זוג במשבר זוגי אילוסטרציהזוג במשבר זוגי אילוסטרציה
זוג במשבר זוגי. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)

כאשר שי הודיעה לנתנאל (השמות האמיתיים שמורים במערכת) שהיא רוצה להתגרש, היא לא תיארה לעצמה שרעידת אדמה עומדת לזעזע את חייה. נתנאל הוא איש עדין ונעים הליכות, ואת רוב שנות הנישואים שלהם הוא הקדיש, ללא הצלחה, לניסיונות לרצות אותה.
היא, כמובן, ראתה את הדברים קצת אחרת, אבל שניהם הסכימו שמשהו ביחסים שלהם לא עובד, והרגישו שהם מסתבכים במעגל קסמים מתסכל וחסר מוצא: נתנאל הרגיש רוב הזמן מושפל וחסר ערך בגלל התגובות הקשות של שי כלפיו, ואילו שי הייתה אומללה משום שלא הצליחה לשלוט בעצמה, ולא הצליחה להשלים עם הבחירה שלה בנתנאל כבן זוג.
למרות זאת, במשך שנים המשיכו השניים להתעקש על הקשר הזה, איש בדרכו ואיש מסיבותיו. הם אפילו ניסו פעם או פעמיים טיפול זוגי שלא ממש עבד, אבל אף אחד מהם לא העלה על דעתו ברצינות אפשרות ממשית של פרידה. כך נמשכו חייהם, עד שהגיעה שי ליום הולדתה ה-45, וכמתנת יומולדת נתנה לה חברתה הקרובה פגישת מיקוד איתי.
בפגישות מיקוד אני מחדדת לאנשים את הקשיים המרכזיים בחייהם, מבצעת אבחון ראשוני של הסיבות לקשיים הללו, ומציעה דרכי פתרון שחלקן ניתנות ליישום מיידי, וחלקן דורשות תהליך עמוק יותר. שי ואני זיהינו מיד שהבעיה המרכזית בחייה נעוצה בחוסר שביעות הרצון שלה מהאופן שבו היא מנהלת את מערכת היחסים שלה עם בעלה, ושזהו הגורם המרכזי המשפיע על רמת האנרגיה שלה, על יחסיה עם ילדיה ועל יכולת ההתקדמות שלה בעבודה.
למרות שכלפי חוץ היא נראתה מצליחה ומתפקדת, הרגישה שי רוב הזמן כעוסה וממורמרת, והמאמץ שהשקיעה כדי להסתיר את התחושות הללו מעצמה ומן הסובבים אותה גבה מחיר רגשי כבד, ופגע בתחושת הערך העצמי שלה וביכולתה לממש את הפוטנציאל שלה במלואו.

בפגישות מיקוד ממקדים למטופלים את הקשיים העיקריים בחייהםבפגישות מיקוד ממקדים למטופלים את הקשיים העיקריים בחייהם
בפגישות מיקוד ממקדים למטופלים את הקשיים העיקריים בחייהם
(צילום: Shutterstock)
כאשר סיימנו את הפגישה, הצעתי לשי להגיע לפחות לפגישה אחת עם בעלה, אבל היא סירבה בתוקף וביקשה שאמשיך לפגוש אותה לבד. הסברתי לה שטיפול זוגי עשוי להציל את נישואיה, אבל שי טענה שבגיל 45 הגיע הזמן שהיא סוף-סוף תכיר את עצמה, יהיה המחיר שתצטרך לשלם על כך אשר יהיה.
לאחר חודשים ספורים של טיפול אישי, הגיעה שי למסקנה שאין לה עניין בנישואים בכלל, ובנישואים עם נתנאל בפרט, ושאת מסע חייה היא רוצה להמשיך לעת עתה לבד. כאשר שיתפה את נתנאל בהחלטתה, היא ציפתה שאחרי מאבק קצר יבין גם הוא שאין טעם בהמשך החיים שלהם יחד, ושהוא ישחרר אותה בקלות ובנדיבות מן הנישואים הללו, שבפועל אמללו את שניהם.

מלחמה ללא הכרזה מוקדמת

בימים הראשונים אחרי שהודיעה לו על החלטתה, התנהג נתנאל בדיוק כפי שציפתה. הוא ניסה לשכנע אותה בכל דרך לא להיפרד, הציע שילכו שוב לטיפול זוגי, לחץ על כפתור הילדים, המשפחה, החברים, ואפילו אמר לה שהוא אוהב אותה, אבל שי עמדה בפרץ וחיכתה שהשלב הזה יעבור ושהם יתקדמו לשלב הבא.
ואז זה הגיע: בוקר אחד, כחודש אחרי שקיבל נתנאל את הבשורה המרה, דפק מישהו בדלת והגיש לשי מכתב מבית המשפט. ברגע הראשון היא הייתה משוכנעת שמדובר בטעות, אבל אז גילתה שבעלה החליט להתקדם לבדו בתהליך הגירושים, שכר לעצמו עורך דין ושהוא מתכוון להילחם בה ולהקשות עד כמה שיוכל את הפרידה ממנו.
שי הייתה המומה: היא מעולם לא תפסה את נתנאל כאיש מדון ותמיד ראתה בו אדם עדין, טוב לב, אפילו חלש. המלחמה הזו שהכריז נגדה ללא הכנה מוקדמת השאירה אותה מבוהלת. בשביל מה זה טוב? שאלה את עצמה, הרי בסופו של דבר הם ייפרדו כך או כך, ויחלקו בניהם את הבית, החסכונות, הזמן עם הילדים ואפילו החברים. מה הוא מנסה להשיג בדרך הזו שבחר לעצמו? תהתה, ובצר לה מצאה עורך דין שיעזור לה לצאת מן התסבוכת שמצאה את עצמה בתוכה.

גירושים כרעידת אדמה

גירושים הם כמעט תמיד רעידת אדמה. גם כאשר שני בני הזוג מחליטים יחד שהם רוצים להיפרד, מלווה התהליך הזה ברגשות קשים של אובדן, כישלון, תסכול עמוק, עלבון וכעס. על אחת כמה וכמה כאשר אחד מהם רוצה להתגרש והשני עדיין איננו מוכן לכך.
כמו בכל תהליך של אובדן, ניתן לצפות שבתהליך הגירושים יעבור כל אחד מבני הזוג את חמשת השלבים של האבל: משלב ההכחשה ("היא לא באמת מתכוונת לזה") דרך שלב הכעס ("אני לא מאמין שהיא עושה לי את זה, אחרי כל מה שעשיתי עבורה כל החיים. אני כבר אראה לה מה זה"), דרך שלב ההתמקחות ("אולי ננסה שוב? שנלך לעוד טיפול?"), דרך הדיכאון, ועד לקבלת המצב החדש והתמודדות בריאה איתו.

להיתקע בשלב הכעס

בדיוק כפי שבמהלך הנישואים מתמודדים בני הזוג באופן שונה עם המציאות, כך גם במהלך הגירושים מתעכב כל אחד מהם למשך פרק זמן שונה על כל אחד מן השלבים. אלא שלעיתים נתקע אחד מבני הזוג בשלב הכעס ומסרב להתקדם ממנו הלאה. הבחירה, המודעת או הבלתי מודעת, להיתקע בשלב הכעס היא טכניקת הגנה שתפקידה לסייע לבן הזוג המתקשה בפרידה להתמודד עם הקשיים שלו מבלי להודות שהוא סובל, נעלב, אפילו מושפל, ומאוד-מאוד פגוע.
כלפי חוץ ניראה הכעס כביטוי של עוצמה, בעוד שבפועל הוא מסתיר כאב עמוק וחולשה. כעס שגורם לבן הזוג להפוך את הגירושים למלחמה הוא אחת הדרכים המכאיבות להסתיר את סירובו של הכועס להיפרד, והוא גורם לבני הזוג להישאר אחוזים זה בזו ולהמשיך, באופן מעוות, את הקשר ביניהם.

אילוסטרציה של זוג רבאילוסטרציה של זוג רב
כעס מבטא כאב וחולשה
(צילום: shutterstock)

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכעס היא להימנע עד כמה שניתן, מלשתף איתו פעולה. הידיעה שבן הזוג הכועס ומחרחר המלחמה סובל למעשה מאהבה נכזבת ומתחושת עלבון והשפלה, עשויה לסייע בהתמודדות איתו, ולעורר כלפיו רגשות של חמלה והבנה, במקום תגובה אוטומטית של החזרת מלחמה.
נכון, לעיתים בגירושים אין ברירה אלא להחזיר מלחמה, או לפחות להתגונן באופן ממשי מפני המתקפה, אבל חשוב לעשות זאת בדרך נכונה שתעזור לבני הזוג לשחרר את האחיזה שלהם זה בזו, במקום להשאיר אותם תקועים יחד למשך תקופת חיים ארוכה ואומללה.

לשנות את הטקטיקה

כאשר הבינה שי שהכעס של נתנאל והמלחמה שפתח נגדה נובעים מן הקושי שלו להשתחרר ממנה, היא הצליחה לפתח כלפיו חמלה ואפילו הבנה. היא הבינה שבעוד שהיא עיבדה את רגשותיה בשיחות איתי, והגיעה להחלטה להיפרד ממנו באופן שקול ומסודר, היה נתנאל שרוי באפלה ואולי אפילו קיווה שהטיפול בה יביא מזור ליחסים ביניהם ולא יקבע את מותם.
אומנם ההתנהגות שלו אכזבה אותה, ואחר כך גם הבהילה אותה וגרמה לה לחשוש שאם לא תילחם, היא עלולה לאבד את זכויותיה על הרכוש המשותף ואפילו על הילדים, אבל מהר מאוד היא נזכרה שנתנאל איננו אדם רע, ושכל מה שהוא באמת רוצה להשיג במלחמה הזו הוא את כבודו העצמי האבוד, שהרגיש כי נרמס בנישואים איתה ובהחלטתה החד-צדדית להיפרד ממנו.
לכן, במקום להיבהל מן התגובה הקשה שלו היא בחרה לשתף אותו בתובנות שלה, ולנסות לפרוק אותו מנשקו באמצעות כנות ורגישות במקום באלימות ותוקפנות. כך, בזכות הרבה סובלנות ורגישות, הצליחה שי להרגיע את נתנאל ולייצר עמו שיתוף פעולה באופן מוצלח יותר מכפי שעשתה במהלך כל שנות הנישואים שלהם.
למעשה, המלחמה שנתנאל פתח נגדה, אילצה את שי להתמודד עם התוקפנות והאלימות שבתוכה, ולבחור האם להיכנע להם, כפי שעשתה פעמים רבות בנישואיה, או לוותר עליהם ולשנות לחלוטין את גישתה. שי בחרה לבסוף להתייחס לבעלה מתוך כבוד וחמלה, ולראות את המציאות גם דרך העיניים שלו, למרות שזו הייתה שונה מאוד מן המציאות כפי שהיא ראתה אותה.
הבחירה העיקשת שלה להימנע מלהיכנס לצד הרגשי של המלחמה, ולהימנע מלהטיח בנתנאל ביקורת קשה וקיתונות של אשמה, אפשרה גם לו להירגע, והוא הרגיש פחות רצון להעניש אותה.
את הנישואים שלהם סיימו בסופו של דבר באופן שהיה בו משום תיקון עבור שניהם. נתנאל הבין שאת המחיר הכבד ביותר של פרידה במלחמה ישלמו ילדיו, והחליט לשחרר את האחיזה בשי, ואילו שי הבינה שהרצון להיות צודקת רק ירחיק אותה מן הפרידה המיוחלת ויידחה את תחילתם של החיים החדשים להם חיכתה.
בהליך גישור קצר וענייני נערך ביניהם חוזה הוגן, שמיישב את טובתם ואת טובת ילדיהם, וכך התפנה כל אחד מהם להתחיל את דרכו החדשה. לא כל זוגיות מסתיימת באושר ועושר עד עצם היום הזה, אבל גם פרידה נכונה היא הזדמנות לריפוי הדדי ולצמיחה. מאחלת לכולנו זוגיות אוהבת, מתקשרת, פתוחה וחמה.

כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.