שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP, MCT

    אולי החיסון כבר אצלנו?

    מדינת ישראל נמצאת תחת מגבלות תנועה מרחיקות לכת כבר יותר מחודש, ללא צפי קרוב להמשך שנת הלימודים ועם פגיעה כלכלית ובריאותית נרחבת. והשאלה הנשאלת היא - אלו עובדות תומכות בהמשך צעדים אלה? ניסיון של מדינות אחרות מצביע על כך שסגר הוא לא תמיד חובה להבראה

    האווירה קשה. הימים ימי מלחמה. אך האם אנו נלחמים בנגיף אכזרי המאיים לכלות את האנושות ולהמית את רובה? האם נכון להשוות נגיף זה לשפעת הספרדית ולמגיפה השחורה, כפי שעשו גורמים רשמיים? או האם המלחמה בנגיף נופחה לממדים עצומים, ולמעשה נכפתה עלינו כתוצאה מבהלה עולמית המבוססת על מודלים מתמטיים שגויים? מה שברור הוא שמלחמה זאת מרוצצת את הכלכלה העולמית אשר נבנתה בעמל רב, ושאת מחירה נשלם במשך שנים רבות.

     

    התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

     

    הסתמכות על מודלים מתמטיים שגויים

    האם הנגיף קטלני כפי שחששו מלכתחילה? לשמחתנו, הפסקנו לשמוע מגורמים רשמיים את הנתון המבהיל על שיעור תמותה של 4% מהמחלה, אולי כי הם הפנימו שמספר זה מוגזם. אפילו פרופ' ניל פרגוסון, אשר הבהיל את בריטניה ואת העולם כולו בתחזיות מתמטיות על מוות המוני, וגרם לשינוי כיוון במדיניות הבריטית, חזר בו מהערכות שיעור התמותה הגבוה, ובהתאם שינה את התחזיות האפוקליפטיות.

     

    זהו אותו פרגוסון, שהשתמש במודלים מתמטיים שחזו כ-150 אלף מקרי מוות ממחלת הפרה המשוגעת. נכון להיום, מתו 177 בני אדם ממחלה זו. זהו אותו פרגוסון, שהמליץ על בסיס מודלים מתמטיים לממשלת הוד מלכותה בחורף 2009, עת אובחנה שפעת החזירים, להגביל נסיעות וטיסות בממלכה, לסגור את כל בתי הספר והגנים, ולהתחיל בטיפול תרופתי מניעתי בממלכה כדי "לקנות זמן עד מציאת חיסון" על מנת להימנע מאסון חסר תקדים (זוהי אינה שגיאת סופר – זאת המלצתו משנת 2009).

     

    זהו גם אותו פרגוסון, אשר באמצע חודש פברואר השנה חזה, שוב על בסיס מודלים מתמטיים, ששיא המגיפה בווהאן ייתרחש בתוך מספר שבועות, אך שיא זה נשבר לאחר יומיים. וכן, אם טרם ניחשתם, על מודלים מתמטיים המשמשים את פרגוסון, מסתמכת, בין השאר, גם המדיניות של הטיפול במשבר בארץ.

     

    חייבים לכן לשאול האם קובעי המדיניות מבססים החלטותיהם על נתוני אמת או על מודלים חסרי יכולת ניבוי? האם הם עושים דיים כדי להשיג נתונים אלה בהקדם? האם כבר נערכו מספיק מדגמים אקראיים כדי לקבל תמונת מצב אמיתית על התפשטות הנגיף בארץ?

     

    3082 ()
    האם זו מגפה שמאיימת על קיומנו? טיפול בחולה קורונה

     

    פרגון עצמי וזריעת פחד

    אנו שומעים לאחרונה הצהרות על כך שמדינת ישראל מדורגת מספר שתיים בעולם מבחינת מספר הבדיקות לנפש, וכן שישראל היא המדינה הבטוחה בעולם מבחינת נגיף הקורונה. אנו גם ממשיכים לשמוע שאנו בעיצומה של אחת מהמגפות הקשות ביותר שהאנושות חוותה במאה השנים האחרונות.

     

    האם, כפי שנטען, ישראל ממוקמת במקום השני בכמות בדיקות הקורונה לנפש? למעשה ישראל ניצבה במקום 18 בעולם, ביום שבו הוצהר שהיא ממוצבת במקום השני. מאז אפילו הידרדר מיצובה למקום 29 בעולם. לפניה ניצבות מדינות כמו בחריין, איחוד האמירויות, קטאר, אסטוניה, סלובניה, מלטה, איסלנד, לוקסמבורג, שווייץ, ועוד.

     

    והאם ישראל היא המדינה הבטוחה בעולם מבחינת הקורונה? ניתוח של מדד אובייקטיבי כמו שיעור תמותה למיליון אנשים, מראה שאמנם מדינת ישראל נמצאת במקום סביר, אך אפילו לא קרובה להוביל במדד זה. מדינות לדוגמה שבהן שיעור המתים למיליון אנשים פחות משמעותית הן: קוריאה הדרומית, הונגריה, בחריין, אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה, ברזיל, תאילנד, יפן, קטאר ועוד. יש לציין שחלק ממדינות אלה לא הטילו סגר כולל על אוכלוסייתן.

     

    והאם ניתן לקבוע שהמדיניות עליה המליצו מומחי משרד הבריאות אכן הצליחה? לצערנו, אין לטענה זאת בסיס מדעי, ובשטח התוצאות מראות שלא. תצפית, אשר פורסמה, על ידי פרופ' יצחק בן ישראל מראה שגם לאחר נקיטת מדיניות הכוללת סגר, כמו גם לאחר נקיטת מדיניות נטולת סגר, ההתפשטות המהירה של הנגיף נעצרת אחרי זמן דומה (אולי בגלל חסינות טבעית? – נגיע לזה בהמשך). מה שברור לחלוטין, הוא שהמדיניות שאומצה בישראל הביאה לריסוק כלכלי חסר תקדים. עם זאת, הפרגון העצמי על ההצלחות הלא-מוכחות, תוך התעלמות מהנזקים שנגרמו, נמשך כתעמולה אשר הנראות בה חשובה בהרבה מהמהות.

     

    ואם אכן, נמסרים לנו נתונים לא נכונים לגבי מיצובה של ישראל במדדים שונים בעולם, ומפליגים בשבחים חסרי בסיס, מה לגבי הפסיקות המדעיות הניתנות לנו? האם באמת מדובר במגפה העולמית הנוראה במאה השנים האחרונות, או שמא מדובר גם במקרה זה בהצהרות חסרות ביסוס עובדתי?

     

    3084 ()
    כמות בדיקות מול העולם. לא בהכרח מדויק

     

    מדגמים שונים רומזים על חסינות טבעית רחבת היקף לנגיף

    מדגמי בדיקות נגיף שפורסמו, רומזים, להערכתנו, על כך שחסינות טבעית כבר קיימת לנגיף, ושיעורה עשוי להגיע אף לכ-80% מהאוכלוסייה. הערכה זאת מבוססת על ארבעה מדגמים בלתי תלויים, שבכל אחד מהם נצפה שיעור מקסימלי של נדבקים בטווחים של 13% עד 19%. העובדה שאף אחד ממדגמים אלה לא עובר את רף ה-20% ולא ידוע על מדגמים מייצגים אחרים (של לפחות מספר מאות נדגמים) אשר עברו רף זה, מעלה את ההשערה ששאר האוכלוסייה (כ-80%) חסינה לנגיף ולמעשה ששיעורי ההדבקה שנמדדו במדגמים אלה מייצגים את ההדבקה המקסימלית באוכלוסייה.

     

    חיזוק לכך מתקבל מניתוח סטטיסטי פשוט. כאשר מדברים על התפשטות מעריכית של נגיף באוכלוסייה, ההסתברות לדגום דווקא בנקודת זמן המצויה בעת ההתפשטות המעריכית, קטנה יחסית להסתברות לדגום בזמן שבו ההדבקה של הנגיף מיצתה את עצמה והגיעה לרוויה. הסיבה היא שההתפשטות המעריכית מהירה ומוגבלת בזמן, ואילו השלב שבו ההדבקה מוצתה אינו מוגבל בזמן ונמשך למעשה מסיום ההתפשטות המעריכית לאורך זמן רב. אם לכן, אנו עדים למספר רב של מדגמים בלתי תלויים, אשר מראים שיעורי הדבקה גבוהים דומים, ניתן לשער ששיעורים אלה משקפים את ההדבקה המקסימלית של האוכלוסייה, ולא שיעורי הדבקה דומים שנלקחו במקרה באותו שלב של ההתפשטות המעריכית.

     

    המדגם הראשון שהראה הדבקה מקסימלית של 19% הוא מאוניית "דיאמונד פרינסס". (באונייה זו היו כ-3,700 נוסעים ואנשי צוות, ומתוכם אובחנו 712 נשאים של הנגיף.) המדגם השני נערך בספינת חיל הים האמריקאית "תיאודור רוזוולט", שהראה שיעור הדבקה של 13%. (מתוך 4,223 נבדקים, 550 נמצאו נשאים של הנגיף.) המדגם השלישי נערך בגרמניה, במחוז הייזנברג, ובו נמצא במדגם (סרולוגי) שכ-15% מתושבי העיר גנגלט נחשפו לנגיף ופיתחו נגדו נוגדנים. מספר דומה של נדבקים מגיע מדיווח של מנהל בית חולים סן קרלוס במדריד על כך ש-15% מצוותו נדבק בנגיף.

     

    מדגמים נוספים שיגיעו בקרוב יבססו או יפריכו את ההשערה שאחוז גבוה מהאוכלוסייה היא בעלת חסינות טבעית לנגיף. כדאי לכן לשים לב למספרים המקסימליים המתקבלים במדגמים אלה, המרמזים על מידת החסינות הכללית.

     

    50 ()
    חסינות עדר בקרב האוכלוסייה

      

    כיצד תיתכן חסינות טבעית לנגיף חדש?

    נגיף הקורונה החל להתפשט באוכלוסיית העולם רק לפני כחמישה חודשים. אבל, יש לנגיף שישה קרובי משפחה, אשר מדביקים את האוכלוסייה כבר שנים רבות, ואשר מייצרים מולקולות דומות מאוד. חלקים קטנים מתוך המולקולות הללו זהים לחלוטין בין הנגיפים.

     

    כחלק ממנגנון ההגנה של מערכת החיסון, נדגמים חלקי מולקולות של נגיף, ומוצגים למערכת החיסון על גבי תאים נגועים, כדי שזאת תוכל לזהות תאים אלו ולחסל אותם. זיהוי כזה, משאיר בגוף תאים בעלי זיכרון חיסוני, אשר יודעים לזהות את אותם חלקי מולקולות ומונעים את התרבות הנגיף בגוף גם בהדבקה חוזרת. כך למעשה נוצרת חסינות תאית נגד נגיף חדש כתוצאה מחשיפה לקרובי משפחה שלו. סביר לשער, שאם אכן אנו צופים בחסינות טבעית, הרי שזאת הדרך בה היא נרכשה.

     

    כיוון שלאוכלוסיות שונות של אנשים יש גנטיקה שונה, ותאים שמציגים את חלקי המולקולות הנגיפיות בצורה קצת שונה, ייתכן גם שלאוכלוסיות שונות תהיה חסינות שונה לנגיף.

    זאת אחת הסיבות, שחיוני בהקדם האפשרי לבצע בדיקות סקר גם בארץ, למשל בבני ברק מוכת הנגיף, כדי לבחון את השיעור המקומי של החסינות, ולא להסתמך רק על מדגמי אוכלוסיות מחו"ל. חשוב בהקשר זה, לבדוק הדבקות מקסימליות באוכלוסיות שבהם שהו אנשים בצפיפות במתחם אחד והיו צפויים להידבק כולם (בית מדרש, למשל).

     

    המשמעויות של חסינות אוכלוסייה טבעית, הוא שמקדם ההתפשטות של הנגיף גבוה בהרבה מהמשוער, כיוון שעם שיעור חסינות טבעי גבוה, רק נגיפים מאוד מדבקים יכולים להתפשט במהירות. אפילו הכנסת נתון חדש כזה למערכת מודלים מתמטיים עשויה לשנות מן היסוד את כל התחזיות של מודלים כאלה.

     

    משמעות נוספת שעולה מממצא כזה, היא ששיעור התמותה המחושב הוא כחמישית מכל הערכה אחרת שחושבה עד כה, כיוון שרק חמישית מהאוכלוסייה רגישה לנגיף ועלולה להיות חשופה למחלה שהוא מחולל. זהו לכן ממצא שמחייב אישוש מהיר ואם יוכח כנכון – ייתבקש מהפך תפיסתי בכל הקשור למגפה.

     

    יש לחשב מסלול מחדש

    שוודיה אימצה מדיניות השומרת על משק מתפקד בזמן משבר הקורונה, ולא נקטה צעדים משמעותיים המשתקים את כלכלתה. אנו שומעים פרשנויות, ממומחי משרד הבריאות ומעיתונאים המהדהדים את דבריהם על כך שה"ניסוי" ששוודיה ערכה "מתפוצץ לה בפרצוף" כי שיעור התמותה שם מנגיף הקורונה גבוה משמעותית משכנותיה.

     

    על אף ששיעור התמותה מנגיף הקורונה בשוודיה אכן גבוה משכנותיה, אנו חולקים על כך שהניסוי "התפוצץ". להיפך, למעשה אנו עדים להתייצבות בימים האחרונים במספר המתים הנגועים בקורונה, ואיננו חוזים בקריסת מערכת הבריאות השוודית. בהתאמה, גם הדיווחים על ה"ניסוי" של שוודיה הולכים ופוחתים בתקשורת רודפת האסונות.

     

    נראה לכן, שמדיניות כזאת, אשר מקצרת את הזמן הדרוש להשגת חסינות עדרית, דווקא מוצדקת על פי התצפיות הנוכחיות בשוודיה. המדיניות החלופית שבה נוקטות שכנותיה של שוודיה, ובה גם נוקטת ישראל, ככל הנראה תגרום לשיעור תמותה דומה, שפשוט יימשך לאורך זמן רב יותר, תוך פגיעה רחבה בכלכלה וללא רכישת חיסון עדרי מהיר.

     

    בשומענו את הצהרות נציגי משרד הבריאות על הקלות מדודות בלבד בסגר, ללא צפי קרוב להמשך שנת הלימודים, וללא פתיחת השמיים, אנו משתאים. אילו עובדות תומכות בהמשך צעדים אלה? האם לא הגיע הזמן לשנות את תפיסת ההתמודדות עם המשבר, אשר גורמת לאיבוד פרנסתם של מיליוני אנשים, מונעת מהם טיפול רפואי בכל בעיה שאינה קשורה לנגיף הקורונה, ופוגעת קשות בתקציבי התשתיות, החינוך והביטחון?

     

    האם נציגי משרד הבריאות יוכלו בעתיד, כשיידרשו לכך, לנמק את המלצותיהם הנשענות בעיקרן על מודלים מתמטיים מפוקפקים ועל דיווחים תקשורתיים ממוקדי אסון? האם יוכלו להסביר למה לא נהגנו כפי שנוהגת שוודיה, אשר לה מייעץ אחד האפידמיולוגים המובילים בעולם? האם תירוץ של "רוב העולם נהג כך, ולכן גם אנחנו" יהיה קביל?

     

    פרופ' אודי קימרון הוא פרופסור למיקרוביולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

    ד"ר אורי גביש הוא פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    כמה זמן עוד נמשיך בצעדי הסגר?
    צילום: שאול גולן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים