שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "החיים השתנו": אמהות ובנות אחרי גמילה מסוכר ופחמימות ממכרות

    אורלי ובתה אפרת, ורונית ובתה שני, סבלו מעודפי משקל מהותיים והתמכרות לסוכר ולפחמימות ממכרות. אחרי תהליך גמילה במכון אברהמסון, הן מספרות על החיים החדשים שלהן

    בשיתוף אברהמסון

     

    "התהליך הזה שינה לי את החיים. התחלתי לאהוב את החיים ואת מה שהם מציעים לי. להאמין בעצמי ולאהוב את עצמי. אני מבריאה את עצמי ואת הנפש שלי", מספרת אורלי זגורי, בת 41, פרודה ואם לשישה ילדים, מטפלת NLP, חרדית לשעבר מאופקים.

     

    "שקלתי 100 ק"ג והייתי רגע לפני ניתוח קיצור קיבה לפני הגמילה מסוכר ופחמימות ממכרות. לפני כן ניסיתי הכל, אבל כלום לא עזר והרגשתי שאין לי מה להפסיד. חששתי מהניתוח והחלטתי לנסות את אברהמסון לפני שאפנה לפתרון קיצוני.

     

    "שעות ספורות אחרי הטיפול, הרגשתי שנכנסתי ויצאתי בדיוק אותו דבר. אפילו חשבתי שעבדו עליי ועקצו אותי. מהר מאוד הבנתי שאני ממש לא אותו דבר. אני זוכרת שנכנסתי לקיוסק לקנות משהו לשתות. והרגשתי שכל החטיפים היו מאחורי קיר זכוכית: בלתי נגישים ולא רצויים. לפני הטיפול אכלתי בעיקר פסטות, לחמים ובאגטים. אחרי הטיפול, שום דבר לא משך אותי ואף הגעיל אותי.

     

    "הקושי העיקרי שלי בתהליך היה בחודש הראשון, כשהתבקשתי להימנע מלאכול תפוחי אדמה, אורז ואפילו תחליפי לחם ופריכיות כדי לנקות את הגוף. לעצמי חשבתי, איך אוכלים דגים של שבת בלי לחם? ממה אפשר לשבוע? לא נצמדתי לתפריט שנתנו לי וכל הזמן חיפשתי אוכל שישביע אותי. בהתחלה ממש בכיתי, וחשבתי מה עשיתי לעצמי? אין לי מה לאכול"!

     

    קיראו עוד על אנשים שנגמלו והתחילו לחיות בריא:

    סוף לפחמימות ממכרות: להיגמל ולגמול אחרים

    "כך הצלחתי להיגמל מפחמימות ולהתחיל בחיים חדשים"

    "כך הצלחנו להיגמל מפחמימות ממכרות ולרדת במשקל"

     

    "מה שנתן לי כוח היה שירדתי ממש מהר: בתוך חודש ירדתי 10 ק"ג!!! אחר כך למדתי ליהנות ולשבוע מאוכל בריא וטוב. אני 3 שנים אחרי התהליך. הפחתתי 40 ק"ג ממשקלי. אני שומרת על המשקל שלי כבר שנה שלמה, ומתכננת להפחית עוד 4-5 ק"ג.

     

    "מלבד הירידה במשקל התחלתי להרגיש יותר טוב: ירדה לי הנפיחות שתמיד הרגשתי בבטן. התחלתי לנשום יותר טוב, לישון טוב יותר, ואני לא נוחרת יותר. היו לי דורבנים בכפות הרגלים שעברו כלא היו. הייתה לי תקופה ארוכה פריחה בזרוע, ובדיעבד הסתבר שזו רגישות לגלוטן ולא ידעתי.

     

    "העור נהיה נעים יותר ולמזלי אין לי עור מידלדל שאופייני לאנשים שיורדים הרבה במשקל. אני יכולה ללכת לים, לשחק עם הילדים - לשבת על הרצפה ולהרכיב פאזלים, יכולה לחיות ולא מתעייפת".

     

    "בזכות התהליך, אפשר לומר שהפכתי בין לילה לאדם אחר. זה נתן לי ולכל המשפחה כוח שהכל אפשרי. זה התחיל מזה שכל המשפחה עברה תהליך חזרה בשאלה. אפשר לומר שקיבלתי והענקתי למשפחה ביטחון לצאת סופסוף מהקהילה החרדית, לאחר 4-5 שנים של סדקים באמונה. שינוי נוסף הוא שיצאתי ללמוד להיות מאסטרית ב-NLP נמשכתי לתחום כמו קסם כי ראיתי איך זה שינה אותי".

     

      ( )
    אורלי זגורי

     

    "חיזקו לי את כח הרצון"

    גם בתה של אורלי, אפרת זגורי (18) עברה תהליך גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון. גם היא ניסתה הרבה שיטות שלא הצליחו.

     

    "חשבנו שהיא נולדה שמנה גנטית ושום דבר לא יעזור. כשהיא יצאה מטיפול היא אמרה: "מה זה השטויות האלה? זה לא עובד עליי". כשהיא אמרה שהיא רעבה, שאלתי אותה אם היא רוצה לאכול פיצה. ואפרת, שמכורה לפיצה, הייתה בהלם מעצמה כשענתה שלא מתחשק לה".

     

    אפרת מספרת: "תמיד הייתה ילדה שמנה. עשו עליי חרם חברתי מכיתה א' עד כיתה ד' בבית הספר החרדי שבו למדתי. הייתי חוזרת כל יום בוכה. נהגתי לאכול הכל. לא מנעתי מעצמי כלום. מלא ג'אנק פוד ושטויות. תמיד זה היה זמין.

     

    "מכיתה א' לקחו אותי לדיאטנית שהייתה בונה לי תפריטים. עם כל דיאטה או שיטה שניסיתי, הייתי נכנסת ללחץ שלא הייתי יורדת במשקל ועליתי עוד רק מזה. אמא שלי הציעה לי מזמן לעבור תהליך גמילה, אבל פחדתי שלא אוכל יותר דברים שאני אוהבת. לפני 9 חודשים, שיניתי את דעתי. תיאמתי עם החברות שלי חופשה לחו"ל בקיץ, אבל ממש לא רציתי לצאת לחו"ל במשקל של 94 ק"ג.

     

    "אחרי שעברתי את התהליך משהו קרה. קשה לי להסביר את זה. בשונה מאמא שלי, לחם לא דוחה אותי, אבל אני מרגישה שיותר קל לי לוותר עליו. אם פעם הייתי רואה פיצה או לחם וישר טורפת. היום אני מרגישה שיש לי כח רצון יותר חזק.

     

    "אחרי התהליך אני אוכלת הכל, רק בלי סוכר ופחמימות ממכרות: תפוחי אדמה, אורז, לחם ללא גלוטן. אם אני יוצאת למועדון אני מקפידה לשתות משקאות ללא סוכר, לפעמים אלכוהול אבל ממש מעט. לעיתים אני חורגת חריגות קטנות, אבל עדיין מצליחה לרדת, כך שזה מרגיע אותי.

     

    "היום אני 20 ק"ג פחות ומתכננת לרדת לפחות עוד 10 ק"ג. אני מרוצה מאוד. הביטחון שלי כלפי עצמי והסביבה עלה. אני מרגישה יותר בריאה, ממש בנאדם אחר: יותר אנרגיות, יותר שמחה, קל לי לקום בבוקר, לרדת לסופר, להוציא את הכלבה לטיול. חשבתי פעם שאני כלום. שמנה ומכוערת. היום אני יודעת שלא. אני יודעת מה אני שווה ואני גאה בעצמי".

     

      ( )
    אפרת זגורי

     

    "מרגישה שהתחלתי לחיות"

    שני וייס (35) נשואה עם 3 ילדים, יועצת סביבתית, פרילנסרית ומנהלת אתר וקשרי לקוחות בעסק המשפחתי מעפולה ניסתה דיאטות רבות. "אף פעם לא הייתי רזה. משקל השיא שלי היה 98 ק"ג. בגלל ההשמנה מאז שהייתי בת 23 היה לי לחץ דם גבוה, היו לי הריונות קשים עם רעלת היריון ולידות מוקדמות. אבל לפנות לאברהמסון היה מהלך קיצוני מבחינתי בגלל הגמילה המוחלטת מסוכר ומכל מה שאהבתי, כי חייתי על קפה ועוגה".

     

    "כשהגעתי לטיפול הייתי מוכנה לעשות הכל כדי להצליח. לא האמנתי שמישהו יגרום לי להפסיק לאכול עוגות אבל הנה: הצלחתי. הפחתתי קרוב ל-30 ק"ג. בעקבותיי גם אמא שלי הלכה לגמילה וירדה 35 ק"ג.

     

    "היום אני אוכלת לפי סדר קבוע. בצהרים הרבה ירקות מתובלים ומנת בשר, בבוקר יוגורט, תפוח בדבש וקצת אגוזים. אני לא מערבבת חלבונים ופחמימות, אמנם נדרשתי לזה רק בחודש הראשון של הגמילה, אבל אני מרגישה הרבה פחות כבדה, ולכן המשכתי בזה.

     

    "בעקבותיי, כל הבית הוא ללא סוכר. אני שמחה להגיד שגם הילדים שלי אוכלים ללא סוכר. אמא שלי לפעמים מפנקת בכל מיני עוגיות ללא סוכר לבן, אבל גם אז אני אוכלת רק אחת. סוכר לבן הוא מעגל כזה שאת רוצה עוד ועוד. כשנגמלים, לא מרגישים את הצורך הזה יותר.

     

    "אחרי הירידה במשקל כל כך הרבה דברים השתנו. אני מרגישה שהתחלתי לחיות. הייתי מאוד סגורה וביישנית. מתעסקת עם מה שאני לובשת ואיך שאני נראית. נמנעת ללכת להרבה מקומות בפרט לים ולבריכה, תמיד הייתי נשארת במלון במקום לטייל עם כולם.

     

    "כשאת שלמה יותר עם עצמך. הכל יותר טוב. בעלי נהג להגיד לי שהוא לא רוצה שארזה. הכרנו כך, אבל הוא רצה את זה רק כדי שאני ארגיש טוב. היום אחרי התהליך הוא מחזק ומחמיא ואומר: 'איזה כיף! אפשר ללכת לבריכה, לים, לחו"ל'.

     

      ( )
    שני וייס

     

    "אין לי יותר רגשי אשמה. למדתי להתמודד איתם"

    ניסיתי מיליון ואחד דברים לפני הגמילה באברהמסון: קבוצות דיאטה, מלתעות בשיניים, תרופות מהאינטרנט. בזבזתי עשרות אלפי שקלים במשך השנים. 32 שנים אחרי לידת בני הצעיר סחבתי עודף משקל", מספרת אמה של שני, רונית אוחיון (55), נשואה פלוס שניים, וסבתא ל-5 נכדים מקריית אתא, ששקלה מעל 100 ק"ג.

     

    "חודשיים אחרי ששני בתי עברה תהליך גמילה החלטתי ללכת על זה גם כן. ראיתי את השינוי המהותי בתזונה ובחשיבה שלה. בארוחות שישי פתאום נאלצתי להכין דברים שהיא בחיים לא אכלה. היא לא נגעה קודם בירקות והייתה חיה על פחמימות כמוני. בנוסף היא ירדה ממש מהר במשקל.

      

    "לפני הגמילה, התפריט שלי היה מורכב, רובו ככולו מכריכים, מתוקים, 6-7 קפה עם עוגיות ושוקולד. נהגתי להאשים את עצמי הרבה. חשבתי שלאכול מתוקים הוא יצר בלתי נשלט, אבל נגמרו לי התירוצים.

     

      ( )
    רונית אוחיון

     

    "שעתיים אחרי הטיפול, הלכתי לסופר ולא ניגשתי למאפים. תמיד הייתי ניגשת לשם מתוך הרגל ופתאום לא הרגשתי בצורך. סחבתי על עצמי 35 ק"ג של סוכר והפחתתי אותם בתוך שנה ושמונה חודשים. יש לי עוד דרך, ואני יודעת שאצליח בה.

     

    "היום אוכל איבד מהמעמד המרכזי שנתתי לו בחיי. אם אני נופלת, למדתי להכיל את זה, בשונה מהעבר שהיה מלא ברגשות אשם שדחפו אותי מטה. השינוי שעברתי הוא בהמון רבדים ואינו נעוץ רק בדיאטה: אני מתלבשת אחרת ויכולה לקנות בכל חנות. אחרי שרזיתי את הק"ג האחרונים התחלתי לעשות ספורט באופן קבוע. הכל הרבה יותר קל לי: לעמוד בעבודה, לשבת על הרצפה עם הנכדים, לנעול נעליים, ללבוש מכנסיים בעמידה. פעם הייתי מסתובבת שעה ברכב כדי למצוא חניה והיום אני חונה רחוק. וגם אין ספק שזה תורם לאווירה בבית".

     

    בשיתוף אברהמסון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים