שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גיוס החרדים: החוק שפירק את הממשלה
    ההישג הבולט ביותר של "יש עתיד" בכנסת ה-19 - "חוק השוויון בנטל" - הפך לחסר משמעות בכנסת ה-20, וחטף מכה נוספת מג"ץ שקבע כי הוא אינו חוקתי. כך התגלגל "מתווה הגיוס" בין הסיעות השונות, עד שהיה התירוץ הרשמי לנפילת הממשלה

    הפגנה נגד גיוס חרדים  (צילום: MCT)
    הפגנה נגד גיוס חרדים (צילום: MCT)
     

     

    חוק הגיור, מתווה הכותל, הקרב על השבת, המאבק סביב הכשרות, קצבאות הילדים, לימודי הליבה ומה לא: יחסי דת-מדינה בכנסת ה-20 עמדו בסימן התנגשות בין הרשות השופטת למחוקקת. בדרך כלל זה נגמר בניצחון נוק-אאוט לקואליציה (קרי: לחרדים), אבל בסוף נפלה הממשלה בתירוץ של סוגיית הגיוס. עכשיו כל הטוב הזה ממתין לפתחה של הכנסת ה-21, ורק לפני שזה קורה אנחנו מגישים לכם את סדרת כתבות מסכמת.

     

    הראשון שנבחר להיכנס לחדר הטיפולים היה "חוק השוויון בנטל" שאושר בכנסת ה-19 ונחשב להישג הבולט ביותר של יש עתיד בקדנציה ההיא. חודשים ספורים לאחר הבחירות כבר אישרה הכנסת את התיקונים שהפכו אותו לחסר משמעות: היעדים לגיוס בני ישיבות אמנם נשארו בחוק, וכך גם העיצומים הפליליים במקרה של השתמטות - אבל כל זה רק למראית העין של בג"ץ. בפועל הוא הפך לגמיש ונזיל עם מנגנון פנימי של השמדה עצמית - דבר שהבטיח כי היקף שירות החרדים יישאר שולי, והתרחיש של הטלת הסנקציות - תיאורטי בלבד.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 


     

    בספטמבר 2017 פרסם בג"ץ פסק דין דרמטי, כאשר הרכב מורחב של תשעה שופטים קבע כי הסדר הגיוס שאושר פחות משנתיים קודם לכן, אינו חוקתי ודינו להתבטל. בית המשפט העניק למדינה שנה לגבש מתווה חדש ולתקן את החוק – אחרת הוא יפקע ועל כל תלמיד ישיבה בן 18 תחול חובת גיוס.

     

    מאז ניסו החרדים שוב ושוב לקדם פיתרונות בנושא - מפסקת התגברות על בג"ץ ועד "חוק יסוד: לימוד תורה" המכיר בתלמידי הישיבות כמשרתים את המדינה - אך נתקלו בהתנגדות של השותפים הקואליציוניים, ליברמן וכחלון, שטרפדו כל הצעה.

     

    יולי 2018: הח"כים החרדים במחזה סוריאליסטי

    ככל שהזמן חלף והדד-ליין התקרב, גבר הלחץ במפלגות החרדיות, והתגלעו בתוכן חילוקי דעות שסדקו את החזית האחידה: ליצמן התעקש על פיתרון מושלם וארוך טווח, ואף הציב בפני נתניהו אולטימטום ואיום פרישה מהממשלה, אך לעומתו גפני ודרעי הסכימו להסתפק במענה חלקי וזמני עבור תלמידי הישיבות, שהוא מבחינתם הרע במיעוטו.

     

    נתניהו נעתר לבסוף לדרישת שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והקים ועדה מקצועית של הצבא שתגבש מתווה לגיוס. המלצת הצוות הייתה לקדם חוק הדומה מאוד לזה שנפסל בבג"ץ, והיא הצליחה לתעתע במערכת הפוליטית: מצד אחד, ההצעה הפתיעה לטובה את החרדים, שבכפוף לשינויים קלים היו מוכנים להצביע בעדה, ומצד שני אומצה בחום גם על ידי ליברמן ולפיד, שכן היא נוסחה על ידי מערכת הביטחון ללא מעורבות הפוליטיקאים, ולכאורה משקפת את צרכי הצבא. השניים הצהירו כי יתמכו בה, אך זאת רק אם לא ייעשה בה כל שינוי.

     

    ביולי 2018, חודשיים בלבד לפני הדד-ליין שקבע בג"ץ, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק המוצע, למרות חוסר ההסכמות בקואליציה והאיום החרדי בפרישה מהממשלה. נתניהו ביקש מש"ס ויהדות התורה לבלוע את הגלולה והתחייב כי לפני האישור הסופי ההצעה תעבור שינוי לשביעות רצונם. הסמן הקיצוני ליצמן ירד מהעץ והסכים. במליאת הכנסת נראה באותו הערב מחזה סוריאליסטי במיוחד: הח"כים החרדים מצביעים נגד ההסדר אבל מאחורי הקלעים עושים כל שביכולתם כדי שהוא יאושר - ולבסוף חוגגים ניצחון בזכות קולות יש עתיד.

     

    לפיד נסוג - הממשלה נפלה

    כעת, לאחר שהקואליציה הוכיחה רצינות, כביכול, ביקשה המדינה מבג"ץ דחייה של הדד-ליין, כשבידיה קבלות על התקדמות בנושא, זאת כדי לאפשר לה הזדמנות נוספת להגיע להבנות. בית המשפט העניק ארכה של כמה חודשים ובהמשך עוד אחד של שבועות ספורים. סבלנות השופטים החלה לפקוע, אבל ליברמן וליצמן לא מצמצו והתבצרו כל אחד בעמדתו.  

     

     

    כאשר נתניהו הבין כי הגיע לדרך ללא מוצא, הוא ביקש להעביר את חוק הגיוס בגרסה הקיימת בקריאה שנייה ושלישית – גם הפעם בקולות יש עתיד, יחד עם הבטחה לחרדים להכניס בו תיקונים בקדנציה הבא, ותוך נטילת סיכון מחושב לפרישה של ליצמן מהקואליציה. יאיר לפיד הרס לו את התוכניות כשברגע האחרון נסוג מתמיכתו בחוק בטענה כי מדובר ב"דיל" ו"משחק מכור". שעה קלה לאחר מכן - ספק בגלל משבר הגיוס עצמו ספק כתירוץ בלבד - הכריז ראש הממשלה: הולכים לבחירות.

     

     


    פורסם לראשונה 29/03/2019 00:50

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים