שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בית הכנסת שהושחת: אין לנו זכות לדרוש מהעולם לטפל באנטישמיות

    השחתת בית הכנסת על ספרי התורה שבו בירושלים, היא פעולת טרור ואירוע אנטישמי לכל דבר. אם רשויות החוק לא יתייחסו לכך בהתאם, לא תהיה לישראל שום זכות לדרוש מהעולם לנקוט יד קשה נגד אנטישמיות. דעה

    ככה נראה בית הכנסת שהושחת בירושלים    (צילום: דוברות המשטרה)

    ככה נראה בית הכנסת שהושחת בירושלים    (צילום: דוברות המשטרה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בית כנסת חולל אתמול (יום ג') בירושלים. ספרי התורה הושלכו אל הקרקע וניזוקו קשות. לא מראות שרגילים בהם במדינת ישראל, בבירתה. זה אירוע טרור לכל דבר – וגם אירוע אנטישמי לכל דבר, וכך חייבות רשויות החוק להתייחס למקרה הזה ולדומים לו.

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    אירוע הטרור האנטישמי בבית הכנסת בירושלים חל בשבוע שבו ציינו את יום השואה הבינלאומי, ושבו הוצג לממשלה דו"ח האנטישמיות של משרד התפוצות עם הנתון המדהים והמדאיג ששנת 2018 הייתה החמורה ביותר ברבע המאה האחרונה, בכל הקשור למתקפות אנטישמיות על יהודים ועל מוסדות יהודיים בחו"ל.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

    הקהילה החרדית בבריטניה: לא נלמד על הלהט"ב. ניתן חינוך ביתי

     

    הבעיה היא שלישראל אין את הסמכות המוסרית לדרוש ממדינות בחו"ל לנקוט יד קשה נגד אנטישמיות, כאשר מעשה טרור אנטישמי בתחומיה לא נמצא בעדיפות הראשונה של מערכת האכיפה. כאשר מראות כאלו מתרחשים אצלנו, מה יגידו רשויות האכיפה של אומות העולם?

     

    ככה מציתים מלחמת דת

    נזכרתי הבוקר באביגדור אסקין, שם שהצעירים לא מכירים, והמבוגרים שמחו לשכוח. לפני קצת יותר מעשרים שנה נעצר אסקין בידי השב"כ בחשד שתכנן להטיל ראש חזיר למתחם הר הבית, במהלך תפילה המונית של סוף חודש הרמדאן. בנוסף, נטען כי הניח ראש חזיר על קברו של עז א-דין אל-קסאם, מי שהיה אחראי להסתה ולרצח יהודים בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

     

    הנזק בבית הכנסת לאחר הפריצה ()
    הנזק בבית הכנסת לאחר הפריצה

     

    למרות שהתרחיש מעולם לא התממש, הספיקה העובדה שהיוזמה הזו נועדה להבעיר את המזרח התיכון כדי לגרום לבית המשפט לגזור על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל. לא מדובר בעונש מוגזם. למעשה מדובר בעונש קל. יש הבדל עצום בין אדם שצועק, לאדם שצועק "שריפה" באולם מלא ועלול לגרום למהומה ולמוות.

     

    המחבלים שפגעו בבית כנסת מנסים להצית מלחמת דת וצריכים להישלח לכלא לשנים רבות לא על גרימת נזק, אלא על ביצוע מתקפה אנטישמית שנועדה לייצר מלחמת דת והרוגים.

     

    זה מה שצריך להעסיק את המשטרה היום

    אין חולק שמערכת החוק בישראל יודעת להעניש בחומרה על תוכניות להפרת הסדר הציבורי. ב-2008 נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל על מרדכי לוינשטיין, שתכנן לחסום את נתיבי איילון בעזרת הצתת גרוטאת של מכונית, במחאה כנגד ההתנתקות. יחד איתו נגזרו 30 חודשי מאסר על אחיו, אליצור לוינשטיין, ו-24 חודשי מאסר על מרדכי לבקוביץ'.

     

    הם לא חסמו את ציר התנועה הראשי, כמו שעשו לפניהם ואחריהם עולים מאתיופיה, נכים, חרדים או עובדי תעשיית המלט - אלא רק תכננו לחסום את הכביש, בצורה ברוטלית, ולכן הורשעו בעבירה של "סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה".

     

    משטרת ישראל מעדיפה להילחם בהולכי רגל שחוצים מעבר חצייה באור אדום, בנהגים ששלחו יד לעבר הטלפון הסלולרי, בצעירים שעישנו סיגריית מריחואנה, וברוכבי אופניים חשמליים שנסעו על מדרכה. ברור שאסור לתת לגיטימציה לאף עבירה על החוק. השאלה היא כמה שוטרים יתעסקו היום בזוטות, במקום לטפל באירוע החמור שהתרחש בירושלים.

     

    הנה מקבץ אירועים מהשנים האחרונות, שעברו ליד האוזן שלנו בשקט יחסי: באשדוד הוצתה פינה בבית כנסת, בפתח תקווה הושלכו ארצה ספרי תורה ורוססו כתובות נאצה ואף צלבי קרס על בתי כנסת בשנה האחרונה מספר פעמים, במאחז יד יאיר הוצת בית כנסת. בכל המקרים האלה וברבים אחרים, המבצעים לא נתפסו, או שזכו לעונשים קלים מאוד.

     

    אבל כמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל: ב-2005 היה אירוע של השלכת בקבוק תבערה לעבר בית כנסת, שהסתיים ללא נפגעים ועם נזק קטן לקיר, אבל עם עונש מאסר של 39 שנות מאסר בפועל. כמעט שכחתי לציין שזה קרה בארה"ב, שם אירוע כזה לא מוגדר כעבירת אלימות או ונדליזם, אלא כעבירה פדרלית שעונשה המינימלי הוא 30 שנות מאסר. השופטת רובין קות'רון חשבה ש-30 שנים בכלא זה לא מספיק, ואמרה לניאו-נאצי שביצע את המעשה: "המעשה שלך לא היה פעולה של ונדליזם, אלא מעשה אלימות".

     

    אם מבצעי המעשה לא ייתפסו במהרה וייענשו בחומרה, העת הזו תיזכר כתקופה נוראה בהיסטוריה שבה המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט העדיפו להתעסק בזוטי דברים במקום במעשים חמורים באמת.

     

    "המודל האמריקני לא מיושם ברמת האכיפה"

    על השאלה מדוע בניגוד לישראל, מענישים בארה"ב בחומרה כה גדולה על פשעי שנאה - משיב ד"ר עילי אהרנסון, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה כי "כאשר עבירה של אלימות או ונדליזם מבוצעת מתוך עוינות כלפי הקבוצה שאליה משתייך הקורבן, החוק בארה"ב מצדיק ענישה מוגברת. כלומר מבצע העבירה פגע לא רק ברכוש או בנפש, אלא גם בערך חברתי שחובה להגן עליו.

     

    "בנוסף לצורך להגן על רכוש ועל גוף האדם, מתווסף ערך חברתי של שוויון, למשל. התפיסה היא שגזענות היא דבר שמערכת אכיפת החוק רוצה למגר, ומכיוון שהמדינה רוצה שוויון בין קבוצות, יש הצדקה לענישה מחמירה יותר".

     

    לדברי ד"ר אהרנסון, שאף חיבר בנושא ספר, "מניצול עבדים לפשעי שנאה", העוסק בהיסטוריה של פשעי שנאה בארה"ב: "ישראל דווקא אימצה את המודל האמריקני, אבל הוא לא מיושם ברמת אכיפה. בארה"ב הענישה היא מחמירה יותר בעבירות רבות - אבל בישראל הבעיה לא בחוק, כמו בשאלה האם דרכי הפעולה של רשויות האכיפה מסוגלות ליישם אותו". המומחה טוען כי הענישה המחמירה היא לא בהכרח הפיתרון. "עובדה שארה"ב עדיין מאוד גזענית ואלימה, ולכן מייצרת אווירה שבתוכה נעשים מעשים כאלה".

     

    לא, זה לא "תג מחיר"

    ועוד מילה: יש מי שממהרים להשוות בין פעולות "תג מחיר" של ריסוס כתובות נאצה לאחר פיגועים - מעשה מגונה מכל וכל - לאירוע הלילה. ואין שום מקום להשוואה. מה שקרה בירושלים הוא אירועי טרור אנטישמי.

     

    הניסיון הזה מזכיר לי את חכמי התלמוד הירושלמי, שניסו להסביר לתלמידיהם כי אסור לאכול מצה בערב פסח. הם נימקו את האיסור בטענה שמי שלא מתאפק עד לחג כדי לאכול מהמצה, דומה למי שלא התאפק ותינה אהבים עם ארוסתו בבית חמיו. האגדה מספרת שחיים נחמן ביאליק אמר על כך: ניסיתי את שני הדברים, וזה ממש לא אותו הדבר.


    פורסם לראשונה 29/01/2019 13:59

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים