בעוד כשנה - פיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטר: השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הודיעה אחר הצהריים (יום א') כי יצרני המשקאות לא עמדו ביעדי המחזור, וכעת לראשונה בישראל יורחב חוק הפיקדון לבקבוקי 1.5 ליטר. למשק תינתן תקופה של כשנה להרחבת החוק, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה. ההערכה היא כי גובה הפיקדון יעמוד על בין 30 ל-70 אגורות לבקבוק משקה גדול.
הודעת השרה גמליאל מגיעה בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון "אדם טבע ודין", שהוגשה לאחר שבשנת 2016 יצרני המשקאות לא עמדו ביעדים שנקבעו בחוק, והאיסוף עמד כל 51% בלבד. השר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, החליט להטיל קנסות ועיצומים על היצרנים בגובה של כ-48 מיליון שקלים ולתת ליצרנים ארכה.
בעקבות העתירה לבג"ץ נדרש המשרד להגנת הסביבה להודיע עד היום האם היצרנים עמדו ביעדים, כך שחוק הפיקדון יורחב. בארבעת החודשים האחרונים נפגשה השרה גמליאל עם שורה של בעלי אינטרס, בהם יצרני המשקאות, הקמעונאים, ח"כים חרדים, ארגונים ירוקים בראשם "אדם טבע ודין" ונוספים. "בחודשים האחרונים הופעלו עליה לחצים כבדים", אמרו גורמים בסביבת השרה. "בניגוד להחלטותיה עד היום, וללחץ שקיבלה מקבוצת אינטרס שונות, פה מדובר בלחצים בסדר גודל אחר כי מדובר בהרבה מאוד כסף".
השרה תגיש צו לאישור של ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של כשנה להחלת הפיקדון – תקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק, העומדת על 60 ימים. זאת, גם לאור אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות לשם יישום מעשי. לאור הרחבת הפיקדון, יעלו גם יעדי האיסוף לבקבוקים באופן הדרגתי עד לממוצע של 77% בחישוב דו שנתי.
השרה גמליאל אמרה כי "הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".
כתוצאה מהחלטה, יצרני המשקאות צפויים להפסיד כסף רב. הם הזהירו כי עלויות הרחבת חוק הפיקדון יושתו על הציבור. הטלת הפיקדון תטיל נטל כלכלי מסוים על הקמעונאים, אבל עיקרו ייפול על היצרנים והיבואנים. על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה על ידי חברת פארטו, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, תצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי ותעודד הקמת מפעל מיחזור לפלסטיק בישראל. על-כן המהלך צפוי לתרום להורדת יוקר המחיה, בעיקר עבור הצרכנים הממחזרים. יש לציין כי לפי הערכות - בתי ספר, גני ילדים ועמותות המקדמות מיחזור בתחומן ירוויחו לא פחות מ-8 מיליון שקלים.
24 אלף מיחזוריות הפרוסות ברחובות ישראל, ומהוות מפגע עירוני, יפונו מהרחובות והאיסוף יעבור למכונות איסוף אוטומטיות בסופרמרקטים, תחנות דלק ובמוסדות ציבור. יצוין, כי פורום ה-15, המאגד את 15 הערים מהגדולות בישראל, הודיע לשרה להגנת הסביבה כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. הרשויות המקומיות יחסכו בהוצאות ניקיון וייהנו מפינוי המיחזוריות שהפכו גם למפגע אסתטי. מניתוחים כלכליים שנעשו בצרפת והולנד נמצא כי החלת פיקדון על מכלי משקה תחסוך לרשויות שם 59 מיליון אירו ו- 86 מיליון אירו בהתאמה.
הגידול המשמעותי באיסוף הבקבוקים הצפוי, אומרים במשרד להגנת הסביבה, יגדיל את הכדאיות הכלכלית להקמת מפעל לחזור בקבוקי פלסטיק. "הקמת מפעל כזה חשובה במיוחד לנוכח העובדה שיותר ויותר יצרניות בקבוקי משקה מתחייבות להשתמש בחומר ממוחזר בבקבוקים".
כמעט 20 שנה לחוק הפיקדון
בשנת 2001 נכנס לתוקפו חוק הפיקדון על מכלי המשקה. במסגרתו הוטלה חובת גביית פיקדון בסך 30 אגורות עבור מכלי משקה הקטנים מ- 1.5 ליטר. מכלי משקה גדולים הוחרגו. בשנת 2010 נקבע בחוק יעד איסוף של 55% של מכלי המשקה הגדולים, ומנגנון קנסות במקרה שלא יעמדו בו. אי עמידה ביעדים, לפי חוק, היה אמור להביא להחלה אוטומטית של חובת הפיקדון על הבקבוקים הגדולים.
במדינת ישראל נצרכים מדי שנה קרוב לשני מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים. ממוצע האיסוף של מכלי משקה קטנים עם פיקדון עומד על כ-79%, וממוצע האיסוף של מכלי משקה גדולים על כ-45%. מרבית מכלי המשקה הגדולים מגיעים לפח הירוק, מועברים למטמנות והשאר מחולצים מתחנות המיון ומועברים לתאגיד אל"ה.
תאגיד המחזור אל"ה הזמין ניתוח כלכלי מרם בלניקוב, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שקבע כי הרחבת החוק תטיל הוצאה על הציבור של 400-250 מיליון שקלים, שרובם לא יוחזרו לציבור אלא יופנו לגורמי האיסוף ומימון מערכת האיסוף. "יהיה צורך להשקיע כ- 300 מיליון שקלים, בעיקר במערכות איסוף מיכלים ברשתות השיווק, שספק אם יש לה הצדקה". עוד קבע כי העלות הממוצעת למחזור מיכלים גדולים תעלה מ-3 אגורות כיום לכ- 25 אגורות. לדבריו, מדובר בגזירה לא מוצדקת על הציבור שהוא לא יוכל לעמוד בה.
מתאגיד אל"ה נמסר: "עדיין לא קיבלנו מידע על החלטת השרה, וכשנקבל מידע מהימן מהמשרד, נמסור את תגובתנו. יחד עם זאת, מבדיקות כלכליות אשר ערכנו, הטלת פיקדון עלולה לפגוע בהגנת הסביבה ויהיו לה השלכות אדירות על יוקר המחיה".
מאיגוד יצרניות המזון בהתאחדות התעשיינים וחברות המשקאות נמסר: "מדובר בספין ציני על חשבון הציבור, שיעלה לו ביוקר מחיה! בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סירבול תהליך המחזור. טענותיה של השרה להורדת יוקר המחיה תוך כדי ההחלטה, הן לא פחות מלעג לרש, תרתי משמע. יוזכר פעם נוספת, כי לשרה גמליאל הוצגו הצעות שונות שהיו מגדילות משמעותית את היקפי המיחזור, מבלי לפגוע בכיס הצרכנים. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש - מס גמליאל - מתוך שיקולים תמוהים".
מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, אמר: "אני מברך את השרה על ההחלטה, מדובר במהלך היסטורי בהגנה על הסביבה בישראל. החלת החוק תסיים תקופה בה עשרות מיליוני בקבוקי פלסטיק מזהמים מוצאים דרכם בכל שנה למרחב הציבורי, לחופים ולשמורות הטבע. הציבור הישראלי ירוויח עשרות מיליוני שקלים מדי שנה מהחזר הפיקדון וישראל תיישר קו עם מדינות אירופה ותהיה מדינה נקייה ובריאה יותר לציבור ולסביבה".
