שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    זה היה העשור שבו התהפך לי העולם

    רוסיה, סין וטורקיה התרוממו בעוד טראמפ ואירופה האימפוטנטית מביטים מהצד במלחמות הדת ומהפכת האנרגיה. וישראל? היא עם ביבי

     

    נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא סין שי ג'ינפינג  (צילום: רויטרס)
    העולם בידיהם. פוטין עם נשיא סין שי ג'ינפינג(צילום: רויטרס)

    אז מה היה לנו בעשור השני של המאה ה-21? מהפכות, פליטים ותנועה טקטונית אדירה ששינתה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים. עשור דרמטי בכל קנה מידה, כזה שהתחיל באופטימיות שבמסגרתה פייסבוק, טוויטר והאינסטה היו מכשירים חברתיים של חופש, והסתיים בזה שהם מפיצי הפייק ניוז הגרועים שיש.

     

     

    זה היה עשור רע לדמוקרטיות הליברליות. עשור מצוין לשליטים מניפולטיבים ושקרנים. החילוניות הפסידה בטורקיה ועל השיח השתלט השבר הדתי בין שיעה לסונה (דאעש), בין יהודים לערבים (כמו תמיד), בין הינדואים למוסלמים (קשמיר ו חוק האזרחות), ובין בודהיסטים למוסלמים (הרוהינגה במיינמאר).

     

    מדינות ערב ידעו גל של מהפכות חברתיות על חופש שעוררו ונותבו על ידי סעודיה, קטאר וטורקיה, כל אחת לצרכיה. כל המדינות המעורבות הפסידו. חוץ מטורקיה וקטאר.

     

    טורקיה המשיכה את עלייתה כמעצמה אזורית במגמה לחזור להיות מעצמה עולמית, שולחת את ידיה לסוריה, לישראל וללוב וטומנת פחים לאירופה בדמות פליטים וצינורות גז.

     

    איראן, מדינה במצור, המשיכה את עלייתה כמעצמה אזורית במגמה להפוך למעצמה עולמית. שולחת ידיים לתימן, עיראק, וסוריה ומתחככת בישראל.

     

    ארה"ב המשיכה במגמת הנסיגה ממעמדה כשוטר עולמי. טועה בסוריה, מפקירה את סעודיה, מהרהרת בטיב יחסיה עם אירופה וישראל.

     

    רוסיה פושטת הרגל המשיכה במגמת העלייה שלה כמעצמה עולמית על חשבון היחלשותן של אירופה והססנותה של ארה"ב, שולחת ידיים למזרח התיכון, לאפריקה למרכז אסיה ולדרום אמריקה, מתערבת בבחירות בארה"ב, במלחמה באוקראינה, בבחירות בהונגריה ולא מן הנמנע שגם בברקזיט.

     

    יוני האחרון: הנשיא רוחאני בפסגה עם רוסיה ויטרקיה    (צילום: רויטרס)

    יוני האחרון: הנשיא רוחאני בפסגה עם רוסיה ויטרקיה    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אירופה התערערה בגלל הברקזיט התמוה וגלי הפליטים. גרמניה וצרפת מחזיקות את האיחוד מול גלי פליטים, מול איומי האנרגיה וההתערבות הסייברית של רוסיה וטורקיה. וגם מול דונלד טראמפ שאין לסמוך עליו.

     

    סין המשיכה להתעצם, שולחת ידיים לאפריקה, מרכז אסיה ודרום אמריקה, מבססת את שליטתה על ידי יצירת מחנות ריכוז ענקיים של חינוך מחדש לאוכלוסייה האויגורית-מוסלמית, נכנסת למסלול התנגשות עם טורקיה. מדינה שאין בה דת מול מדינה שרוצה להיות ראש לאסלאם הסוני.

     

    הודו הופכת למדינה פשיסטית-דתית מתבדלת מאוכלוסייתה המוסלמית. נרנדרה מודי מבסס את אחיזתו במדינת הענק על ידי מנגנון מפלגתי עשיר ומושחת. הכלכלה קופאת. המפלגה גדלה ושמנה.

     

    סעודיה, שהייתה עד לפני עשור אחת המדינות העשירות ורבות ההשפעה במזרח התיכון, ניסתה להיות מעצמה אזורית ולכבוש את תימן על מנת להרחיק את איראן. התוצאה היא מדינה מוחלשת שחטפה מתקפת טילים מפתיעה ומדויקת, ננטשה על ידי ארה"ב ואיבדה את ביטחונה העצמי ביכולות הצבאיות שלה וברזרבות הנפט והגז שבאדמתה.

     

    ישראל תקועה בתוך הישבן של עצמה ולא הולכת לשום מקום. יותר עניים, יותר עשירים על חשבון נכסי המדינה, יותר שחיתות, יותר איומי טילים ופחות תקווה. יותר הפגנות בפתח תקווה. ממעצמה אזורית היא נדחקת שוב למדינה מאוימת במצור. העשור של ביבי, ראש ממשלת מעבר שלא נבחר פעמיים ונאשם בשלושה תיקים.

     

    עכשיו התחיל העשור שכפי הנראה יהיה שייך לטורקיה, רוסיה, איראן וסין. אלא אם כן תתאושש ארה"ב ואירופה תגלה שיש לה גם שיניים. בעשור הבא תצטרך ישראל ללכת על קצות האצבעות. אין לה חברים חזקים בשכונה. יש לה רק את עצמה, ובמצב העניינים כרגע, היא מנוהלת ומתנהלת לא משהו.

    הלוואי שיכולתי להיות אופטימי ביחס לעולם ולשכנים. מצד שני, כמו שנהג להגיד דוד בן גוריון, לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים. אז הנה כמה הצעות לעשור הבא:

     

    תותחי לייזר נגד מבול הטילים; רכבות תחתיות; רכבת חשמלית מהירה שתרשת את כל המדינה; חזרה למי התהום הבריאים והמוגנים במעבה האדמה שלנו; חקלאות ישראלית נקיה שיודעת לספק את כל מחסורנו; שמירת כל שדות הגז לתצרוכת אסטרטגית ישראלית; עוד בתי חולים, רופאים ואחיות; פנסיה ראויה לכל אזרח; פחות מכוניות על הכבישים; פחות פוליטיזציה ודת בצבא; אנרגיה נקיה מהשמש; מערכת פוליטית ופקידות ממשלתית ישרה, נקיה ויעילה שזוכרת שהיא עובדת עבור האזרח; שוויון מוחלט בין אזרחי ישראל והכרעה מה עושים עם תושבי הארץ שאינם אזרחי ישראל.

     

    הגיע הזמן. ניפגש ב-2030. אני מקווה. עד אז אני הולך לבקבק יין ולכתוב ספר. שנה טובה.

     

    • צור שיזף הוא סופר ועיתונאי, מחבר "דאעש - מסע אל מפתנו של השטן"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים