שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יהדות ישראל-ארה"ב על סף גירושים: "נאבד את הייחוד כמדינת העם היהודי"
    70 שנה של יחסים מורכבים עם הרבה עליות ומורדות, מגיעים לנקודה קריטית: מה ישראל תאבד אם הקשר עם התפוצות יתנתק, למה גם טראמפ אשם במצב - ומתי המנהיגות בישראל לא רק תדבר על יהודי התפוצות אלא גם תעשה משהו בשביל הקשר איתם. מחקר מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי

    עולים צעירים מארה"ב. הם מעניינים אותנו? (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    עולים צעירים מארה"ב. הם מעניינים אותנו?(צילום: gettyimages)
     

     

    נניח שאתם נשואים 70 שנה. במסגרת הנישואים היו הרבה עליות ומורדות, אבל תמיד התגברתם על המכשולים ונשארתם ביחד. האם דווקא בגיל 70, אחרי שצלחתם משברים רציניים וכמעט לא שרדתם בדרך, אתם מפרקים את החבילה?

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    עכשיו נניח שצד אחד זה מדינת ישראל, והצד השני הוא הקהילה היהודית הגדולה של צפון-אמריקה. האם זה הגיוני לפרק את הקשר בין הצדדים שנמשך כבר 70 שנה? והאם נעשתה בדיקה מהן ההשלכות של פירוק קשר כזה?

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

    האנדרטה חוללה בפעם הרביעית: "הקהילה היהודית ביוון הופתעה"

     

    מחקר מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנעשה בהזמנת קרן משפחת רודרמן ניסה לבדוק מה תהינה ההשלכות של ניתוק הקשר בין ישראל ליהדות ארה"ב, וכיצד יושפעו שני הצדדים ממהלך דרמטי כזה.

     

    אין ספק שמערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארה"ב הייתה ב-70 השנה האחרונות עוגן מרכזי וחיוני לביטחון הלאומי של ישראל והעם היהודי כולו. מנגד, גם אין ספק שבדור האחרון גוברת מגמה של התרחקות והיחלשות הזיקה בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי.

     

     

    על פי עורכי המחקר, מגמות ההתרחקות בין הקהילות נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו. לדבריהם, ההשפעה היא על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנה ולכידותה הפנימית של הקהילה היהודית בארה"ב.

     

     

    שחר עילם, מעורכי המחקר, מסביר כי אחת הבעיות היא גם הפער בתפיסה של הנושא: "עבור יהודי ארה"ב העיסוק בישראל הוא חשוב מפני שהוא חלק מהזהות היהודית שלהם. עבור הישראלים, יהדות התפוצות הוא סוגיית חוץ לא מעניינת במיוחד, ואנחנו נזכרים בהם רק במשברים כמו בפיגוע בפיטסבורג או כאשר יש מחלוקות לגבי הכותל והגיור".

     

    איוונקה בי-ם. הכותל הוא אחת הסוגיות שגרמה למשבר עם התפוצות (צילום: AP) (צילום: AP)
    איוונקה בי-ם. הכותל הוא אחת הסוגיות שגרמה למשבר עם התפוצות(צילום: AP)

     

    בעבר נראה שהקשר היה חזק יותר. מה הוביל לריחוק?

    "היו בעבר מספר משימות לאומיות שנעשו במשותף כמו שחרור יהודי ברה"מ או העלייה הגדולה מאתיופיה. אלו מבצעים שבהם היה חיבור בין ישראל לתפוצות לצורך ביצוע מהלכים משמעותיים לטובת העם היהודי. מעל זה מרחפת השואה והתקומה, שגם בהן לקחו הצדדים חלק גדול. היום יש פחות חוויות ומשימות מהסוג הזה שיכולות לקשר בין הצדדים".

     

    משלילת הגולה לאדישות ולבורות

    אחד השינויים שחלו בחברה הישראלית בתחושה כלפי הקהילות בחו"ל, הוא מהפך תודעתי ומעבר משלילת הגולה וקריאה לכל היהודים לעלות - לאדישות מסוימת ואפילו בורות כלפי הקהילות בתפוצות. עילם מסביר כי "במערכת החינוך לומדים היסטוריה ועל קהילות מתות, אבל כמעט לא לומדים על הקהילות שחיות היום. בשנה האחרונה דווקא יש התעוררות מסוימת, והמשבר הנוכחי הוא בעיקר הזדמנות לעשות מעשה".

     

     

    מה הישראלים מפספסים בנוגע לחשיבות הקשר עם התפוצות?

    "רוב ההסתכלות היא מה הם עושים עבורנו בסוגיות של ביטחון הלאומי ותרומות, אבל זאת זווית אחת בלבד וצריך להסתכל על מכלול היחסים ולבדוק איך זה תורם לנו, להם ולעולם היהודי באופן כללי. מהזווית של ישראל, מעבר להיבטים של ביטחון קלאסי, מדובר במדינת הלאום של העם היהודי, והקשרים עם התפוצות הם הדבר שמגדיר את ישראל כמדינת העם היהודי. רבים מהישראלים ממשיכים להגיד את זה אבל בפועל מתנהגים כאילו שישראל היא עבור הישראלים בלבד - כלומר תושביה והעולים אליה, ולא עבור התפוצות כולן".

     

    מה הסכנה בגישה הזאת? הרי אנחנו באמת אלה שחיים פה.

    "לטווח ארוך, אנחנו נאבד את הייחודיות כמדינת העם היהודי. החיבור עם התפוצות הם דבר שמגדיר חלק מהצביון שלנו. ואם נמשיך כך לא נצליח לסגור את הפערים. אנחנו נרדמים בשמירה. אנחנו נגלה שאנחנו לא מדינת העם היהודי, אולי מדינת העם הישראלי".

     

    המשבר הדו-מפלגתי

    הראנו במחקר שיהדות ארה"ב משפיעה על כל מרכיב בביטחון הלאומי של ישראל. היה להם חלק מכריע ביכולת של ישראל לקום על רגליה וגם היום הם עדיין מאוד מעורבים בהרבה תחומים. מערכת היחסים המיוחדת עם ארה"ב היא פרי הפעילות לאורך השנים של יהדות ארה"ב. היא הצליחה להנגיש את ישראל לציבור ולממשל האמריקני. על הדבר הזה יש סכנה מאוד גדולה".

     

    בכל משבר יש שני צדדים. מה עם הצד האמריקני?

    "יש לקהילות היהודים לא מעט בעיות, בעיקר על רקע השחיקה של הדו-מפלגתיות כלפי ישראל. הנשיא טראמפ מעורר אצלם דילמה גדולה. מצד אחד מדובר בנשיא שהתייצב באופן חד-משמעי לצד ישראל, ומצד שני מרבית יהודי ארה"ב מתנגדים לו, למדיניותו ולהתנהלותו. מצב זה יוצר מתח רב בין ישראל לבין המפלגה הדמוקרטית ומסכן את התמיכה האמריקנית הדו-מפלגתית בישראל - אחד הנכסים הגדולים ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב. הפתרון למצב הזה צריך לבוא מהם. זאת דילמה אמריקנית פנימית".

     

    הפגנות נגד טראמפ. מחלוקת גדולה בקהילה היהודית (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    הפגנות נגד טראמפ. מחלוקת גדולה בקהילה היהודית(צילום: EPA)

     

    אולי הם יחליטו שעדיף להם בלעדינו.

    "אין ליהדות ארה"ב פריבילגיה לנתק את הזיקה לישראל. ישראל היא גורם חשוב בקהילתיות היהודית. זאת משימה משותפת שמחזקת זהות ושייכות. משנות ה-90 ואילך האכפתיות לישראל לא ירדה, אבל היא הפכה לגורם מפלג מסוים ויש ביקורתיות על מהלכים פוליטיים שונים ועל ממשלת ישראל. חלקם מרגישים שהם חושבים עליה ותורמים לה ובסוף היום ישראל לא מכירה בהם כיהודים או כחלק מהקהילה. יש מגמות מטרידות של אדישות ולעיתים ניכור ועוינות. מנגד, הדור הוותיק יודע את חשיבותה של ישראל עבור העם היהודי כולו ומכיר בחשיבות קיומה, ולכן המשימה שלו היא להעביר את המסר גם לצעירי הקהילה".

     

    "המרחק בין נתק להתנתקות הוא גדול"

    עילם מסביר שהיחסים האלה הם במידה מסוימת מה שיגדיר את עתיד העם היהודי. "או שנמצא סיפור וערכים משותפים כדי להמשיך להיות חלק ממקשה אחת, או שנלך לתרחיש אחר של התנתקות כמו שקרה בעבר בהיסטוריה של העם היהודי. זה כמובן לא חייב להגיע לשם. עדיין המרחק בין נתק להתנתקות הוא גדול. אסור לנו להשלים עם זה. המעשים שלנו היום באמת ישפיעו על איך יראה העם היהודי בעתיד".

     

     

    על רקע הנתק שנוצר קיימות לא מעט יוזמות ופעילויות שמטרתן לקרב בין הצדדים. מעל כל נמצא פרויקט תגלית, אך מתחתיו יש הרבה פעילויות אזרחיות שמטפלות בנושא. לדברי עילם, "רוב המיזמים הן פעילויות חברה אזרחית בישראל ובארה"ב. הן מאוד נישתיות, ומאוד בדידות. יש יותר סיכוי להקמת ארגון חדש מחר בבוקר לבין שיתוף פעולה בין ארגונים. תגלית היא בת 18 שנה ומאז לא היה משהו משמעותי בסדר גודל הזה".

     

    אז מה הפתרון?

    "אם היינו רוצים לעשות את זה נכון היינו בונים מינהלת לאומית שתרכז את הפעילויות ותיתן מבנה ארגוני נכון. כדי שזה ייבנה טוב צריכה להיות קואליציה בין ישראל להנהגות התפוצות ולמוסדות כמו הסוכנות. אין כיום מנגנון שיח פורמלי בין הגופים הללו. זה עולם שיכלול גם פעילות לא ממשלתית ומתחת למעטפת צריכה לקום מינהלת - גוף מטה שיסתכל מלמעלה וינסה לחבר בין כולם ולהפנות משאבים לאזורים שחסרים היום.

     

    המסקנה העיקרית שלנו היא שיש תעשיה אדירה בנושא, אבל היא נישתית והיא עסוקה בכאן ועכשיו. אין חשיבה אסטרטגית והתמונה הכללית לא משתנה. בשנה האחרונה יש התעוררות בנושא - גם פה וגם שם והמשבר הנוכחי הוא בעיקר הזדמנות לעשות מעשה".

     

    70 לישראל: ככה זה נראה בתנב
    תגלית. "לא הוקם פרויקט דומה כבר 18 שנה"(צילום: Point of You)

     

    ואיפה תבוא לידי הביטוי המדינה בפתרון הזה?

    "למרות ששכבת המנהיגות בישראל מודעת לחשיבות הקשר עם יהודי התפוצות, בדרך הכלל הדבר אינו מתבטא במדיניותה ובפעילותה, שחלקן אף מערערות את הקשר הזה. שינוי ארוך טווח ביחסה של מדינת ישראל ליהדות ארה"ב מחייב שינוי עמוק ויסודי בתפיסות ובעמדות של הציבור הישראלי כדי שסוגיית 'החוץ' הזו תהפוך לסוגיית פנים. מדובר באתגר משולב - מנהיגותי וציבורי הן לישראל והן ליהדות ארה"ב".

     

    • הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי מתקיים ב-27-29 לינואר במוזיאון ארץ ישראל בת"א

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים