תמונת בני זוגתמונת בני זוג
היא לא סתם איתך ואתה לא סתם איתה
(צילום: Shutterstock)

שני אנשים נפגשים. הם יוצאים תקופה, הופכים רשמית לבני זוג ובאיזשהו שלב הם מחליטים למסד את הקשר. הם חווים יחד שלל התנסויות, רגעים של אושר, אתגרים, משברים וחיי שגרה ונועם. אחרי שההתאהבות וההורמונים נרגעים והזוגיות נכנסת לשלב החברי והמשפחתי, מתחילה יותר ויותר להתברר הבחירה של כל אחד מבני הזוג בשני, ואיתה גם נחשפת עבודת הצמיחה האישית שהזוגיות מבקשת מכל אחד מהם לעבור.
גם אם יש לנו רשימה מאוד מפורטת וברורה של מה אנחנו מחפשים, בסופו של דבר, אנחנו לא בוחרים בן/ת זוג לחיים בגלל שהם יפים, מצחיקים, עשירים או חכמים. אנחנו בוחרים אותם בגלל איך שהם גורמים לנו להרגיש במובן העמוק ביותר של נפשנו, בגלל החסכים והצרכים, המאווים והחלומות שהתגבשו בנו מאז שנולדנו.
מתוך כל האפשרויות שקיימות, אנחנו מתחברים דווקא לאדם הספציפי בגלל אותו מרכיב שקוף ונסתר מהעין, שמצד אחד מעניק ומאפשר לנו דברים מסוימים, ומצד שני, דורש מאיתנו להתמודד ומאתגר אותנו להתפתח. בדיוק בגלל זה, הבנת הבחירה האישית וההדדית של כל אחד מבני הזוג באחר היא מרכיב משמעותי ביותר במודעות הזוגית. כשאני מבין למה בחרתי בפרטנר הספציפי הזה, ולמה הוא בחר דווקא בי, אני מגלה עולם חדש של תקשורת ומסרים שעוברים בינינו, ומוצא פתח משמעותי לקריאת המפה בצורה מדויקת יותר, ולהתנהלות חדשה, שונה ומקדמת.

למה דווקא אני?

כחלק מתהליך החשיפה של ההיבט החשוב והעמוק הזה ביחסים, מתבקשים כל אחד מבני הזוג לענות על שאלה לכאורה פשוטה – "למה אני חושב שבן/ת הזוג שלי בחר בי". כשאני שואלת את השאלות הללו בקליניקה, התשובות שאני נחשפת אליהן מהממות אותי בכל פעם מחדש. תשובות כמו:
"כבר יצאנו כמה שנים וזה פשוט התגלגל לזה".
"היה לה מאוד נוח עם זה שאני עושה הכול בבית".
"הוא רצה חיים של נוחות כלכלית".
"ההורים שלה לחצו עליה".
"נכנסתי להיריון ולא הייתה לו ברירה".
"הצבתי לו אולטימטום".
"הוא היה בדיוק אחרי פרידה קשה ורצה לנקום באקסית".
"הצעת הנישואין הייתה כל כך מושקעת שלא היה לה נעים לסרב".
"הוא היה מבוגר ורצה כבר ילדים".
"היא ממש רצתה לברוח מבית הוריה".
"הוא ידע שאני אאפשר לו להשקיע את הזמן בהתפתחות הקריירה".
"היא חשבה שאני אהיה אבא מצוין".
תשובות כמו אלו, הן לא רק אמירה שמכאיבה בבטן, הן הרבה מעבר לכך. התפיסה שלנו את הסיבה שבגללה בן/ת הזוג בחרו בנו, שזורה עמוק בתוך נימי הקשר שלנו ומשפיעה עליו בצורה הרבה יותר יום-יומית ממה שנדמה לנו. כי אם אנחנו מאמינים שלא בחרו לבלות איתנו את שארית החיים בגלל שהיו מאוהבים בנו מעל הראש, או בגלל שמצאו שאנחנו הכי מיוחדים ונפלאים בעולם, אלא בגלל שפשוט היינו שם בזמן ובמקום הנכונים, אנחנו נמצא את הדרכים להזין את הסיפור הזה גם לאורך מערכת היחסים עצמה, לנהוג לפיו ולהצדיק אותו.
התוצאה היא שאנחנו נרגיש פגועים ונחותים וננסה לפצות על כך בדרכים הרסניות, לא נצליח לראות את מחוות האהבה וההערכה שמופנות כלפינו, ניעלב מאמירות תמימות, נימנע מקרבה, נרגיש לא בטוחים, נהפוך חשדניים, ובאופן כללי, נתקשה מאוד להכיל את הפגיעה בערך ובדימוי העצמי.

מפנים מקום לאמת אחרת

העניין הוא שבסיפור הסובייקטיבי הזה שאנחנו מספרים לעצמנו על הבחירה של בן/ת הזוג שלנו, אין בהכרח יותר מידי מהאמת האובייקטיבית. כשאנחנו מספקים תשובה קצרה וממצה לשאלה למה הם מצאו בנו את המרכיב החסר והמשמעותי בפאזל של חייהם, אנחנו משטיחים עולם פנימי עשיר ושלם שקיים בהם, משחירים את הדברים היפים שבנו במערכת היחסים, ומתעלמים לגמרי מממד הזמן שמאפשר לדברים להשתנות, ומצביע על כך שבכל יום מחדש הם בוחרים בנו בגלל מיליון סיבות חדשות ומגוונות.
זוג מאוהבזוג מאוהב
זוג מאוהב
(צילום: Shutterstock)
הפתרון להרס שהתפיסה שלנו את סיבת הבחירה בנו יוצרת, צריך להתחיל בהסכמה שלנו לבחון אותה מחדש, לערער ולאתגר אותה. אנחנו צריכים להיות מוכנים לשאול, כמו גם להקשיב לתשובות, ולפנות בתוכנו מקום להסתכלות רחבה ומלאה יותר.
השלב הבא יהיה להתחיל לענות, קודם כל בינינו לבין עצמנו, על השאלה הזו. לבדוק למה אנחנו חושבים שבחרו בנו, ולחשוב על איך התפיסה הזו ליוותה אותנו לאורך מערכת היחסים, ובאיזה אופן היא השפיעה עליה. בהמשך, נפנה לבן/ת הזוג שלנו ונשתף אותם בתחושות שלנו ובתובנות שגיבשנו בתהליך ההתבוננות.
בשיחה איתם, חשוב שנקשיב לתשובות שלהם ונכבד אותן. חשוב שנשמע מהם מה גרם להם לבחור בנו כבני זוג לחיים, מה הם אהבו ומצאו בנו שגרם להם להחליט ללכת דווקא איתנו את הדרך, מה אנחנו מספקים להם במובן הרגשי, ומהם הדברים הטובים, העוצמות, הכוחות והיכולות שהם רואים בנו.
אבל מה שהכי חשוב הוא שנקבל את התשובות כפשוטן, נכבד את זה שהם יודעים על עצמם יותר טוב ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים עליהם, ונזכיר לעצמנו שאנחנו ראויים ושאהבה מתבטאת במעשים יותר מאשר במילים, והמעשים מראים שהם בוחרים בנו כל הזמן שוב ושוב.

אהבה בין בני זוגאהבה בין בני זוג
"המעשים מראים שהם בוחרים בנו בכל פעם מחדש"
(צילום: Shutterstock)

למלא את סל המודעות הזוגית

השלב האחרון הוא הזמנת בן/ת הזוג לענות על השאלות הללו בעצמו, כך שנוכל להתבונן יחד על ההיבט הזה של מערכת היחסים, וללמוד איך התפיסות שלנו את סוגיית הבחירה ההדדית השפיעו על האופן שבו כל אחד מאיתנו התנהל במהלך הקשר.
חשוב להדגיש ששיחה על הנושא הזה לא בהכרח תהיה קלה, פשוטה או נעימה. אנחנו צריכים להכין את עצמנו לכך שהתשובות שנקבל לא בהכרח יהיו אלו שציפינו להן, וששיח על הנושא עלול להכיל מוקשים שבקלות יובילו לפגיעות ולריבים. אם אנחנו לא מוכנים לקחת את הסיכון, גם עבודה אישית על הסוגייה יכולה להוביל לשיפור משמעותי באיכות היחסים, ושווה ומומלץ לעשות אותה.
במקרים רבים, היכולת שלנו להסתכל על שאלת הבחירה ממרחק הזמן והחיים המשותפים, היא מתנה אמיתית שנוכל להעניק לעצמנו. יש בה הזדמנות טובה לתיקון חשוב של פרדיגמות מעכבות ופוגעניות, ולהוספה של נדבך נוסף לסל המודעות הזוגית שאנחנו תמיד צריכים לשאוף להמשיך ולמלא.
כי כשאנחנו מבינים טוב יותר את סיפור מערכת היחסים - איך היא התחילה, מה משך אותנו האחד לשני, למה החלטנו להמשיך ולבנות משהו משמעותי ביחד, מה השלמנו לאחר ומה הוא השלים לנו, אנחנו גם יכולים להבין הרבה מההתנהגויות שעד עכשיו לא ידענו לפרש נכון או שפגעו בנו, ולהגיב אליהן בצורה נכונה, חיובית ומועילה מתמיד.
חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A) מגישה פינת טלוויזיה בנושא משפחה, כותבת ומרצה.