גם כשמביטים בה מקרוב, קשה למצוא משהו מיוחד ברחבת העפר שנמצאת ממש בצמוד לכניסה לפארק "מיני ישראל". זו רצועת קרקע צרה, אפורה וסתמית, שדחוסה בין גדרות הפארק הגבוהות לכביש 424 הסמוך. ברוב ימות השנה עומדת הרחבה הזו ריקה ושוממת, אך באירועים מרובי קהל, היא משמשת כהמשך של מגרש החנייה המרכזי. מי שמגיע לכאן וימתח את צווארו, יוכל לראות מעבר לגדר את הגרסאות המוקטנות של הכותל המערבי, מגדלי עזריאלי ומקדש הבהאים. אבל רק מעטים יודעים שהסוד הגדול באמת קבור כאן מתחת לאדמה.
5 צפייה בגלריה
צילום האוויר משנת 1967 והמקום שבו על פי העדויות נקברו אנשי הקומנדו המצרים
(צילום: באדיבות "המרכז למיפוי ישראל")
ביוני 1967, שנים רבות לפני שהפארק הפופולרי הוקם, נערך כאן ובשדות הסמוכים של קיבוץ נחשון, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, קרב עקוב מדם - לוחמי צה"ל ומג"ב נגד יחידות קומנדו מצריות גדולות תגבורת שמצרים העבירה לירדן. הקומנדו היו אמורים להפתיע את חייל האוויר ולתקוף את שדות התעופה. הם שעטו אל תוך שטח ישראל אך צוידו במידע ישן ולא עדכני וכשהבינו שאין שדה תעופה ברמלה, החלו לתקוף בפראות כל רכב ואנשים שראו. אלא שבסופו של דבר, המצרים מצאו עצמם לכודים בשטחי ההפקר של עמק איילון. עשרות רבות של חיילים מצריים, ייתכן אף כ-100, נהרגו בגזרה הזו במהלך ששת ימי המלחמה, ועם שוך הקרבות, היה צריך לעשות משהו עם הגופות שלהם.
יותר מחמישה עשורים נצר זאב בלוך, אז תושב קיבוץ נחשון הסמוך ששימש כמפקד המרחב, את הסוד הזה בליבו. כעת הוא מדבר עליו לראשונה. "אלה שהוכנסו לבור, אלה היו הגופות של החיילים שנשרפו. הרי עמק איילון בתקופה הזו של השנה מלא בעשבים בגובה של מטר-מטר וחצי. השטח היה לא מעובד, היה חם ויבש, והקוצים נדלקו מהיריות. חלק מהחיילים של הקומנדו המצרי היו ונשרפו שם. יכול להיות ששמו בבור גם חיילים מצריים אחרים, שנהרגו בסריקות של צה"ל", אמר. בלוך מעריך שבמהלך הלחימה נהרגו בעמק איילון כ-70 חיילי קומנדו מצרים. לפחות חלק מהם נטמנו בבור שנחפר במקום בו נמצא היום מגרש החניה המאולתר של "מיני ישראל".
5 צפייה בגלריה
שמר את הסוד הזה בליבו במשך 55 שנה, יחד עם מדינת ישראל. זאב בלוך
(צילום: מהאלבום הפרטי)
הבור כוסה היטב. במשך 55 שנים הסתירה מדינת ישראל את העובדה שעשרות גופות של חיילים מצריים נטמנו בקבר אחים בשטחה, לאחר שנהרגו במלחמת ששת הימים בקרבות באזור לטרון ועמק איילון. בלוך וחלק מחבריו לקיבוץ נחשון, כולם חיילים נאמנים של המדינה, סכרו את פיהם במשך שנים ולמעשה שיתפו פעולה עם מנגנון ההסתרה. את הסוד שמרו לעצמם. גופות החיילים המצריים המשיכו להירקב מאז ועד היום, וככל הידוע, לא הוצאו מעולם מתוך קבר האחים ולא הוחזרו למולדתם.
הסוד הזה נותר קבור בשדות, עד שבשנות התשעים החליט אחד מחברי קיבוץ נחשון, לחשוף אותו מתוך רצון עז לעשות צדק מאוחר עם החיילים המצריים המתים. אחד מחברי קיבוץ נחשון, דן מאיר ז"ל, התדפק על דלתותיהם של כמה בכירים ישראלים ואפילו פנה לשגריר מצרים בישראל וכשאלה לא הסכימו לפעול פנה לעיתונות. ב-1999 הוגשה הכתבה לראשונה לאישור הצנזורה הצבאית. היא נפסלה כולה ושוב ושוב ושוב נפסלה לפרסום בשנים שלאחר מכן.
השבוע היא אושרה לפרסום ומובאת במלואה היום במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".
