שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מכסות, פטור מלא ובג"ץ: ההיסטוריה של חוק הגיוס
    גיוס החרדים לצה"ל העסיק את המדינה לאורך כל שנותיה, כשבכל פעם נמצא פתרון אחר. מפטור מלא בשנים הראשונות, למכסות מוגבלות ועד ל"תורתו אומנותו". וגם: כך השתנה החוק בעקבות מעורבות בג"ץ והרכב הקואליציה


    חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר. ארכיון (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר. ארכיון(צילום: יובל חן)

    עוד לפני קום המדינה דנו מקבלי ההחלטות בישראל בנושא גיוס החרדים לצה"ל. כמות הפטורים גדלה עם השנים, הכנסת אישרה חוקים ובג"ץ פסל, ועתה חוק גיוס חדש מונע למעשה הקמת ממשלה חדשה. ההיסטוריה של הניסיון לגייס את החרדים לצה"ל.

     

    מקום המדינה עד ביטול חוק טל

    הפטור למאות בחורי ישיבות ניתן עוד לפני קום המדינה. בפברואר 1948 דן הוועד הפועל של מרכז לשירות העם בסוגיית גיוסם של בני הישיבות. בפגישה אמרו ראשי הישיבות שיש לדחות לפי שעה את גיוס התלמידים, על אף ההכרה בחומרת המצב ובצורך לגייס את כל הכוחות ביישוב על משמר החיים והרכוש של יהודי ארץ ישראל ועל משמר ירושלים בפרט. חודש לאחר מכן נשלחה הוראה מראש המטה הארצי, ישראל גלילי, לפיה "כל בני הישיבות לפי רשימות מאושרות פטורים משירות בצבא".

    פרס עם בן גוריון. עיגן את הסדר "תורתם אומנותם" (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
    פרס עם בן גוריון. עיגן את הסדר "תורתם אומנותם"(צילום: דוד רובינגר)

    בשנת 1958 עוגן הסדר "תורתם אומנותם" במסמך שהוציא מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, ובו נקבעו נוהלי דחיית השירות. מספר דחיות השירות התמיד עד ל-1970. מאותה שנה חלו שינויים בהסדר הקיים. ההגבלה על מספר בחורי הישיבות בוטלה. מספר תלמידי הישיבה שזכו לדחייה משירות צבאי עלה. ב-1975, על-פי פסק דין בבג"ץ, נקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבות בשנה שיזכו בדחיית השירות.

     

    בשנת 1977 הצטרפו החרדים לקואליציה, וההסכמים הקואליציוניים עם ממשלת הליכוד של מנחם בגין הגדילו את היקף המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו". בין היתר הוסרה מכסת המצטרפים להסדר וניתנה האפשרות לחוזרים בתשובה להצטרף אליו. זה היה המחיר ששילם הליכוד בראשות בגין, על שביקש להקים קואליציה צרה שבה נכנסה כחברה אגודת ישראל. ב-1986, בזמן ממשלת האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר, הוקמה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ הרב מנחם הכהן, דו"ח הוועדה הוגש שנתיים מאוחר יותר ובין היתר נקבע כי יש לחזור למצב שלפני 1975.

    חרדים בלשכת הגיוס (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    חרדים בלשכת הגיוס(צילום: ירון ברנר)

    בדצמבר 1998 קבע בג"ץ שההסדר של דחיית גיוס לבחורי הישיבות אינו חוקי וכי על הכנסת לחוקק חוק בעניין תוך שנה. באפריל 2000 ועדת טל פרסמה דו"ח מפורט ובכללו ניסוח הצעת החוק שהסעיף המרכזי בו הוא סעיף "שנת הכרעה". הסעיף היה אמור בעיקר לאפשר לחרדים להשתלב במעגל העבודה. בפברואר 2012 ביטל בג"ץ את חוק טל. נשיאת העליון דאז, השופטת בדימוס דורית ביניש, קבעה כי החוק אינו חוקתי ולכן יש לבטלו. השופט אלייקים רובינשטיין ציטט מפסק הדין פסוק מספר במדבר: "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?".

     

    חוק הגיוס וה"שיוויון בנטל"

    במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק "השיוויון בנטל". החוק קבע כי צעירים חרדים יתגייסו בהדרגה לשירות צבאי ואזרחי לפי מכסות (5,200 מתגייסים ב-2017). אם לא ימולאו המכסות, ב-2017 תחול חובת גיוס על כל חרדי מגיל 21, למעט 1,800 "עילויים" - כולל סנקציות פליליות.  

    חרדים בתור לקבלת פתור. אחרי שנה נעשה שינוי בחוק השוויון בנטל (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    חרדים בתור לקבלת פתור. אחרי שנה נעשה שינוי בחוק השוויון בנטל(צילום: מוטי קמחי)

    אבל מהר מאוד הוכנס בחוק שינוי מהותי. בנובמבר 2015, כמה חודשים לאחר שהוקמה ממשלה ללא יש עתיד וברקע של אישור תקציב המדינה, הוכנס תיקון לחוק. הכנסת אישרה אז תיקון לחוק, שיאיפשר את דחיית יישומו בשש שנים (לשנת 2023), ולמעשה הסיר מעל צעירים חרדים את חובת הגיוס לצה"ל. בנוסף בוטלו למעשה הסנקציות הפליליות במקרה שהחרדים לא היו עומדים ביעדי הגיוס. זאת, משום שבלשון התיקון לחוק נקבע כי הסמכות לחלוקת פטורים מגיוס תהיה בידי שר הביטחון, שיוכל לעשות זאת כראות עיניו "על פי יעדי הממשלה‭."‬

     

    התיקון לחוק הגיוס היה חלק מההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד והמפלגות החרדיות שהתנו את תמיכתן בנתניהו בדחיית החוק.

     

     

    גם בפעם זו בג"ץ התערב. ב-12 בדצמבר 2017 קבעו שופטי בג"ץ שהסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל. לפי ההחלטה, ההסדר יושהה לשנה ובשנה זו יהיה צורך לגבש חוק חדש. השופט רובינשטיין כתב אז: "אכן, לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובוודאי כהמשכיות קיומנו כעם יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה – אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם?"

     

    ביולי 2018, חודשיים בלבד לפני הדד-ליין שקבע בג"ץ, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק המוצע, למרות חוסר ההסכמות בקואליציה והאיום החרדי בפרישה מהממשלה. ההצעה עברה בשל תמיכת יש עתיד מהאופוזיציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מש"ס ויהדות התורה לבלוע את הגלולה והתחייב כי לפני האישור הסופי ההצעה תעבור שינוי לשביעות רצונם.

    הפגנה נגד גיוס חרדים  (צילום: MCT)
    הפגנה נגד גיוס חרדים(צילום: MCT)

    הפגנה נגד גיוס חרדים  (צילום: MCT)
    (צילום: MCT)

    על פי המתווה מהשנה שעברה, המסתמך על נתוני גיוס קיימים בחברה החרדית, יגויסו במחזור הראשון כ-3,000 צעירים חרדים וכ-600 יגויסו לשירות הלאומי. נתונים אלו זהים כמעט במדויק לנתוני הגיוס הקיימים כיום עוד לפני כניסתו של החוק לתוקף. תקופת ההסתגלות לכניסתו של החוק לתוקף תימשך שנתיים, ובמהלכה לא יופעלו סנקציות אם לא תירשם עמידה ביעדים. כעבור שלוש שנים מיום כניסתו של החוק לתוקף, יופעלו סנקציות כלכליות כלפי הישיבות בלבד, אם אלו לא יעודדו גיוס ואחוזי הגיוס יירדו מ-95 אחוז מהיעד שהוגדר. ככל שלא יושג שיעור גיוס בהיקף של 85 אחוז לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (לא כולל השנתיים הראשונות מתחילת התיקון המוצע) יבוטל התיקון לחוק בתוך שנה.

     

    בנובמבר 2018 ביקשה הממשלה דחייה בארבעה חודשים ביישום חוק חדש - אך בג"ץ קבע כי יש להגיש את החוק עד 15 בינואר 2019. אבל הקדמת הבחירות לכנסת ה-21 הביאו לדחייה נוספת.

     

    המחלוקת הנוכחית

    עתה עומד נושא הגיוס החרדים במרכז המחלוקת לקראת ממשלת נתניהו החמישית. בירושלים אישרה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בראשות האדמו"ר מגור, פטרונו הרוחני של ח"כ יעקב ליצמן, את הפשרה שגיבש השר לשעבר אריאל אטיאס, חבר צוות המו"מ של ש"ס. על פי ההצעה שאושרה, הרבנים יסכימו לכלול מכסות ויעדים שיגבילו את הפטור משרות של בני הישיבות ויגבירו את שילובם בצבא ובשירות האזרחי, בניגוד לעמדה הבלתי מתפשרת שהציגה המועצה עד עתה, אך בתנאי שהדברים ייקבעו בהחלטת ממשלה, שאותה קל יותר לשנות במידת הצורך, ולא בחוק עצמו.

    יעקב ליצמן, יהדות התורה בכניסתו לפגישה עם נתניהו (צילום: אלכס גמבורג)
    ליצמן. לראשונה יישר קו עם דרעי וגפני והסכים למכסות וליעדי גיוס(צילום: אלכס גמבורג)

    המשמעות היא שלראשונה ליצמן יישר קו עם אריה דרעי ומשה גפני והסכים למכסות וליעדים בחוק הגיוס. בליכוד אמרו כי "מועצת גדולי התורה קיבלה את מתווה ראש הממשלה בעניין חוק הגיוס. זאת פריצת דרך שמאפשרת להשלים את חוק הגיוס. כעת הכדור עבר לאביגדור ליברמן".

     

    אבל ליברמן, שכיהן כשר הביטחון בזמן אישור חוק הגיוס הנוכחי בקריאה ראשונה, הודיע בנחרצות כי הוא מתנגד למתווה. בשבת רמז ליברמן על פתרון אפשרי למשבר, ולפיו הח"כים החרדים ייעדרו מההצבעה וכך לא יידרשו לתמוך בחוק הגיוס. יו"ר ישראל ביתנו כתב: "בנקודה הזו, לפני הבחירות, תוך כדי הבחירות וגם אחרי הבחירות הבהרנו, חדשות לבקרים, שלא נזוז מילימטר אחד מהנוסח המקורי של חוק הגיוס, כפי שעבר בהצבעה בכנסת בקריאה ראשונה. לא הכנסנו עזים חדשות, לא הערמנו קשיים ולא הפתענו בשום דבר חדש. נוסח החוק תואם במלואו עם נציגי המפלגות החרדיות, ומלבד אחד, כולם הסכימו לו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יובל חן
    חרדים ליד לשכת הגיוס. ארכיון
    צילום: יובל חן
    מומלצים