מה מידת הרלוונטיות של האיסור "לא ילבש גבר שמלת אישה" בימינו? מה מקומם של טרנסג'נדרים וג'נדרקווירים בבית כנסת שמרני המחולק באופן בינארי לעזרת גברים ועזרת נשים? והאם דיני אבלות יכולים לחול על אישה לסבית שאיבדה את בת זוגה? שאלות אלה ועוד עלו לדיון במסגרת "הכנס הראשון ללימוד תורה קווירי" שנערך אתמול (יום א') בירושלים.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הכנס לא התיימר לפסוק הלכה ולתת תשובות חד-משמעיות לשאלות הקשות, וגם לא התיימר ליישב כל התנגשות שצצה בין עולם ההלכה היהודי-דתי ובין אורח החיים הלהטב"י או הקווירי. הוא כן ביקש לתת מרחב לבית מדרש שנוגע בנושאים האלה. כמו שהתיאוריה הקווירית מתייחסת לטווח הזהות המינית כקשת רחבה, וכופרת בהנחה שמגדר חייב להתחלק רק באופן בינארי (גבר/אישה) – כך המשתתפים בכנס, רבים מהם להט"בים דתיים, מסרבים לקבל את החלוקה הבינארית בין "שמרנים" ל"פרוגרסיביים".
את האירוע יזמו והובילו אוריאל לוי ואמונה קליין בר-נוי, מנהלת תחום הקהילה בבית הפתוח בירושלים, שבתור דתייה נשואה עוטה כיסוי ראש. "אני יהודייה, גדלתי בתוך העולם היהודי והמסורת הזאת היא שלי. אנחנו עכשיו בפסח, זה חג שבו יש דגש מיוחד על העברת מסורת", אומרת קליין בר-נוי (27), המגדירה את עצמה כביסקסואלית, "אנשים הם מורכבים, ואפשר לייצר שיח עם תנועה בין החיבור למסורת ושימור הערכים המוכרים, שיש להם טעם קצת מיושן, כמו יין טוב – ובין תובנות חדשות שאנחנו מגיעים אליהם כחברה, לגבי אנשים שצריך לקבל ולהכניס אותם לתוכנו".
4 צפייה בגלריה
מימין: אמונה קליין בר-נוי, הרב עמיחי לאו-לביא, יהונתן גיל רוסן ממן והרבנית דבורה עברון
מימין: אמונה קליין בר-נוי, הרב עמיחי לאו-לביא, יהונתן גיל רוסן ממן והרבנית דבורה עברון
"לא פחות מהיסטורי". מימין: אמונה קליין בר-נוי, הרב עמיחי לאו-לביא, יהונתן גיל רוסן ממן והרבנית דבורה עברון
(צילום: שמואל מוניץ)
בכנס השתתפו גם דמויות תורניות אורתודוכסיות. הרבנית דבורה עברון מהציונות הדתית, מנהלת המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום והמנהיגה הרוחנית של אוניברסיטת בר-אילן, הנחתה את המושב הראשון בכנס החלוצי. עברון חברה בין השאר בארגון רבני "בית הלל", הנחשב ליברלי יחסית. הרב ד"ר אביעד הולנדר, המשתייך גם הוא לארגון הרבנים האורתודוכסי, השתתף במושב אחר בכנס.
"הוזמנתי למקום של אנשים שאומרים: חשוב לנו ללמוד תורה, זה משמעותי עבורנו, וחשוב לנו שזו תהיה נקודת התייחסות מרכזית בחיינו", אומרת עברון, "באתי לא כדי לדבר, אלא כדי להקשיב ולשמוע. אם אני יכולה לבוא ולסייע לנשים וגברים שרוצים שהתורה תהיה עמוד תווך בחייהם, אני באה".
את מבינה למה הכותרת "בית מדרש קווירי" מאיימת על אנשים בעולם הדתי האורתודוכסי? "אני מבינה למה זה מאיים. בכל זאת, בתוך עמי אנוכי יושבת. אני מזמינה את האנשים שזה מאיים עליהם לבוא וללמוד, לשאול מה זה קווירים ולמה זו הכותרת שנבחרה לאירוע. קודם כול לבוא, לשמוע ולהקשיב, ולקיים שיחה. לא חייבים להסכים על הכול".

שינוי מבפנים או ניתוץ?

במדבקות שחולקו בכניסה כל אחד היה יכול לכתוב מה שמו ומה לשון הפנייה שבה הוא ירצה שיפנו אליו – "את", "אתה", או אפשרות אחרת. במבואה הוגשו ירקות ועוגיות כשרות לפסח, ושני מוקדי תפילה פעלו במהלך היום – אחד עם מחיצה ואחר בלעדיה.
4 צפייה בגלריה
חוברת שחולקה לבאים לכנס
חוברת שחולקה לבאים לכנס
חוברת שחולקה לבאים לכנס. "היה לנו חשוב שהכנס יעלה נושאים שמעסיקים את הקהילה הלהט"בית הדתית בארץ"
(צילום: שמואל מוניץ)
הכנס נתמך בידי המשרד לשוויון חברתי ופדרציית ניו יורק (UJA). מלבד הבית הפתוח, בהפקה היו שותפים ארגון ההומואים הדתיים חברותא וארגון הנשים הלהט"בי בת קול.
בין המשתתפים במושב הראשון היה הרב עמיחי לאו-לביא, הומוסקסואל מוצהר שגדל בבית אורתודוכסי ובהמשך הוסמך לרבנות קונסרבטיבית. "לאט-לאט אנחנו נמצאים במקום שבו יש הרבה יותר מ-70 פנים לתורה. זה קורה בכל מיני אופנים, חלקם הדרגתיים, וחלקם מתריסים ומרחיקים", אמר. "כשקראתי בתורה כנער את הפסוק 'ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא', הבנתי שיהיה לי מאתגר. או שהתורה רואה בי תועבה, או שאצטרך לקרוא בצורה אחרת את התורה. הרעיון שלי הוא להרחיב את קירות בית המדרש, בלי לנפץ אותם".
"התנועה הקונסרבטיבית יצאה בהחלטה אמיצה מאוד, כשבחרה להכניס אותי לבית המדרש ולאפשר לי ולאנשים כמותי להיות מוסמכים לרבנות", ציין לאו-לביא. "עזבתי את התנועה בגלל חילוקי דעות בתחומי נישואים, אבל זו הייתה החלטה אמיצה. כמו שאמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: 'הישן יתחדש והחדש ויתקדש'. יש לנו את כלי העבודה כדי לעצב מחדש את הנרטיב. זה לא פחות מהיסטורי שאנחנו יושבים כאן בכנס הזה, זה לא היה יכול לקרות לפני 20 שנה".
בתור מנהיג קהילת LabShul בניו-יורק, הוא נתקל פעם במקרה שבו אישה לא יהודייה רצתה לומר קדיש על בת זוגה היהודייה שנפטרה: "אמרתי לה שהיא בוודאי יכולה להשתתף במניין. ברור שההלכה לא משייכת אותה למניין, כאישה וכמי שאינה יהודייה, אבל בחרתי לפרק חלק מהאמיתות ההלכתיות שעליהן גדלתי, בדחילו ורחימו, בזהירות רבה".
4 צפייה בגלריה
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים. "לא משנה מה נבחר, זה יכאב"
(צילום: AFP)
"להתעמת עם היהדות הפטריארכלית, שבה אלוהים הוא עדיין הזכר והרבנים הראשיים עדיין שולטים בממסד הדתי, זה ממש מבאס", הודה, "אבל אני נמצא היום בשלב בחיי שבו אני מעדיף את ההליכה האיטית בתוך המערכת ואת השינוי מבפנים, במקום הניתוץ".
קליין בר-נוי, מצידה, הודתה בדיון כי "יש רגעים שאני אומרת: למה לי? אני יכול לשבת בבית קפה לא כשר שיש בו דגל גאווה, יכולה להפסיק להתפלל ולהפסיק ללמוד... זו אפשרות שתמיד מונחת על השולחן". עם זאת, היא בוחרת שלא לוותר על העולם ההלכתי כולו, למרות הקשיים שנתקלה בהם. "אני לא מאמינה שיש דבר שהוא חשוב יותר מכל השאר. בעת ובעונה הזאת, יש הרבה דברים שאפשר לעשות במפגש בין יהדות לקוויריות. לצערי, לא משנה מה נבחר, זה יכאב. אני חושבת על חברה שלנו שבחרה להישאר בקהילה הדתית שלה וללכת להתחתן עם השידוך שבחרו לה. הייתי רוצה שתהיה לנו בחירה שהיא לא כואבת, כזו שלא מוותרת על הסטנדרטים הדתיים ולא על הזהות שלנו. קשה למצוא קהילה דתית שתקבל אותנו".
"אני מעריכה מאוד את המדרשה שלמדתי בה, אבל גיליתי שאין לי מקום בבית המדרש שם", לדבריה. "נאבקתי בציפורניים כדי להישאר שם, אחרי שהובהר לי שאני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי בבית המדרש. נפלתי לדיכאון, ולא היה לי מקום להרגיש בו שאני רצויה. המבקרים אמרו שלימוד תורה קווירי הוא פירוק של המיניות המסורתית – וזה נכון. אלה הערכים שלי, זה עולם שמבקש לפרק את הנורמות המקובלות. אבל אנחנו גם מחוברים מאוד למסורת".
אמונה רוצה שהחיבור בין היהדות לזהות הלהט"בית והקווירית לא יוביל רק לקרע ולכאב. "בית המדרש הקווירי נפגש מדי יום רביעי ללימוד, וקראנו לחבורה 'תורתך שעשועיי', גם אם אני אישית באה לשם עם מטען", סיפרה אתמול בבוקר, "אני מקווה שגם כאן בכנס יהיה לנו כיף".

לגבש קול פנימי

כמה מהשיעורים שנכללו בתוכנית והועברו במהלך היום נשאו שמות צבעוניים למדי, יש שיגידו פרובוקטיביים: "מעבדות לחירות – להקוויר את ההגדה", "כהן באופן ביקורתי: פרפורמנס, כהונה ודראג", "מן המיצר: לקראת הלכה גאה" או "יוצאים לתרבות רעה: 'נבלים' להט"בים – אצל חז"ל ואצל דיסני".
4 צפייה בגלריה
לומדים בבית המדרש הגאה
לומדים בבית המדרש הגאה
"בית המדרש הגאה" בתל אביב. "לגרום לאנשים להרגיש רצויים"
(צילום: יעל גולן)
"היה לנו חשוב שהכנס יעלה נושאים שמעסיקים את הקהילה הלהט"בית הדתית בארץ", מסבירה קליין בר-נוי. "היה ייצוג משמעותי לשמרנות הלכתית בקרב הדוברות בכנס. לי אישית היה חשוב יותר להביא קולות של אנשים שהם בעצמם מהקהילה הלהט"בית. לפני שאנחנו מנהלות שיח עם בית המדרש המסורתי המוכר, אנחנו צריכות לגבש קול פנימי. זה הכנס הראשון, וקודם כול היינו צריכות לתת את הבמה לעצמנו".
יש לך תקווה שבעתיד תצא מהכנס גם פסיקת הלכה חדשנית? "אני חושבת שמכנס של יום אחד לא תצא פסיקת הלכה, אבל אני בהחלט מקווה שנתניע פרקטיקות של ממש, שיאפשרו מרחבים ללימוד תורה שדן בשאלות הלכתיות הקשורות לזה באופן עמוק ורציני. הכוונה שלנו בסופו של דבר היא להקים בית מדרש משמעותי".
בינתיים, כבר יותר משנה פועלת בימי רביעי חבורת לימוד מיוחדת. אוריאל לוי (42) – ראש מיזם בית המדרש הקווירי, שמבקש/ת שאפנה בלשון מעורבת – דאג/ה לברך ברכת "שהחיינו" בפתיחת הכנס. "זה מרגש מאוד. היינו כחולמים", אומר/ת לוי. "אני בת הציונות הדתית, גדלתי בארץ. הרעיון בבית המדרש הוא לגרום לאנשים להרגיש רצויים, גם עם המסורת הקווירית שלהם וגם עם המסורת היהודית שלהם".