שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנטישמיות עולמית: "אנשים כבר לא מתביישים לשנוא אותנו"
    בפיטסבורג עדיין מלקקים את פצעי הירי, בדרום אפריקה עוד לא שוקם בית העלמין היהודי, הגרפיטי האנטישמי בלוס אנג'לס לא נמחק - ומי שציירו צלבי קרס בלאס וגאס טרם נתפסו. 2018 לא הייתה שנה טובה ליהדות התפוצות. כתבי ynet שבו אל כמה ממעשי האנטישמיות המתועבים שאירעו מסביב לגלובוס

    עלייה מזורזת לישראל: שרה מלכה כוכבי    (צילום: עידו ארז)

    עלייה מזורזת לישראל: שרה מלכה כוכבי    (צילום: עידו ארז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בעוד שבוע בדיוק יעמוד ג'ף פינקלשטיין בהר הרצל, וישיא את משואת התפוצות בטקס הדלקת המשואות המציין את פתיחת חגיגות העצמאות ה-71 של מדינת ישראל. מי שיצפו בהתרגשות במעמד יהיו חברי הקהילה היהודית בפיטסבורג, ארה"ב, שפינקלשטיין הוא נשיאה. זו תהיה סגירת מעגל לאחר חצי שנה קשה מנשוא, כנראה הקשה ביותר שידעה הקהילה היהודית בעיר.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    בסוף אוקטובר האחרון, במהלך בוקר שבת, התפרץ לבית הכנסת "עץ חיים" הגזען רוברט באוורס ורצח ביריות 11 מתפללים, במה שנודע כפיגוע הקשה ביותר בהיסטוריה של יהדות ארה"ב. בשבת האחרונה, חצי שנה בדיוק אחרי האירוע ההוא, התפרץ רוצח אחר לקהילת חב"ד שבפאווי, קליפורניה. שם זה הסתיים בהרוגה אחת ובארבעה פצועים.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    ערב יום השואה, במלאת 80 שנה לפתיחת מלחמת העולם השנייה ורצח יהודי אירופה בידי הנאצים, מצביעים הנתונים על עלייה דרמטית בפשעי שנאה ופיגועים בשנה החולפת. 2018 לא הייתה שנה טובה ליהדות התפוצות. כתבי ynet שבו אל כמה ממעשי האנטישמיות המתועבים שאירעו בה מסביב לגלובוס.

     

    אנטישמיות שנאה ישנה חדשה יהודים צלב קרס  (צילום: טל סגל, AP)
    (צילום: טל סגל, AP)

     

    "אני גאה לייצג את העם בגולה בטקס", אמר השבוע הרב פינקלשטיין, שמנהיג את הקהילה זה עשור וחצי. "מובן שהייתי מעדיף לווותר על הכבוד - ובלבד שהטרגדיה הזו הייתה נמנעת, ועימנו היו חיים עוד אחד-עשר אנשים".

     

    ג'ף פינקלשטיין (צילום: הפדרציה היהודית בפיטסבורג )
    "בשבת האחרונה הבאנו פסיכולוגים לבית הכנסת בעקבות מה שאירע בסן דייגו, ועודדנו אנשים שרצו לדבר". ג'ף פינקלשטיין(צילום: הפדרציה היהודית בפיטסבורג )
     

     

    מאז הפיגוע הנורא הוא מסייע למשפחות הנרצחים, ואף מפעיל תוכנית סיוע לנפגעי הטרור במסגדים בניו זילנד. השבוע סיפר ל-ynet כי הקהילה שלו מתאוששת לאיטה מהטרגדיה. "הקהילה שלנו התאחדה לאחר המקרה", הוא אומר. "אנחנו יותר ביחד. עזרנו היכן שצריך בצד הפסיכולוגי. בשבת האחרונה הבאנו פסיכולוגים לבית הכנסת בעקבות מה שאירע בסן דייגו, ועודדנו אנשים שרצו לדבר".

     

    סידורי הביטחון של בית הכנסת שונו והודקו. "עשינו בדק בית ביטחוני. אנחנו בודקים את יכולות האבטחה של האנשים בתוך הקהילה, ואני חושב שאחרי אירוע כמו שעברנו כולם יותר ערניים".

     

    את הניאו-נאצים הוא מגדיר כקבוצה קטנה באופן יחסי בארה"ב, אך בד בבד מאמין שעל פי נתוני האף.בי.איי חלה עלייה במקרי האלימות האנטישמית במדינה. "אנטישמיות היא השנאה הכי עתיקה לאורך ההיסטוריה בכל החברה, ואולי עלתה מעט בזמן האחרון, אבל תפקידנו לדחוף אותה למטה ולהשאיר אותה שם".

     

    שרה מלכה כוכבי (27) מסתכלת על דלת הכניסה לביתה החדש שבקריית ביאליק ומחייכת. הדלת נקייה ומצד ימין, על המשקוף, נעוצה המזוזה בלי שום חשש שמישהו ינסה לקרוע אותה ממקומה. חמישה חודשים חלפו מאז עלתה עם משפחתה מלאס וגאס - וחצי שנה מאז שביתה הפרטי הותקף פעמיים על רקע אנטישמי.

     

    שרה כהן (צילום: עידו ארז)
    "אם מישהו לא אוהב שאתה יהודי - הוא יראה לך את זה". שרה מלכה כוכבי בביתה החדש בארץ(צילום: עידו ארז)

     

    7 בנובמבר 2018 היה אמור להיות עוד בוקר מיני רבים. שרה כוכבי (אז עטיה) יצאה מוקדם מאוד מהבית כדי להמשיך בסידורי העלייה שבהם החלה שלוש שנים קודם לכן, עם בעלה הישראלי ושלושת ילדיהם, בריאנה, ברינלי ובן. כששבה לכיוון הבית ראתה כי דלתה הקדמית הושחתה, ועליה רוססו צלב קרס והכתובת "הייל היטלר". בריאיון ל-ynet אמרה אז באופן חד וברור: "אני לא יודעת למה עשו לי את זה, הגיע הזמן לעשות עלייה".

     

    אף שהתכנון המקורי היה לעלות רק בעוד שנה – כבר באותו הלילה הוזמנו לבני המשפחה כרטיסים לישראל לסוף דצמבר. בכך הואץ פלאים תהליך ארוך ומייגע בעקבות העובדה שהיא עצמה נולדה נוצרייה, והתגיירה לאחר שאומצה במשפחה יהודית בילדותה.

     

    כאילו כדי לחזק את ההחלטה, חודש מאוחר יותר - כשבועיים בלבד לפני העלייה לישראל - במהלך הדלקת הנר החמישי של חנוכה, השליכו אלמונים ביצים על דלת ביתם. "נראה שזה היה אותו אדם", היא מספרת מביתה החדש בישראל. "זה רק מראה שלא משנה איפה אתה, אם מישהו לא אוהב שאתה יהודי - הוא יראה לך את זה. למרבה הפלא, אנשים כבר לא מסתירים את זה יותר".

     

    הטראומה עדיין לא שככה: "הייתי נרעשת כולי. היה קשה לי אפילו להוציא את הילדים מהבית מבלי שהם יראו את הכתובות. בסוף הסתרנו אותן עם בד ולקחנו את הילדים לבית הספר. זה היה מאוד מפחיד. מאוחר יותר באותו יום התברר לי שהיו עוד צלבי קרס בסביבה, בשכונה אחרת".

     

    כוכבי מרוצה מכל רגע בהחלטה שנטלה: "זה מדהים לחיות בישראל", היא אומרת. "הילדים אוהבים את החיים פה וכך גם בעלי ואני. הדבר היחיד שמצער אותי זה שהמשטרה הפסיקה לחפש את האדם שעשה לנו את המעשה. לא תפסו אותו. זה מתסכל כי אולי זה יקרה שוב למשפחה יהודית אחרת".

     

    צלב קרס על דלת ()
    "המשטרה הפסיקה לחפש את האדם שעשה לנו את זה. זה מתסכל". דלת המשפחה

     

    כוכבי מאמינה שההתקפות האנטישמיות האחרונות בארה"ב מונעות מאותה שנאה עיוורת ישנה, בשילוב עם שנאה חדשה. "זה שילוב של אנטישמיות ואנטי-ישראליות", היא אומרת. "אנשים שחושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד".

     

    לקראת יום השואה הסבירו שרה ובעלה לילדיהם על ייחודו של היום, ובמיוחד על הצפירות שיישמעו - עבורם בפעם הראשונה. "הראינו להם סרטים ביוטיוב, וגם הסברנו להם על השואה".

     

    14 אלף יהודים חיים בקייפטאון שבדרום אפריקה. הקהילה עדיין מלקקת את פצעיה לאחר שבחודש דצמבר האחרון חיללו אלמונים את בית הקברות בעיר וולינגטון, 45 דקות נסיעה מקייפטאון, וניתצו 39 מתוך 50 המצבות בבית העלמין היהודי הקטן.  

     

     

    מאז החלה הקהילה לשפץ את הקברים, אך בהיעדר תקציב מדובר בהוצאה גדולה מאוד והקהילה מתקשה לעמוד בה, ואף פנתה בבקשת סיוע לעירייה המקומית. ראש הקהילה, סטיוארט דיימונד, אומר כי אף שבסך הכול מספר התקריות האנטישמיות בקייפטאון לא גבוה, הרי שהאנטישמיות נמצאת שם בעלייה מדאיגה.

     

    "יש רמות שנאה מאוד גבוהות", הוא אומר בריאיון ל-ynet. " נקטנו גישה של התמודדות עם השנאה. אנחנו מצפים ממנהיגי הציבור בקייפטאון לגנות את האנטישמיות. יום השואה עבורנו הוא אחד הימים החשובים בשנה. זאת תזכורת שאם משאירים את השנאה לא מטופלת – היא עלולה להתפרץ. יום השואה הוא פלטפורמה לדון על השנאה. יהודים צריכים להבין ששנאה ואנטישמיות היו לפני 80 שנה, כאשר הנאצים פלשו לפולין - וגם היום לא חלפו מהעולם, וחייבים להיזהר שמה שקרה לא יחזור".

     

    הוא הוסיף כי "מה שמטריד אותנו במיוחד זה הרטוריקה של הפוליטיקאים בדרום אפריקה, והניסיון לתייג אנשים. אנחנו עוקבים אחרי זה ומעודדים הידברות בין-דתית. לא מזמן נאמתי במסגד, ואנו מתמקדים בבניית גשרים".

     

    בקייפטאון חיים כ-750 אלף מוסלמים. תנועת ה-BDS חזקה מאוד, והקריאה לחרם נגד ישראל נופלת על אוזניים קשובות. הקהילה היהודית רואה עצמה כמגן האחרון של ישראל בדרום אפריקה, והיא נאבקת בתנועת החרם – ולא אחת אף משלמת מחיר.

     

    "היהודים פה הם חלק מהנוף ורוצים להיות שותפים לבניית המולדת", הוא אומר, "אך לצערנו יש התחזקות של ה-BDS, וגם הממשלה הדרום-אפריקנית הורידה את דרג היחסים עם ישראל והחזירה את השגריר".

     

    עם זאת, לדבריו, חילול בית הקברות בוולינגטון היה מעשה נדיר. "הלקח שלנו הוא שאנו צריכים לדבר על אנטישמיות ועל שיח השנאה. אסור לנו להתעלם מזה, בטח לא אחרי פיטסבורג וסן דייגו. הקהילה חיה ברמות אבטחה גבוהות כבר 20 שנה. יש משטרה חמושה ליד בתי הכנסת שלנו, ואנו צריכים להיות זהירים מאוד. הקהילה נקטה מספר צעדים כדי להבטיח את שלום היהודים".

     

    במשך חמש ואולי אף שש שנים התנוסס גרפיטי אנטישמי למהדרין במרכז לוס אנג'לס באין מפריע. תשומת לב של יהודייה מקומית שהגיעה לפסטיבל במקום שמה קץ לעניין. היא יצרה קשר עם טל סגל (30), שליח ההסתדרות הציונות העולמית בעיר, והוא וחבריו החליטו להפיץ את התמונה ברשתות החברתיות. התגובות לא איחרו לבוא – מזעזוע וגינויים ועד לאקטיביזם: מישהו דאג להגיע למקום ולרסס את הציור בספריי לבן וצבע, עם הכיתוב "אין מקום לשום שנאה".

     

    גרפיטי (צילום: טל סגל)
    בעל המקום מסרב למחוק. הגרפיטי האנטישמי בלוס אנג'לס(צילום: טל סגל)

     

    אך על אף שחלפו מאז מספר חודשים, סגל מתקשה להסיר באופן רשמי את הגרפיטי האנטישמי, המשתרע על קיר שלם בקומפלקס האמנות של הוורטקס (The Vortex): דמות אייקונית של מלאך המוות, עטופה בגלימה כחולה ועליה מגיני דוד לבנים. הדמות שומטת מה שנראה כתינוק מת, וסביבה טילים, נחשים ואיך לא – קערה של כסף.

     

    הקהילה היהודית מנהלת מאבק בבעלי המקום. "ראש העיר גינה את הגרפיטי, אך המקום הוא פרטי והבעלים מסרב להסיר אותו. אז מה עושים? הרבה חוות דעת לא טובות".

     

    עם זאת, סגל חש כי "על אף שלא הצלחנו להסיר את זה, הגדלנו את המודעות לנושא האנטישמיות, וכיום אנשים יודעים לזהות גרפיטי אנטישמי כשהם רואים אחד כזה. אז את המודעות העלינו, ואנשים יכולים לזהות ולהבין שיש פה משהו שהוא שנאה כלפי יהודים. תחשוב כמה אנשים עברו שם במשך שנים וראו את התמונה מבלי שהבינו שיש שם משהו בעייתי".

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים