4 צפייה בגלריה
"מלחמה נגד הדמוקרטיה". אהרן ברק ויריב לוין
"מלחמה נגד הדמוקרטיה". אהרן ברק ויריב לוין
"מלחמה נגד הדמוקרטיה". אהרן ברק ויריב לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק מתגייס למאבק ברפורמה שמקדם שר המשפטים יריב לוין. ברק, שאחראי על "המהפכה החוקתית" שאותה מבקש לוין לבטל, אמר בראיונות לערוצי הטלוויזיה כי ההכרזה על הרפורמה ערב הדיון בבג"ץ על מינויו של אריה דרעי לשר היא "איום על בית המשפט". לדבריו, הדבר המקביל למהפכה הזו הוא "מהפכה של טנקים".
4 צפייה בגלריה
הפגנה מול בית המשפט העליון לקראת העתירה במינוי של אריה דרעי
הפגנה מול בית המשפט העליון לקראת העתירה במינוי של אריה דרעי
מחאה מחוץ לדיון בבג"ץ דרעי
(צילום: יואב דודקביץ')
בריאיון לחדשות רשת אמר ברק כי הוא מצר על כך שלוין לא התייעץ עמו לפני אם להכריז על הרפורמה כבר עכשיו או להמתין. "הייתי אמור לו לחכות שבוע-שבועיים שיינתן פסק הדין של בית המשפט העליון, כדי שלא יאשימו אותך בכל מיני האשמות", טען ברק. "אני חושב שזה מעשה פסול, בעיניי זה מעשה בלתי חוקי. זה איום על בית המשפט".
בריאיון בתאגיד הוסיף: "יריב לוין אסף את כל ההצעות הרעות שעלו במשך השנים, וחיבר אותן ביחד לאיזושהי שרשרת שחונקת את הדמוקרטיה הישראלית. אין לך רעה גדולה מזו כמהפכה חוקתית, הדבר המקביל יותר זה מהפכה של טנקים". ברק אף הבהיר בריאיונות השונים כי המלחמה היא לא נגדו - אלא נגד הדמוקרטיה.
4 צפייה בגלריה
יריב לוין
יריב לוין
"אסף את כל ההצעות הרעות שעלו, וחיבר אותן לשרשרת שחונקת את הדמוקרטיה". לוין במסיבת העיתונאים, השבוע
(צילום: שלו שלום)

הרפורמה שעליה הכריז לוין השבוע קבעה בין היתר כי הכנסת תחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, שתאפשר לקואליציה להעביר מחדש חוקים שייפסלו בבג"ץ. בנוסף קובעת הרפורמה כי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של 12 שופטים מתוך 15 ולא יוכל לדון בחוקי יסוד, השימוש בעילת הסבירות יבוטל והיועמ"שים במשרדיי הממשלה יהפכו להיות משרות אמון לשר.
פרשניתנו טובה צימוקי ציינה כי מיומו הראשון בפוליטיקה נשבע לוין לבטל את "המהפכה החוקתית" של ברק בטיעון שזו הפכה את פניה של המדינה לרעה, הקטינה את מעמדן של הכנסת והממשלה וביזתה אותן. בעיניו של לוין, בית המשפט העליון צריך לעסוק בעיקר בהכרעה בסכסוכים ולא בחוקה. לזכויות אדם תדאג הכנסת שכן היא הנציג האמיתי של העם. ואם לכונן חוקה - הרי שרק הכנסת, בתוקף סמכותה המכוננת, תעשה זאת בלבד כשפרשנות בית המשפט העליון תהיה מוגבלת, תעסוק רק בליבת זכויות האדם ותתרחק מכול החלטה שיש בה שבב של פוליטיקה, החלטות מעשיות של הממשלה ומינוייה. כלומר, אל לו לעסוק באמות מידה כמו "סבירות" - שהוא חלק מתוך מושגים נזילים ובעיקר סובייקטיביים.