העימות בין עבאס לטיבי, רגע לפני אישור החוק
(צילום: ערוץ כנסת)
חוק האזרחות, שנועד למנוע איחוד משפחות בין פלסטינים לערבים-ישראלים, אושר אמש (חמישי) באופן סופי ועבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, כשמונה חודשים לאחר שהופל במליאה בהצבעה הקודמת עליו. הוראת השעה הזמנית, שאושרה לראשונה ב-2003 והוארכה מאז פעם אחר פעם עד שנפלה בשנה שעברה, עוררה מחלוקת קשה בתוך הקואליציה השברירית, וברע"מ ומרצ התנגדו לה, אך הפעם היא עברה בתמיכת סיעות הימין באופוזיציה, ברוב של 45 בעד מול 15 נגד. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
הפעם, ובניגוד להצבעה הקודמת ביולי אשתקד, החוק הוצע בגרסה שאותה קידמו הן שרת הפנים איילת שקד מימינה והן ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית שבאופוזיציה, ולפיכך המפלגה הזו וגם הליכוד תמכו בו, אף שקראו להסדיר את הסוגיה באופן סופי, באמצעות חוק יסוד. שקד בירכה על אישור החוק וצייצה בטוויטר: "מדינה יהודית ודמוקרטית - 1. מדינת כלל אזרחיה - 0".
13 צפייה בגלריה
יו"ר רע"מ מנסור עבאס במליאת הכנסת. תקף את טיבי: "הגורל של החברה הערבית הוא לא לסדר לכם ג'ובים"
(צילום: יואב דודקביץ')
13 צפייה בגלריה
ח"כ אחמד טיבי בדיון. ויתר על הצבעת אי-אמון, הציע לפזר את הכנסת
(צילום: יואב דודקביץ')
13 צפייה בגלריה
בנט ושקד מתחבקים עם ח"כים במליאה לאחר אישור החוק. האופוזיציה סייעה הפעם
(צילום: יואב דודקביץ')
מפלגה אחרת באופוזיציה, הרשימה המשותפת, התנגדה לו כמובן, אך חבר סיעתה אחמד טיבי הצהיר בתום הדיון, רגע לפני ההצבעה הסופית, כי אין למשותפת כוונה להפוך את ההצבעה להצבעת אי-אמון, מכיוון שלדבריו ממילא לא יהיה לכך רוב. במקום זאת קרא טיבי להצביע על חוק לפיזור הכנסת, כלומר להקדים את הבחירות. בשלב זה התפתח עימות חריג בינו לבין יו"ר רע"מ מנסור עבאס, שאף שהתנגד לחוק האזרחות הצהיר מיד כי יתנגד להצעה הזו של טיבי.
עבאס תקף בחריפות את טיבי: "דוקטור אחמד טיבי, בישיבה האחרונה שהייתה לנו עם הרשימה המשותפת, הבנתי ממך ומאיימן עודה שמטרתכם היא תמיד לפזר כל כנסת ולפרק כל ממשלה. מטרתנו ברע"מ היא לשרת את כל החברה הערבית ואת החברה בכלל. אנחנו נמשיך, דוקטור אחמד. זה לא הגורל של החברה הערבית שכל פעם יוצאים מאות אלפים להצביע כדי לסדר לכם ג'ובים בכנסת. יצאנו לדרך חדשה, ניתן לה הזדמנות. נפעל בכל דרך כדי להשיג את האינטרס של החברה הערבית".
סמוטריץ' תקף את בנט, אבל תמך
כאמור, החוק עבר בתמיכת ח"כים מסיעות הימין באופוזיציה, שבפעם הקודמת, בשנה שעברה, התנגדו לו ואפשרו את הפלתו, לראשונה אחרי 18 שנה. כשעתיים וחצי לפני ההצבעה הסופית אמש הודיעה הציונות הדתית כי היא שוקלת להסיר את תמיכתה, על רקע מה שתיארה כ"תשלום הכבד והמסוכן שמשלמת הקואליציה לרע"מ בעד העברת החוק בהפקרת הנגב". עם זאת, בתום "דיון דחוף" שכינס יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הוא הודיע כי המפלגה תתמוך בכל זאת בחוק האזרחות.
סמוטריץ' טען כי שעה לפני כינוס ישיבת הסיעה "שמענו על דיל עבאס-בנט שכולל את מכירת הנגב בתמורה להסכמה שבשתיקה של רע"מ להעברת חוק האזרחות". הוא התייחס לדיווח בנושא שהוכחש על ידי הממשלה: שקד טענה בדיון אמש כי אין שום עסקה שכזו. סמוטריץ' הדגיש בדבריו כי מדובר בחוק "חיוני וחשוב מאוד לשמירת ביטחונה, אופיה, והמאזן הדמוגרפי של מדינת ישראל", והבהיר: "אנחנו נצביע בעדו". הוא טען כי בישיבה שכינסה הסיעה הובהר לה מטעם גורמים "בכירים" בממשלה שתוכנית החומש למגזר הבדואי תכלול פרק אכיפה, אך הוסיף כי אינו יכול להאמין להתחייבויות שכאלו.
חרף טענות הציונות הדתית על "מחיר" שקיבלה רע"מ בתמורה להעברת חוק האזרחות, בדיון במליאה הביע עבאס התנגדות נחרצת לחוק. הוא אף איים באפשרות שסיעתו תתמוך בהפלתו גם בחשבון הפלת הממשלה, אך כאמור בהמשך תקף את טיבי על הצעתו לפזר את הכנסת ואת הממשלה. "כאשר רע"מ רוצה להחליט האם כדאי לה להפיל את הממשלה או למשוך זמן ולנסות להשקיע עוד מאמץ ולשנות את המדיניות, להביא החלטות וחוקים ומדיניות חדשה לטובת החברה הערבית, אנחנו נחליט בהתאם לשיקול כללי מעבר לנקודה אחת", אמר עבאס בדיון שקדם להצבעה.
סמוטריץ': נתמוך בחוק האזרחות, למרות "דיל עבאס-בנט"
(מתוך עמוד הפייסבוק של בצלאל סמוטריץ')
"אין ספק שהחוק הזה, ראוי שייפלו עליו ממשלות. החוק הזה הפך את היוצא מהכלל לכלל", הוסיף. "אנחנו יזמנו מהלך פוליטי אמיץ, הקמנו קואליציה ביחד עם שותפים אחרים כדי לקדם מדיניות יותר צודקת ויותר הוגנת. שיקול הדעת שלנו כמובן שמתייחס לכל הנושאים הקשורים לחברה הערבית ולכן ההחלטה הסופית שלנו תתקבל כאשר נשתכנע שהמהלך הזה שהוא מהלך ראוי ונכון, לא מביא פירות לחברה הערבית והישראלית".
רוטמן: "זה חוק משודרג". טיבי: "הוא גזעני יותר"
מי שקידם את החוק ביחד עם שקד, ח"כ רוטמן מהציונות הדתית, עלה לאחר אישורו לדוכן הנואמים במליאה, ובירך: "היום הוכח שעמידה נחושה שהראנו בעניין החוק השתלמה. תודה רבה לכל חברי הכנסת הציונים שהצביעו בעד החוק הזה והראו למדינת ישראל איך צריך להיראות חוק אזרחות בתקופת הביניים, כהוראת שעה עד שיבוא 'חוק יסוד: ההגירה'. מדינת ישראל מקבלת היום במתנה חוק אזרחות משודרג ומשופר עם מכסות ושקיפות ועם סעיף מטרה שאומר במפורש שמטרת החוק היא שמירה על מדינה יהודית. זה לא היה קורה אם היינו נכנעים או ממצמצים לאורך הדרך".
13 צפייה בגלריה
ח"כ שמחה רוטמן בדיון אמש. "מדינת ישראל מקבלת במתנה חוק אזרחות משודרג"
(צילום: יואב דודקביץ')
במרצ, שכאמור התנגדה לחוק, מסרו לאחר אישורו כי בכוונתם להמשיך להיאבק בו: "החוק עבר בתמיכת האופוזיציה, למרות הצבעת סיעת מרצ נגדו. אנחנו נמשיך להאבק בחוק הזה, למען ערך השיוויון בישראל, ונעמוד לצידן של המשפחות שנפגעות ממנו בכנסת ובממשלה".
החוק עלה להצבעה סופית במליאה לאחר שאתמול בבוקר אישרה את הנוסח שלו ועדת החוץ והביטחון, ברוב של ארבעה תומכים מול שניים. הוועדה אישרה בדיון הסתייגות שהגישו סיעות האופוזיציה – הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, והליכוד. לפי התיקון הזה, הוראת השעה תהיה תקפה למשך 12 חודשים בלבד מיום פרסומה ולא למשך 20 חודשים כפי שהוצע בנוסח המקורי.
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אמר בדיון אתמול בבוקר כי הוא "מעביר את החוק בלב כבד וללא שמחה". לדבריו, בחוק הנוכחי ישנם כמה "בשורות", כמו מתן רישיון של תושב ארעי לתקופה של שנתיים ולא שנה, וחיוב משרד הפנים להקים ועדה הומניטרית שתדון במקרים של אלימות בתוך המשפחה. למרות דברי בן ברק, בשמאל היו כאלו שטענו כי החוק הזה נוקשה יותר מקודמו. טיבי טען בדיון אמש כי החוק כולל שינויים שהופכים אותו ל"גזעני" יותר מהנוסח הקודם שאישרו כנסות ישראל.
לדברי בן ברק, "הייתי רוצה להגיע למצב שאנחנו לא צריכים את החוק הזה, אבל אנחנו נמצאים במצב של לחימה תמידית ולכן בלית ברירה אנחנו מחוקקים חוקים שלא תמיד נוחים לנו. במציאות הביטחונית הנוכחית אין לנו אלא להגן על עצמנו. בהצעת החוק עשינו שינויים שיקלו בצורה מסוימת על המבקשים לקבל איחוד משפחות. הייתי רוצה לעשות יותר, אבל במציאות הפוליטית הנוכחית לא הצלחתי בכל מה שאני רוצה".
על פי נוסח החוק שהובא לאישור המליאה, "מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
שקד, בפברואר: חוק האזרחות יעבור, במשמרת שלי הוא לא יפול
(צילום: נויל האריס)
על פי החוק המוצע, מעמדם של בני זוג פלסטינים שכבר שוהים בישראל כדין לפחות עשר שנים, והם בני 50 לפחות, ישודרג להיתר מת"ק (מנהלת תיאום וקישור). רישיון ישיבה ארעי יינתן כאמור לתקופה של שנתיים, ולא שנה אחת. המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים תהיה זהה למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018. שרת הפנים תהיה מחויבת לבטל היתר לשהייה או רישיון ישיבה בישראל אם הוכח כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים (מעשה טרור, ריגול או בגידה).
ח"כ מיכל רוזין ממרצ, שהתנגדה לחוק אמרה: "אני מתביישת בעצמי על כך שהחוק הזה עובר בקדנציה שבה אני בקואליציה. הוצאנו מתחת ידינו חוק שאפילו כוחות הביטחון לא חשבו עליו. מי שיצר את החוק הזה יצר פה חוק זדוני. סעיף המטרה הוא הסעיף הבעייתי ביותר שמגלה שלא מדובר בסיבה ביטחוני בלבד אלא בסיבה דמוגרפית. אני מקווה בעתיד שהחוק הזה יתוקן. הכנסת הזאת אטומה לזעקה שלנו, הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית מאלצת אותנו להעביר את החוק הזה שהוא אנטי חוקתי ואנטי דמוקרטי. אני מקווה מאוד שיהיה לנו את האומץ להיטיב עם המשפחות הנפגעות בעתיד".
מהו "חוק האזרחות"?
החוק, נזכיר, הוא הוראת שעה שנחקקה לראשונה ב-2003, בתקופת האינתיפאדה השנייה. מלבד מקרים חריגים מסוימים, הוא שולל מאזרחים ישראלים הנישאים לפלסטינים תושבי השטחים (או לתושבי מדינות עוינות מסוימות), את הזכות המקובלת בדרך כלל לפי סעיף 7 לחוק האזרחות לאפשר כניסה חוקית של בני זוגם לישראל ופוגע ביכולת שלהם לקיים בישראל תא משפחתי.
עבור מפלגות הימין בכנסת החוק הזה נחשב לאחד החשובים והדחופים ביותר בהיבט הביטחוני. בימין טוענים כי בימי האינתיפאדה השנייה, מערכת הביטחון הבינה שאיחוד משפחות בין ערביי ישראל לערביי יהודה שומרון ועזה מהווה פלטפורמה מסוכנת שפוגעת בביטחון ישראל. הם מציינים כי עשרות פיגועים בוצעו על ידי פלסטינים שהגיעו לישראל במסגרת איחוד משפחות (המכונים "אחמ"שים"), או צאצאים שלהם.
השרה זנדברג ממרצ, בחודש שעבר: נתנגד לכל הגרסאות של חוק האזרחות
(צילום: אלי מנדלבאום, נויל האריס)
מאז 2003, במשך 18 שנה הכנסת האריכה את תוקפו של החוק, כל פעם בשנה אחת, בהארכות שהתבססו על חוות דעת ביטחונית של השב"כ שמתחדשת אף היא בכל שנה. מפלגות שישבו באופוזיציה תמכו בחוק הזה שנה אחר שנה, למרות המאבק הפוליטי המתמיד בין הקואליציה לאופוזיציה.
שר הפנים הקודם, אריה דרעי, שנאבק על החוק הזה בכל שנה מול עתירות רבות שהוגשו לבג"ץ, שדרג ב-2016 את מעמדם של 1,600 פלסטינים בעלי אישור שהייה ואישר להם תושבות ארעית. מדובר על 1,600 ששוהים בישראל כבר עשרים שנה והגישו בקשה לפני 2003 (לפני שחוקק החוק).
כעת, בהרכב הנוכחי של הממשלה, התנגדו מפלגות השמאל לחוק וטענו שהוא נוקשה מדי, גורף מדי ולא מתחשב במקרים הומניטריים שונים. במשך תקופה ארוכה התקשתה הקואליציה להשיג רוב לחוק, וכעת הצליחה השרה שקד לגייס את האופוזיציה ולהעבירו באמצעותה.
פורסם לראשונה: 19:28, 10.03.22
