שר הכלכלה והתכנון (היה פעם שר כזה) עמד בשטח שדה התעופה הישן באילת, סקר את הסביבה במבט מבטיח וחייך חיוך רחב. זה היה בשנת 1987. גד יעקובי, השר ממפלגת המערך, הכריז אז בחגיגיות: "תוך שלוש שנים יהיה קזינו באילת והתיירות בעיר תגבר מאוד. בד בבד נתחיל בהנחת קו מסילת הברזל לאילת וזמן ההגעה לעיר הדרומית שלנו יתקצר מאוד".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השר יעקובי אמר את הדברים בעת סיור כתבי כלכלה בעיר הנמל הדרומית. הבשורה שהייתי עד לה הייתה מבטיחה: גם רכבת וגם קזינו באילת תוך שנים מעטות. מאז חלפו 34 שנים. אילת לא מחוברת עדיין בשום רכבת למרכז הארץ ועל בית קזינו ממשיכים בעיר הנופש רק לחלום.
17 צפייה בגלריה
אילת
אילת
אילת: 34 שנים לאחר ההבטחה - עדיין ללא קזינו
(צילום: shutterstock)
דומה שאין פרויקט שעליו דובר, שהובטח ותוכנן פעמים רבות, כמו בית קזינו באילת. מזה כמעט 50 שנה הבטיחו ראשי ממשלה ושרי אוצר ותיירות שוב ושוב שבישראל, ולא רק באילת, יוקם בית קזינו לתפארת התיירים והישראלים. אולם, גם בראשית שנת 2021 אין בישראל שום בית קזינו חוקי. באילת אומנם היו בעבר שולחנות רולטה, מכונות מזל, משחקי בלאק ג'ק ופוקר, אולם אלה שוחקו על אוניות הימורים שנויות במחלוקת, ששטו בים סוף וזכו לפשיטות המשטרה. בית קזינו אמיתי לא הוקם על ידי ממשלת ישראל מעולם.
את הרעיון להקים בתי קזינו בישראל חלקו רבים וטובים. אומנם דוד בן גוריון לא חשב כנראה על הרעיון הזה, אולם אפילו נכדו, אלון בן גוריון, דווקא היה אחד היזמים שתכנן להקים בית קזינו מפואר בארץ הקודש. גם הכרזתו נותרה בגדר חלום בלבד. לבן גוריון הנכד עוד נחזור.
כמעט כל ראשי הממשלה משנות השמונים העלו מדי פעם את הרעיון. מצאנו ביניהם את יצחק רבין, אהוד ברק, אהוד אולמרט ואריאל שרון - שפעם תמך ופעם התנגד - אך מי שהגדיל לעשות בהבטחת הקמת קזינו באילת הוא בנימין נתניהו. מאז שנתמנה לראשונה לראש הממשלה, בשנת 1996, ועד לקיץ האחרון, מצאנו לא פחות מ-15 יוזמות של נתניהו להבטיח שיקומו בתי קזינו באילת. אפילו בעיצומו של משבר הקורונה, ב-15 ביוני האחרון, חזר ראש הממשלה על הבטחתו.
17 צפייה בגלריה
קזינו באילת? הבטיח - ולא קיים
קזינו באילת? הבטיח - ולא קיים
קזינו באילת? הבטיח - ולא קיים
(צילום: מאיר אוחיון)
מצאנו שגם שרי אוצר ותיירות לא מעטים, החל בשנות השבעים, כבר העלו את הרעיון להקים בית קזינו בישראל - ולא רק באילת. היו שהציעו לקיים את הקזינו בטבריה והיו מי שהציעו את מצפה רמון, את מתחם מלונות ים המלח ואפילו את אלי סיני.
שר התיירות משה קול, מהליברלים העצמאיים, הציע עוד ב-1 בפברואר 1976 "להקים קזינו מיוחד לתיירים באילת". הוא אפילו פעל לתכנן את הבניין החדש ואת הכללים שיפעלו בו. ב-19 ביולי 1977 היה זה שר האוצר, יגאל הורוביץ ("משוגעים רדו מהגג"), שבישר כי "אתמוך בהקמת קזינו להימורים באילת". ב-5 בספטמבר 1986 הכריז שר התקשורת אמנון רובינשטיין ממפלגת "שינוי" כי הוא מצדד בהקמת קזינו במצפה רמון דווקא, כדי להפריח את הנגב.
17 צפייה בגלריה
עיתון ידיעות אחרונות, 1.2.1976
עיתון ידיעות אחרונות, 1.2.1976
ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 1.2.1976
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
אולם, כבר אז הבהירו חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות והדתיות כי ימנעו שוב ושוב את הוצאתו לפועל של הרעיון. "יהיו שם פשיעה, סמים, חוסר צניעות, זנות ומעשים שהשתיקה יפה להם", תרם את חלקו לוויכוח יו"ר ועדת הכספים המיתולוגי, איש אגודת ישראל, חסיד סדיגורא, אברהם שפירא, שכונה "הגביר". והנושא ירד מיד, בראשית שנות השמונים, משולחנות הממשלה והכנסת. וכך, עד היום - ידם של נציגי המפלגות שומרות המצוות הייתה על העליונה. הבטחות של ראשי ממשלה ושרים היו למכביר - קזינו אין.
דומה שהמזל לא שפר בארץ הקודש ובסביבתה הקרובה על המוסד הקרוי בית קזינו. לראיה: כל בית קזינו שכבר תוכנן ואפילו נבנה, סיים את דרכו באסון, או - כמו בחיפה - מבלי שהז'יטונים החליפו בו ידיים אפילו פעם אחת. בשני המקרים האחרים - נהרס הקזינו בפעילות מלחמתית: בית הקזינו ביריחו הופגז על ידי טנקים באינתיפאדה השנייה, והקזינו במלון הילטון בטאבה נהרס כליל בפעולת הטרור שבה קרס המלון המפואר לפני יותר מ-16 שנים.

"בית הקזינו הראשון בארץ ישראל"

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 הוקם על שפת הים בשכונת בת גלים היפה בחיפה בניין קזינו מפואר, שהארכיטקטורה בו הייתה מהיפות בארץ ישראל. הכוונה הראשונית הייתה לענג בו את המעמד הגבוה בישראל ואת הקצינים הבריטיים, במועדון הימורים יוקרתי, שיוגשו בו גם ארוחות פאר ומשקאות אלכוהוליים יקרים, בין הימור להימור.
אולם, מעולם לא הוכנסו לבניין, שבקצה רציף אהרון רוזנפלד, שולחנות רולטה או מכונות מזל. ב-1932 הודיע הוועד לפיתוח שכונת הפאר החיפאית בת גלים על הוצאת מכרז לבניית "בית הקזינו הראשון בארץ ישראל". אלפרד גולדברגר נבחר לתכנן את הבניין ואת המתחם הסמוך אליו, שכלל מסעדה מפוארת, אולם לנשפים וחתונות, בריכת שחייה אולימפית הגדולה בישראל - שבה אף התקיימו תחרויות המכביה השנייה - וחוף ים צמוד, עם גישה פרטית לחברי מועדון הקזינו ואורחיו. רישיון הבנייה ניתן במאי 1934 והבנייה החלה במרץ רב.

הבניין היפהפה היה משולב בארכיטקטורה החדשנית ביותר במזרח התיכון. עמודים נבנו בתוך הים, רצפת אולם הנשפים הייתה עשויה זכוכית, שמבעדה היה אפשר לראות את גלי הים המתנפצים אל חוף חיפה. בקומה השנייה הוקמה המסעדה, שצמוד לה נבנתה מרפסת מרהיבה הצופה אל הים.
הבניין המפואר היה שם דבר בצפונה של ישראל. עשירי האזור חגגו בו את שמחותיהם וכמובן שבכירי המנדט הבריטי נהנו לבלות בו. אפילו חברי המחתרות זייפו זהותם ובאו לנפוש בבית הקזינו. אולם, השלטון הבריטי בארץ קבע כי בית הקזינו לא ישמש כקזינו. כאשר הוקמה מדינת ישראל אירח הבניין המפואר אירועים חגיגיים לרוב ואף היה לבית קולנוע. קזינו לא אישרה גם ממשלת ישראל הצעירה להקים בבניין - ומעולם לא התקיים בו אפילו הימור אחד ושום ז'יטון לא נראה בו.
אולם, אחריתו של הבניין המפואר מביישת את ימיו הראשונים. משנות ה-70 הוא למעשה נזנח, נהרס חלקית וחרף ניסיונות אחדים לשקמו - הוא עומד בשיממונו גם בימים אלה. על אלה שניסו לשקמו לאורך השנים נמנו מועצת פועלי חיפה, מנהל מקרקעי ישראל, משקיעים יוזמי הפיכתו למלון בוטיק מפואר, קבוצת דור כימיקלים וגם אוניברסיטת חיפה התעניינה בו. אפילו דונלד טראמפ גילה בו עניין לפני כמה עשרות שנים, כאשר רצה לפעול להקמת בית קזינו באילת.
17 צפייה בגלריה
קזינו בת גלים
קזינו בת גלים
בית הקזינו הנטוש בחיפה: מעולם לא שימש כקזינו
(צילום: אביהו שפירא)

מהמרים ישראלים נהרו לקזינו ביריחו

בית קזינו אחר שלא שפר עליו מזלו הוקם ביריחו וישראלים אפילו הימרו בו זמן קצר. הרעיון להקים קזינו ביריחו, לאחר חתימת הסכמי פריז עם הפלסטינים, עלה בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו בשנת 1997. את הפרויקט הוביל עו"ד דב וייסגלס, שפעל מטעמה של קבוצת משקיעים ישראלים, להתיר למהמרים ישראלים לבקר בו.
בראשית 1998 נחתם הסכם זיכיון להקמת ותפעול בית קזינו ביריחו עם איש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, באמצעות חברה שבבעלותו בשם "קאפ" ו"חברת קזינו אוסטריה", שבבעלות בנקים אוסטרים, חברות ביטוח ומשקיעים מאוסטריה.
הקזינו נפתח בחגיגיות בספטמבר 1998 ומיד הפך לסיפור הצלחה. הכנסותיו הגיעו ל-15 מיליון דולר בחודש, עיקרם מאלפי מהמרים ישראלים שנהרו למבואות העיר יריחו. עלות הקמת הקזינו, שגודלו 2,800 מ"ר, הייתה קרוב ל-100 מיליון דולר. היו בו 35 שולחנות הימורים ו-220 מכונות מזל. דווקא הרשות הפלסטינית הערימה קשיים על פלסטינים להיכנס למתחם, בשל התנגדות אנשי דת מוסלמים. רוב עובדי הקזינו היו זרים, חלקם אוסטרים, ומנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית מונה לאבטח את בית הקזינו, שבו ביקרו בממוצע כ-3,000 מהמרים ביממה.
אולם, סופו היה מהיר ועצוב. בראשית האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000, השתמשו מחבלים פלסטינים בבניין הקזינו כעמדת ירי קדמית ומשם הם ירו על היישוב ורד יריחו ולעברם של חיילי צה"ל שבמחסומים באזור. תגובת צה"ל הייתה מהירה וחדה: ירי אש טנקים על מבנה הקזינו והריסתו המוחלטת כמעט. הכותרת ב"ידיעות אחרונות" ב-2 בנובמבר הייתה: "מפגיזים את הקזינו - הסוף לקדחת הרולטה".
17 צפייה בגלריה
הקזינו שהופגז ע"י צה"ל. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 2.11.2000
הקזינו שהופגז ע"י צה"ל. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 2.11.2000
הקזינו שהופגז ע"י צה"ל. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 2.11.2000
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
בינואר 2001, בעת מערכת הבחירות לראשות הממשלה, נפגש אריאל שרון בווינה עם מרטין שלאף, שהיה מקורב לרבים מבכירי ההנהגה בישראל, ועם מוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי של יאסר ערפאת. הוחלט על שיפוץ בית הקזינו ומתן היתר לישראלים להמר בו שוב, באין קזינו אחר במדינה. באפריל 2001 שופץ המבנה במהירות רבה, אולם צה"ל אסר על כניסת אזרחי ישראל לשטח A. החמאס טען שבקזינו מבוצעים מעשים בניגוד למוסר, כולל פעילות של פרוצות וסחר בסמים, וכי הפעילות מנוגדת לאסלאם. הקזינו נסגר ולא נפתח עוד - והבניין המתפורר דומה במידת מה לזה המיותם בחיפה.

הקזינו הצף הגיע לאילת, אך הפעלתו נאסרה

לאחר שכשל הניסיון להחזיר את בית הקזינו לתפארתו החלו נציגי "קזינו אוסטריה" ביוזמה להפעיל אוניה בקזינו צף מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל במפרץ אילת. ספינת ההימורים "קנקון" הגיעה באוגוסט 2002 למבואות אילת, אך הפעלתה נאסרה.
אולם, הסיפור הגדול בנושא קזינו בישראל הוא הניסיונות החוזרים ונשנים להקים אחד כזה באילת. לצד הצעות של ראשי ממשלה ושרים להקים קזינו באילת, מונו גם ועדות אחדות, שדנו בכל ההיבטים של הקמת בית קזינו בעיר הנמל הדרומית של ישראל. השיקולים שנבחנו היו מגוונים. מחד, התועלת שתצמח לעיר אילת ולמדינת ישראל מהקמת קזינו, ומאידך הנזקים שעלולים להיות כתוצאה מהקמת בית ההימורים.
לטובת הקמת הקזינו נטענו היבטים אחדים בפני ועדת השופט בנימין כהן, ב-1991, ועדה בראשות נציב מס הכנסה לשעבר, משה גביש, ב-1995, שאותה הקים שר התיירות עוזי ברעם: משיכת תיירים לישראל, גידול בפעילות הכלכלית, בעיקר באילת, השקעות רבות בבניית בתי מלון ותשתיות תיירות באילת, גידול בהכנסות ממיסים, מניעת הלבנת כספים, צמצום פשיעת ההימורים הלא חוקיים, וגם בילוי משפחתי כולל במסעדות, בתי קפה ובריכות בצמוד לקזינו.
17 צפייה בגלריה
עיתון ידיעות אחרונות, 29.1.1993
עיתון ידיעות אחרונות, 29.1.1993
מנוע צמיחה כלכלי או מתכון לצרות? ידיעת בעיתון "ידיעות אחרונות", 29.1.1993
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
לשלילה הוזכר מה שקורה ברבים מבתי הקזינו בעולם: הזנות פורחת, כולל לעתים גם של קטינות, סחר בנשים לצורך סיפוק תיירי הקזינו, מסחר בסמים, גידול בשתיית משקאות אלכוהוליים ותופעות של שכרות, השתלטות של ארגוני פשע על פעילות בסמוך לבית הקזינו והתרוששות אזרחים שיפסידו כספים רבים בהימורים.
שתי הוועדות דנו בהגבלת מספר בתי הקזינו, למשל באילת עד ארבעה ובשלב ראשון שניים, ביצוע פעולות הסברה, מניעת כניסת בני נוער לקזינו, יצירת פעילות הסברתית שתמנע התמכרות להימורים והקמת מטה ממשלתי שילווה את ההקמה והניהול של בתי הקזינו.

רבין נגד טראמפ

לצד הקמת הוועדות, הלכה והתגברה הפעילות להקמת הקזינו, כאשר הפעלת בתי קזינו בטאבה הסמוכה, רק הגבירה את הצורך, לדעת פוליטיקאים רבים, להקים קזינו באילת שיותיר בה את התיירים והישראלים המבקשים להמר.
17 צפייה בגלריה
עיתון ידיעות אחרונות, 26.2.1993
עיתון ידיעות אחרונות, 26.2.1993
טראמפ רצה לבנות קזינו באילת, רבין התנגד. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 26.2.1993
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-29 בינואר 1993 הצטרף שר האוצר המיתולוגי, אברהם (בייגה) שוחט, לדורשים "להקים קזינו בארץ", כפי שהוא מצוטט בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות". ב-22 בפברואר באותה השנה מתפרסמת ידיעה מעניינת במיוחד אודות איל הימורים, אז די אלמוני לישראלים: "דונלד טראמפ יגיע לאילת לבדוק הקמת קזינו".
ב-26 בפברואר מתברר שמי שיהיה כעבור 24 שנים נשיא ארה"ב, דן גם עם השכנים שלנו: "טראמפ: 'המצרים הציעו לי לבנות קזינו בטאבה'". ובתי הקזינו שם עוד יזכו בהצלחה רבה אצל המהמרים הישראלים, שיעשו את דרכם לקזינו המצרי, דקות ספורות מגבול אילת.
אפילו ראש הממשלה, יצחק רבין, שהקמת בתי הימורים לא עמדה בראש סדר העדיפויות שלו מעולם, נבהל מהאפשרות שמיליארדר עשיר מחו"ל יקים בישראל בתי קזינו, והוא מצוטט בעיתון ב-7 במרץ: "קזינו באילת - רק בידי המדינה".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
קזינו באילת? רק בידי הממשלה. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 7.3.1993
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-31 במרץ 1994 נושא הקזינו באילת תופס תאוצה: "חמישה בתי קזינו בתכנון ליד אילת. אנשי עסקים ישראלים ומצרים מתכננים להקים ליד טאבה מרכזי פאר של תיירות, הימורים ונופש. ראש הממשלה רבין יחליט בקרוב אם להיעתר לבקשה להקים שניים מהם בשטח ישראל".
ב-4 באפריל מתפרסמת הידיעה שגורמת לעוד מוטיבציה בישראל להקים במהירות קזינו באילת: "בשורה למהמרים: בקיץ יפתח קזינו ב'הילטון טאבה'. מנהלי הקזינו אומרים: נסתפק רק במחצית מהישראלים היוצאים בקביעות להמר באירופה".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
חמישה בתי קזינו היו בתכנון. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 31.3.1994
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ולפתע בשורה לחיפה. ב-26 במאי 1994 מתפרסמת הידיעה: "מ"מ ראש עיריית חיפה: קיבלנו הצעה מחו"ל להקים קזינו בעיר". אבל כאמור, דבר לא יצא מזה. בית הקזינו הישן נותר מיותם.
ב-6 בנובמבר באותה השנה נכתב: "שר התיירות עוזי ברעם: הממשלה בודקת ברצינות הקמת בתי קזינו". ב-9 באפריל 1995 דנה הממשלה בהצעה להקים קזינו בישראל, וב-26 באפריל הכותרת היא: "הממשלה צפויה לאשר היום הקמת קזינו בישראל. שוחט יציע להקים את הקזינו באילת, ברעם יציע לפתוח אותו גם לישראלים".

"בן גוריון יעשה לנו קזינו"

והנה הפתעה: נכדו של "הזקן" אומנם לא גר יותר בארץ, אך אלון בן גוריון בן ה-44 שחי בוושינגטון, שם הוא מנהל את מלון "הילטון", מספר ב-6 בספטמבר 1995 לכותב מדור זה, כי הוא "מנסה לשכנע את הישראלים להקים כאן בתי קזינו". תחת הכותרת "בן גוריון יעשה לנו קזינו" אומר נכדו: "אין לי ספק, לפני 25 שנה סבא היה מאוד לא שבע רצון מכך".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
"אין לי ספק, סבא היה מאוד לא שבע רצון מכך". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 6.9.1995
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-11 בנובמבר 1995, לפני פתיחת הקזינו בטאבה, קורא המיליונר היהודי-אמריקני אדלסון להקמת קזינו חוקי באילת. המלצות ועדת גביש מתפרסמות וב-2 בינואר 1996 הכותרת היא: "ועדת גביש ממליצה להקים בשלב ראשון שני בתי קזינו. הראשון יקום באילת או בים המלח. כעבור מספר שנים אפשר יהיה לפתוח עוד 2-3 בתי קזינו. המפלגות הדתיות הכריזו 'מלחמת חורמה בתועבת הקזינו'".
ב-26 באוגוסט 1998 הכותרת במדור הכלכלי היא: "נתניהו ליזמים: אי אפשר למנוע הקמת קזינו ימי באזור אילת - לא שמעתם את זה ממני", ופחות מחודש אחר כך, ב-16 בספטמבר 1998, מבשרת הכותרת על פתיחתו של בית ההימורים "אואזיס" ביריחו. הכותרת: "כבר בלילה הראשון: פקקים בדרך ליריחו. עם פינצ'י מור וסלבריטאים כחול-לבן החלו הרולטות להסתובב".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
פקקים בדרך לקזינו. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 16.9.1998
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-25 במאי 1999 הכותרת היא הבטחה אקטואלית: "אחרי הבחירות: יהיה קזינו באילת? לובי של מלונאים מנסה לשכנע את חברי הכנסת שקזינו יפתור את בעיות העיר".

הפיתרון לזעם החרדים? קזינו "כשר"

ב-6 באוקטובר 1999 הכותרת בעיתון היא: "בקרוב: קזינו עברי בנגב? אהוד ברק ובייגה שוחט החליטו לפתוח ביוזמה כדי להביא לצמיחה ולפתח את הנגב. היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים: נפעל לטרפד, זה מדיף ריח רע. החרדים זועמים. ראשי ערים בדרום מברכים: כל אחד רוצה את הקזינו אצלו". הכותרת למחרת: "רוב השרים נגד הקזינו - באוצר מהמרים על מצפה רמון".
ב-26 בדצמבר 2000 הכותרת בעיתון מכריזה: "מפעל הפיס מציע: להקים קזינו כשר - בניסיון להשיג את תמיכת המפלגות החרדיות ההצעה שלא יפעל בשבתות ובחגים".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
הפיתרון? הצעה להקים קזינו "כשר". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 26.12.2000
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
בשנת 2001 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, שעליה חתמו 25 חברי כנסת, להקמת קזינו חוקי ומימונו על ידי מפעל הפיס, שבראשו עמד באותם הימים אברהם כץ-עוז, כאשר המטרה העיקרית הייתה להיאבק במאות דירות ואולמות שבהם פעל קזינו לא חוקי ברחבי הארץ.

רלוונטי גם היום? "נתניהו: לפתור המשבר הכלכלי עם קזינו"

ביוני 2003 הציג מפעל הפיס את תוכניתו להקמת קזינו לשר האוצר נתניהו, לראש הממשלה שרון ולמנכ"ל משרדו דאז וכיום - כמה אירוני - יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי. התכנית כללה הקמת חמישה בתי קזינו, רובם באילת אך גם במצפה רמון. נתניהו ויצחקי תמכו ושרון התנגד, אך מאוחר יותר תמך ביוזמה. ב-26 בנובמבר 2001 מכריז נתניהו משהו בסגנון שיכול היה להתפרסם גם היום: "נתניהו: לפתור המשבר הכלכלי עם קזינו".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
איך מוציאים את ישראל מהמשבר הכלכלי? קזינו, כמובן. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 26.11.2001
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-29 ביוני מבטיח אביגדור יצחק: "קזינו חוקי תוך שנה וחצי. טוען: ראש הממשלה נתניהו תומך עקרונית בקזינו. בתי הקזינו יהיה 'יבשים' מאלכוהול וייקבע גג לגובה ההימורים". ב-8 במרץ "הכינו את הז'יטונים: ראש הממשלה שרון צפוי לתמוך בהקמת קזינו באילת. הקזינו יפתח ב-2005".
ואז מגיע הסוף, הזמני, לקזינו בטאבה. הכותרת מבשרת ב-8 באוקטובר 2004: "עשרות הרוגים בפיגוע בטאבה - משאית תופת התפוצצה בלובי של מלון הילטון טאבה. 10 קומות במלון קרסו".
אולם, המוטיבציה של נתניהו להקים קזינו באילת לא פוחתת. ב-4 במרץ מבשרת הכותרת בממון: "נתניהו ושר האוצר, אברהם הירשזון, יקדמו הקמת קזינו ומלונות של שלדון אדלסון באילת". וזה לא קרה, כידוע.
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
המוטיביציה של נתניהו להקים קזינו באילת לא פחתה. ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 4.3.2005
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-2007 הצטרף ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לתומכים הנלהבים בהקמת קזינו ואף הורה להקים צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, ירום אריאב, כדי להכין תוכנית אב להקמת הקזינו בישראל. בצוות היו חברים נציגי משרדי המשפטים, הרווחה, התיירות וביטחון הפנים וגם קצינים מהמשטרה, שהיו בראש המתנגדים לתוכנית בשל החשש להתגברות פשיעת הזנות והסמים. הצוות סיים עבודתו ללא המלצה חד משמעית לכאן או לכאן. ב-6 בנובמבר מצטרף שר התיירות, יצחק אהרונוביץ, למצדדים בהקמת קזינו. הכותרת היא: "שר התיירות נלחם על הרולטה: בלי קזינו, אילת פשוט תטבע".
חלפו רק שלוש שנים ושר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, החליט על הקמת ועדה ציבורית לבחינת הפעלת קזינו, שלדבריו יועיל מאוד לתיירות. גם היוזמה הזאת הסתיימה בלא כלום.
בספטמבר 2015 הכותרת לא מפתיעה. נתניהו לא נסוג מניסיונותיו: "הקלף של נתניהו: מקדם קזינו באילת". ראש הממשלה פונה לשר התיירות, יריב לוין, ושר התחבורה, ישראל כץ, ומבקש מהם, בפעם המי יודע כמה, "לבחון הקמת קזינו באילת בהקדם".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
בפעם המי יודע כמה: "לבחון הקמת קזינו באילת בהקדם". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 25.9.2015
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ההצעה הייתה להקים את בית הקזינו בדיוק במקום שבו הציע גד יעקובי 28 שנים קודם לכן להקימו, במקום שדה התעופה הישן של אילת, שכבר היה ברור שיועתק ממקומו.
ב-17 בפברואר 2016 הקים נתניהו עוד ועדה לבחינת מתחם לבית קזינו לתושבי חוץ שיוקם באילת, כדי לשקם את העיר. משרד התיירות הציע להקים 2-4 בתי קזינו במקום שדה התעופה המתפנה. ההמלצה הייתה: לאפשר לא רק לתיירים, כי אם גם לישראלים להמר, כדי להציל את כלכלת העיר אילת, שהייתה במצוקה. אולם, לוין מפתיע ואומר ב-27 בספטמבר: "קזינו עלול להפוך את אילת למוקד פשיעה".
17 צפייה בגלריה
אוצר מהעבר
אוצר מהעבר
"עלול להפוך את אילת למוקד פשיעה". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 27.9.2016
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
בראש המתנגדים נמרצות להקמת בתי קזינו עמד הפעם שר האוצר, משה כחלון, שהודיע כי הוא מתנגד בתקיפות להימורים באילת. זאת, בעת שפעל לסגירת מכונות המזל של מפעל הפיס ואיסור הימורים על מרוצי סוסים. ב-9 ביוני 2016 מצוטט שר האוצר: "לא ניתן קצבאות ואז ניקח אותן בקזינו". כחלון כעס. נתניהו לא נותר חייב והכריז: "דווקא הקזינו יציל את העיר אילת מקריסה".
אבל, זה עוד לא נגמר: ב-5 באוגוסט 2019 הביע נתניהו בישיבת הממשלה, שהתקיימה באילת, תמיכה בהקמת קזינו בעיר, בתוך זמן קצר. שר הבריאות, יעקב ליצמן, ושר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', התנגדו בתקיפות רבה - והתוכנית שוב ירדה מהפרק.
17 צפייה בגלריה
כחלון: "לא ניתן קצבאות ואז ניקח אותן בקזינו". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 9.6.2016
כחלון: "לא ניתן קצבאות ואז ניקח אותן בקזינו". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 9.6.2016
כחלון: "לא ניתן קצבאות ואז ניקח אותן בקזינו". ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", 9.6.2016
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-3 בדצמבר 2019 הודיע שלדון אדלסון, שנתניהו היה מהמקורבים ביותר אליו, כי הוא מבקש להקים את הקזינו באילת. נתניהו קיווה שהפעם התוכנית תצא אל הפועל, אולם אז פרצה מגפת הקורונה. זו לא מנעה מנתניהו לעשות עוד ניסיון, וב-15 ביוני 2020, מעט אחרי היציאה מהסגר הראשון, מצא ראש הממשלה זמן לפעול שוב להקמת קזינו באילת. המילה האחרונה כמובן טרם נאמרה וסביר שהרעיון יצוץ שוב, אולי עוד לפני הבחירות הקרובות.
ורק הערה קטנה: כדי להקים בית קזינו בישראל יהיה צורך לשנות את החוק שנחקק ב-20 בינואר 1964, האוסר על עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים בישראל. ולזה, כך מבטיחים בסיעות החרדיות שבכל ממשלה עתידית יצטרכו כנראה להישמע להן, אין רוב.