי דווקא ההיפך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים