ד"ש מרגש מיהדות ספרד במאה ה-15: מגילת אסתר בת 560 שנה, המיוחסת לקהילת יהדות ספרד שנים מעטות לפני הגירוש ההיסטורי, הגיעה לישראל ונתרמה לספרייה הלאומית. שוויה של המגילה, אם תהיתם, לא יסולא בפז. לפי ההערכות, אם הייתה מוצאת למכירה בשוק הפרטי, היא הייתה נמכרת במיליוני דולרים.
מדובר באחת ממגילות אסתר הקדומות והנדירות ביותר בעולם. המגילה הכתובה על עור, בכתב יד, והיא מהווה את אחת העדויות הבודדות והראשונות לקהילת יהדות ספרד ופורטוגל בימי הביניים.
כתב היד מתוארך לשנים שבין 1460-1470, תקופה קצרה לפני גירוש היהודים מספרד ופורטוגל בשנת 1492 וכן בשנת 1497. בתקופת הגירוש אולצו היהודים להשאיר את מרבית נכסיהם בספרד ובפורטוגל ולמסור את רכושם למלכי המדינות. מסיבה זו שרדו רק מעט מאוד כתבי יד את תקופת האנוסים והמגורשים.
סיפורה של המגילה לוט בערפל
המגילה נחשבת לאחת היחידות שהשתמרו מאז ימי הביניים. היא נכתבה בדיו חום על גבי עור (גוויל, בלשונם של סופרי סת"ם), בכתב סופרים שאופייני ליהדות ספרד של ימי הביניים. בעמודה הראשונה, לפני תחילת המגילה עצמה, רשומות הברכות שמברכים לפני ואחרי קריאת המגילה בפורים. רשימה זו מלמדת על ייעודה ותפקידה הקהילתי של המגילה, שהוקראה ככל הנראה בפני הציבור במהלך חג הפורים בחצי האי האיברי, במחצית השנייה של המאה ה-15.
לדברי ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, המגילה היא עדות נדירה וחשובה במיוחד לתרבות החומרית העשירה של היהודים בספרד ובפורטוגל. לדבריו, "המגילה היא אחת העתיקות בין מגילות אסתר בעולם בכלל, ואחת מתוך מספר קטן מאוד של מגילות מהמאה ה-15 ששרדו מהתקופה שלפני גירוש ספרד".
יצויין כי למרות ניסיונות מחקריים לגלות היכן נשמרה המגילה לאורך 500 השנים שחלפו, ההיסטוריה שלה לוטה בערפל, ואין שום עדות עם איזו משפחה או לאיזו מדינה נלקחה המגילה לאחר גירוש ספרד.
כתב היד נתרם לספרייה הלאומית על ידי מייקל יסלזון ומשפחתו, שממשיכים את מורשתו של אביו של מייקל, לודוויג יסלזון, שהיה יושב הראש המייסד של "הוועד הבינלאומי של הספרייה הלאומית", ותרם במשך עשרות שנים לאוצרות הספרייה הלאומית. בספרייה אומרים כי התרומה החשובה והנדירה הזו מסייעת לשמר ולהנגיש לציבור בארץ ובעולם את המורשת התרבותית המפוארת של יהדות ספרד בתקופת ימי הביניים.
