שלומית דסקל, אמו של סמל אחיה מגדוד 51 של גולני, איבדה את בנה בתקרית הקשה בשג'אעיה. היא סיפרה הבוקר על הבן שהיה. "אחיה אף פעם לא היה דברן גדול, הוא היה עדין נפש, מופנם, אבל עם לב ענק וטוב. אחיה היה איש ספר, קרא המון ספרי פילוסופיה ועומק והקדיש זמן ללמוד תורה".
היא סיפרה כי במהלך המלחמה ביקשה לא לדעת היכן הוא נמצא. "אני אמא מאוד דאגנית ולחוצה. לא סיפרו לי שהוא בתוך עזה, אבל הבנתי שהוא במקום שהוא לא יכול לדבר. שלחתי לו הודעות, וזה נשאר עם וי אחד. בעלי היה איתו בקשר, היה ביניהם קשר מאוד חם והדוק והם היו מדברים כל יום. אני מאוד דאגתי לו וזה היה פחות טוב בשבילו, כי הוא רצה תמיד להיות בעשייה".
"אני מרוסקת, אי אפשר להתמודד עם הידיעה וזה עדיין לא נתפס שאני מדברת בלשון עבר ומסתובבת בבית ונזכרת איפה הוא ישב ומה הוא אוהב לאכול. אני מתנחמת שהוא שמח שהוא רצה להיכנס לעזה, הוא ראה בכך אידיאל ותרומה למדינת ישראל". סמל דסקל היה תלמיד ישיבת ההסדר קריית שמונה.
