העתיד תמיד נמצא אי שם, מעבר להישג ידינו, וכולנו חווינו תחושת בטן כשמשהו הולך לקרות, סוג של קול רקע מזמזם שמזניק תחושה פנימית עמוקה ולא תמיד מוסברת. אבל מאיפה התחושה הזו מגיעה? יכול להיות שזה מסר מהתודעה הלא מודעת שלכם שאומרת לכם שהיא יודעת משהו שאתם לא יודעים, משום שהיא נמצאת תמיד שני צעדים לפנינו. היא מאותתת לנו מה לעשות עוד לפני שאנו מודעים לכך. המוח האנושי מעבד באופן רציף כמויות עצומות של מידע, הרבה יותר ממה שאנו מודעים וזה אומר שמתקיים חיבור בינינו לבין העולם סביבנו, שלא תפסנו בעבר. יש אומרים שכך עובד החוש השישי שמחשבות אנושיות מתמזגות לכדי הכרה קולקטיבית שמשתרעת על פני העולם כולו.
בחושים המוגבלים העומדים לרשותנו אנו לא מסוגלים לראות את המציאות כולה, אבל מה אם יכולנו לראות את כולה? מה אם יכולנו להבין איך הבריאה כולה מתחברת, להיות מסוגלים לראות מעבר לזמן ולמרחב ולשלוח יד אל העתיד?
היכולת לאתר מידע ממרחק זו אחת ההגדרות לתחושת בטן, אינטואיציה והחוש השישי. עיני הנשמה (ספירת הבינה) הן מיומנות שהתפתחה משחר האנושות ונראה כי היא דומיננטית בעיקר אצל נשים ופחות אצל גברים. עדות לכך נמצאת במקורות: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש היינו שהקדים בה בינה יותר" (שו"ת, א) .
לצורך דיוננו כאן נסכם שאינטואיציה היא המסוגלות לקבל, ללא פילטרים, מסרים ולפענח אותם ללא חשיבה לינארית סדורה ושלבית. אדם הקשוב לתחושות הבטן אינו מסוגל להסביר באופן מנומק ובשלמות מדוע הוא אוחז בה ובכל זאת הוא משוכנע בנכונותה. מסקנה מתבקשת מעלה את האפשרות שאם החוש השישי קיים לא ייתכן שהוא חזק יותר מחמשת החושים האחרים, אחרת לא היינו ממשיכים להתווכח עליו.
אולם חכמת הקבלה טוענת שהשאלה האם קיים חוש שישי זו אפילו לא השאלה הנכונה עוד, וחושפת נתיבים חושיים שלא נודעו עוד כמובא בספר יצירה, המתאר שנים עשר חושים באדם המקבילים לחודשי השנה העברית.
בעולם היהודי, החוש בשישי מקושר בעיקרו לעולם הרוח ולנבואה. שהרי בימי קדם היו אלו הנביאים אשר העזו להציץ מבעד לחלונות המציאות ולהביט מעבר לזמן ולמרחב, לפרוץ את גבולות השכל ולהשתמש במערכת אינטואיטיבית, תת הכרתית ופתוחה שאפשרה להם לנבא בפני כל ישראל את העתיד לבוא. לאחר החורבן הבית, הסתובבו בעם ישראל נביאים ואנשי חזון, אך קללת החורבן והשבר המוראלי גרמו לכך שאיש לא היטה אוזן לדבריהם ובלעג נחשבו לשוטים שנטרפה דעתם.
אולם בעיון בין דפי המקרא ובמבט לאחור ניתן להיווכח שנבואותיהם אכן מקיימות ועד כמה אותם “שוטים” צדקו. מכאן שלעיתים כדאי להעמיד בסימן שאלה את כל החכמה הפרטית והידיעות שאנו סוחבים אתנו ומעריכים כנכון, ואולי רק אם נקשיב לקול הפנימי, נוכל לטעום את האמת האמתית. ואכן, דווקא מכיוון שהחוש השישי הוא כה ייחודי ועצמתי, חורג מהגבולות המדידים והמוגדרים כיתר החושים, יש בו משהו עדין וגחמני - קל יחסית להגדיר וקשה מדי לזהות.
לדעת הרמב"ם החוש השישי מתבטא היטב בנבואה שבמהותה היא תהליך פנימי המתחולל בנפשו של האדם. עוד ברור כי מדובר בתהליך טבעי שכל אדם יכול להשיג לפי ערך מדרגתו ושכלו. במורה נבוכים (ח"ב, לב) כותב הרמב"ם בפירוש, כי כל מי שהגיע למדרגה מספקת של השגות שכליות ומדותיות, יכול להתנבא ולפלס לעצמו דרך ביטוי. עוד מתאר הרמב"ם בקצרה את תפיסת הנבואה שלו "והיסוד השישי" (רומז בסדר העיקרים כחוש השישי) קיום מושג הנבואה.
בפירוש המשניות לרמב"ם, הקדמה לפרק י' מובא "שבני אדם יכולים להיות נביאים. לדעת שזה המין האנושי יש שימצאו בו אישים בעלי כישרונות מפותחים מאד ושלמות גדולה, ותתכונן נפשם עד שמקבלת צורת השכל, ויתחבר אותו השכל האנושי בשכל הפועל, וייאצל עליהם ממנו אצילות שפע, ואלה הם הנביאים, וזוהי הנבואה וזהו ענינה".
מכאן שרוח נבואה שורה על האדם שנפשו פונה אל בוראה מעומקא דליבא, כמאמר ר' נחמן: "מי שיטה עצמו ויאזין ויקשיב (לקול הפנימי) יוכל לידע עתידות שיהיה".
אז איך עושים את זה? רבים וטובים עסקו בסוגיה מרתקת זו והתמודדו עם תירוציה כיצד ניתן לחשוף את החוש המיוחד. בקבלה החסידית מוצעת דרך לפיתוח החוש הנסתר ולשם כך גופא דרוש תחילה שאר-רוח, כוונה והתבודדות, שהאחרונה תהווה כאן דוגמה לענייננו. ר' חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י , ציין כי פיתוח החוש שישי חייב להיות מלווה במחשבה רגועה ונוחה המעלה את האדם למדרגות רוחניות גבוהות מהן יוכל לראות ולדעת מעל ומעבר לנגלה. כפי שכתב על מעלת ההתבודדות: "עליך לבודד עצמך במחשבותיך לרמה הגבוהה ביותר. ככל שאדם מפריד עצמו מן הפיזי, כך תגדל הבנתו ותפישתו".
כך, שכדי לפתח את החוש האינטואיטיבי נדרשת סביבה מתאימה שתיתן לו הזדמנות להתגלות, להציץ מעבר לדפוס המוכר ולפלס לעצמו דרך ביטוי. רבנו דיבר בעניין מעלת ההתבודדות כאמצעי לקבל מסרים ותשובות בסיועו של החוש השישי ואמר "וראוי שידבר דיבורים הראויין להתקבל בדחילו ורחימו מעומקא דליבא בהתעוררות גדול, אזי מבקע הדיבור המאיר את כל המחיצות והמסכים המבדילים והשם יתברך אור לו".
סוף דבר, אחת מהדרכים להופעתו של החוש השישי מוצאת ביטויה בקבלה במעלת ההתבודדות המהווה גשר המחבר בין שמים לארץ. דברו בכול יום עם ה', לכו עם הלב, התייעצו בשכל ותמיד תקשיבו לחוש השישי, לרוב תגלו שהוא לא טועה.
יצחק אהרון, "חכמה" מרכז לקבלה
