שוזרי הפרחים שמכינים זרים בהתנדבות לאינספור הקברים
(צילום: חגי דקל)
ליהיא סלפטר דנציגר (37), יצואנית פרחים ב-13 השנים האחרונות, לא האמינה להתגייסות ההמונית לפוסט שפירסמה בשבת בקהילת שוזרי הפרחים בישראל, ובו ביקשה לגייס מתנדבים עבור שזירת ושינוע פרחים וגלגלי אבל להלוויות והנצחה תחת השם "אנשי הפרחים". "אמרתי לעצמי מה אנחנו יכולים לעשות כאנשי פרחים ולתת למשפחות", מספרת סלפטר. "חשבתי שאעבוד עם חמישה אנשים, ובפועל התחלתי לקבל עשרות פניות של אנשים שרוצים לבוא – והם אכן הגיעו".
סלפטר וצוות המתנדבים מתייצבים כל בוקר בבית אריזה במרכז הענק שנתרם ללא עלות. "חיפשתי מקום בטוח עם ממ"ד שיכיל את כל המתנדבים, וחבר יקר בשם יוסי דבוש סיפק לנו אותו. במקביל יצרתי קשר עם מגדלי פרחים מהערבה ועד רמת הגולן, וראיתי שיש נכונות להירתם".
איך את מסבירה את ההתגייסות ההמונית והרצון של עם ישראל להתנדב?
"זה במקום ללכת לפסיכולוג, זה ריפוי בעיסוק. אנחנו נמצאים בקהילה תומכת. כל רגע מישהו מקבל פה הודעת אבל, וכולם מחבקים את כולם. בתוך כל הצער, הביחד נותן תמיכה. שולחים לנו לכאן אוכל ומים, וחברת הייטק שלחה לנו אייפון חדש כדי שנוכל לתפעל את המערך".
עד כה יצאו מבית האריזה אלפי זרים שמשונעים לכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום. "הטלפון שלי קרס כבר כמה פעמים, ואני עצמי ערה ארבעה ימים. אנחנו בוכים עם המשפחות".
איך זה בעצם עובד?
"יש לנו מעל מאה שוזרים ושוזרות, והמיזם נמצא כבר בכמה מוקדים בארץ. יש לנו מערך שלם של מתנדבים שמסיעים לכל הארץ. יש לי מערכת מחשוב, ששוזרת בשם סתיו והצוות שלה הרימו מאפס, ושם יש לינקים למשפחות ומתנדבים. אנשים יכולים להיכנס ולתת פרטים על הלוויה ומי איש הקשר, והכל ללא עלות".
תוך כדי שיחה, סלפטר מוציאה משלוח לקיבוץ בארי. "אנחנו בדיוק מביאים לשם מאה זרים, ורוצים להקים חדרי הנצחה. כמובן שזה צריך להגיע למועד ההלוויה, אסור לפספס. בניתי תוכנית עסקית כמו בעסק לכל דבר. יש לנו בית דפוס שמוציא פתקים, שעליהם כתוב 'באהבה מאיתנו אנשי הפרחים', וכולם פה מפיצים ברשתות החברתיות. הרצון שלי הוא להגיע לכל משפחה ומשפחה".
חברי הקהילה מזמינים את המשפחות שזקוקות לפרחים למלא את הטופס.
